פרטי היוצר\ת
מקדש שלמה. By Reddi. Original tranlsated to Hebrew. Uploaded to Wikimedia by Ori229. See page for author. [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons
תכנית מקדש שְׁלֹמֹה
|
|
סיכום
בניית המקדש אורכת כ-7 שנים. תוכנית מבנה בית המקדש כוללת אוּלָם כניסה, הֵיכַל, ודְּבִיר ובו קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים - אֲרוֹן הבְּרִית וזוג כרובים מכונפים. פנים המבנה מכוסה בעץ ובזהב ובקישוטים.
תקציר
| 480 שנה אחרי צאת יִשְׂרָאֵל ממִצְרַיִם, בשנה הרביעית למלכות שְׁלֹמֹה בחודש השני\זִו [*]כלומר אִיָּר, אשר מכונה כאן בשמו הפניקי כנראה - חֹדֶשׁ זִו החלו עבודות הבנייה של בית המקדש. |
| א וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה. |
| תוכנית המִקְדָּשׁ\הַבַּיִת [*]פרשת בניית מִקְדָּשׁ שְׁלֹמֹה ותיאור המבנה וכלי הפולחן הקשורים בו מתוארים במְלָכִים-א פרק ו-מְלָכִים-א פרק ז ושוב בהבדלים מסויימים גם בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ג-דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד. המילה מִקְדָּשׁ אינה נזכרת בפרקים אלה (ולמעשה היא אינה מופיעה בכל ספר מְלָכִים), והמונח המקובל הוא הַבַּיִת או בֵּית ה'. המונח "הַבַּיִת" מתייחס לפעמים למבנה כולו, או להֵיכַל או לדְבִיר בלבד. : מימדי מקדש שְׁלֹמֹה - אורך 60 אַמָּה[*]האַמָּה משוערת כאורך של כחצי מטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. , רוחב 20 אַמָּה וגובה\קומה 30 אַמָּה. בחזית המבנה, לפני ההֵיכַל המרכזי נמצא הָאוּלָם שאורכו 10 אַמָּה, ורוחבו כרוחב המבנה כולו, כלומר 20 אַמָּה[*]לא צויין גובה הָאוּלָם, והגובה של 120 אַמָּה שנמסר בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים . שְׁלֹמֹה עשה למבנה חַלּוֹנוֹת שְׁקֻפִים אֲטֻמִים
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ג פסוק ד: ד
וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְהַגֹּבַהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיְצַפֵּהוּ מִפְּנִימָה זָהָב טָהוֹר.
הינו מוגזם ובוודאי שגוי. יש שהציעו שגובהו כגובה שאר המבנה, כלומר 30 אַמָּה, או אולי 25 אַמָּה שהם עדיין מספיקים כדי להכיל את העמודים יָכִין ובֹּעַז שניצבו מול הָאוּלָם
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים ט"ו-ט"ז, כ"א: טו
וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי.
טז
וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
... כא
וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז.
. השערה מקובלת נוספת היא שהָאוּלָם לא היה מקורה כלל ושהעמודים ניצבו בכניסה אליו כקישוט ולא כדי להחזיק גג כלשהו. לפיכך היה הָאוּלָם מעין חצר פתוחה בחזית הַבַּיִת שאולי היתה מגודרת מימין ומשמאל בקירות נמוכים[*]ספר ירושלים תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, עמיחי מזר (עורכים), הוצאת יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 2000, עמודים 161-160,141 [*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 70 .[*]בימי שְׁלֹמֹה עדיין לא ידעו להכין חלונות זכוכית, והוצעו מספר פירושים למונחים שְׁקֻפִים ואֲטֻמִים. יש המפרשים שהחלונות מצד אחד היו שְׁקֻפִים במובן שהכניסו אור למבנה, ומצד שני היו אֲטֻמִים בשְׂבָכָה כלשהי כדי להגביל את הראות מבחוץ אל תוך הבית וכדי למנוע כניסת לכלוך או ציפורים. כך היו שהציעו שהחלונות היו רחבים מבחוץ וצרים מבפנים, או ההיפך. יש המפרשים לעומת זאת שהמילה שְׁקֻפִים נגזרת מהמילה משקוף, ושמדובר בחלונות בעלי משקוף שהיו אטומים בשְׂבָכָה .[*]ספר ירושלים תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, עמיחי מזר (עורכים), הוצאת יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 2000, עמודים 142-141 . |
| ב וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ. ג וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל פְּנֵי הַבָּיִת. ד וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים. |
| מהות היציעים הצְלָעוֹת והמִגְרָעוֹת שמסביב למבנה והבְלוּלִּים העולים ליציעים אינה ברורה ורבים הפירושים [*]כמו למשל שמסביב למבנה המרכזי נבנה עוד בניין צדדי תלת-קומתי, או שמדובר במבנה נוסף על גג המבנה הראשי . ואולי הכוונה שמבנה האבן הראשי היה מדורג כפרמידה גסה מלבד בחזית, כך שחלקו התחתון היה הרחב ביותר, חלקו האמצעי\התיכון היה צר יותר, וחלקו העליון היה צר עוד יותר. כך נוצרו מעין מדרגות\מִגְרָעוֹת שהקיפו את המבנה כולו, מלבד בחזית הבית שנותרה ישרה. על המִגְרָעוֹת הונחו משטחים\מַצָּעִים\יָצִיעים מעץ שהתארכו אל מעבר למִגְרָעוֹת עד שהתחברו ותמכו בקיר עץ חיצוני שהיה עשוי קרשים-אנכיים\צְלָעוֹת ארוכים של אֲרָזִים, ושהקיף את הַבַּיִת משלושה צדדים מבלי לגעת בקירות האבן המדורגים הפנימיים. כך נוצרו תאים פנימיים בשלוש קומות מעל המַצָּעִים\יָצִיעים שבין מבנה האבן המדורג לבין קיר הצְלָעוֹת החיצוני, כשבקומה התחתונה רוחב הַמַצָּע\יָּצִיעַ היה 5 אַמָּה, בקומה השנייה רוחב הַמַצָּע היה 6 אַמָּה ובקומה העליונה רוחב הַמַצָּע היה 7 אַמָּה. כלומר משתמע שרוחב המדרגות\מִגְרָעוֹת שהקיפו את מבנה האבן היה של אַמָּה אחת (כחצי מטר) לכל מדרגה, ולפי פסוק י' משתמע שהגובה של כל קומה שמעל המַצָּעִים היה של 5 אַמּוֹת.[*]ספר ירושלים תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, עמיחי מזר (עורכים), הוצאת יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 2000, עמודים 143-142,163 . הפירוש המופיע להלן תואם את הצעתו של מ' הרן[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 72-70 . |
| ה וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת יצוע [יָצִיעַ] סָבִיב אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב. ו היצוע [הַיָּצִיעַ] הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת. |
| האבנים ששימשו לבניית הבַּיִת הוסעו לאתר הבנייה כשהיו כבר שלמות ומוכנות, כך שלא נשמעו בזמן הבנייה קולות של כְּלִי בַרְזֶל כמו פטישים\מַקָּבוֹת וגרזנים המכים באבן. |
| ז וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ. |
| מלבד הכניסה הראשית לבית במזרח דרך אוּלָם הכניסה, נבנתה כניסה\פֶּתַח נוסף למבנה דרך הצֵּלָע של הקיר של הקומה האמצעית\תיכונה בצד של חזית\כֶּתֶף הַבַּיִת הדרומית\יְמָנִית. הנכנסים למקדש עולים בְמדרגות-מפותלות\לוּלִּים [*]המושג "לוּלִּים" אינו ברור, והוא פורש כאמור כמדרגות לוליניות או כמעבר פנימי סגור כלשהו עד הפתח שבקומה האמצעית, או במדרגות נוספות שהובילו לקומה השלישית. כששְׁלֹמֹה סיים\כילה לבנות את הַבַּיִת הוא כיסה-אותו-בגג\סִפּוּן מכוסה בתבנית שתי-וערב, כלומר שורות\שְׂדֵרֹת של קורות שהונחו לרוחב ושבחלקן העליון נוסרו שורות ניצבות שקועות\גֵּבִים שבהן הונחו הקרשים הניצבים לאורך המבנה[*]ספר ירושלים תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, עמיחי מזר (עורכים), הוצאת יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 2000, עמוד 143 [1]ספר ירושלים תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, עמיחי מזר (עורכים), הוצאת יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 2000, עמוד 144-143 . הגובה של כל קומה שמעל המַצָּעִים היה של 5 אַמּוֹת, ואת המבנה כולו אחזו קירות הצְלָעוֹת העשויות מעץ אֶרֶז שמסביב ליציעים שהקיפו את מבנה האבן המדורג. |
| ח פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים. ט וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים. י וַיִּבֶן אֶת היצוע [הַיָּצִיעַ] עַל כָּל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים. |
| ה' מבטיח לשְׁלֹמֹה שאם הוא ישמור לנהוג\ללכת בהתאם למצוותיו\חֻקֹּתַיו\מִשְׁפָּטַיו אזי ה' יקיים את הבטחתו לדָּוִד אָבִיו וישכון בבית המקדש שבְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ולא ינטוש אותם. |
| יא וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר. יב הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ. יג וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל. |
| המבנה הפנימי של הַבַּיִת: אחרי ששְׁלֹמֹה סיים\כילה לבנות את הַבַּיִת, הוא הציב בצד הפנימי של המבנה\מִבַּיְתָה קורות\קירות עשויים מקרשים\צַלְעוֹת אֲרָזִים מהקַּרְקַע ועד לקורות התקרה\הַסִּפֻּן וכך ציפה את פנים המבנה בעץ, וגם ציפה את קַרְקַע הַבַּיִת בקרשים מעצי בְּרוֹשִׁים. ב-20 האַמָּה שבקצה\יַּרְכְּתֵי הַהֵיכָל\הַבַּיִת שְׁלֹמֹה בנה מתחם לדְבִיר שם נמצא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כלומר אֲרוֹן הבְּרִית, וגם חדר הדְבִיר צוּפָּה מבפנים בקרשים\צַלְעוֹת אֲרָזִים מהַקַּרְקַע ועד לקורות התקרה. אורך ההֵיכָל\הַבַּיִת שלפני הדְבִיר היה כאמור 40 אַמָּה [*]כלומר סה"כ אורך הַהֵיכָל והדְבִיר היה 60 אַמָּה. בפסוק ב' נמסר שאורך "הַבָּיִת\המקדש" כולו היה של 60 אַמָּה, ומכאן משתמע שבספירה זאת לא נחשב אוּלָם הכניסה, שלפי פסוק ג' אורכו היה 10 אַמָּה . קרשי האֶרֶז ציפו את פנים ההֵיכָל כך שלא ראו את קירות האבן, והם היו מקושטים בתַּחְרִיטֵי עץ בצורה של קלעים של פקעות פרחים סגורות ושל פרחים\צִצִּים פתוחים\פְטוּרים[*]פֶּטֶר משמעו פתח, כמו בשְׁמוֹת פרק י"ג פסוק י"ב .
[^]
שְׁמוֹת פרק י"ג פסוק י"ב: יב
וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה.
|
| יד וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ. טו וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים. טז וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי [מִיַּרְכְּתֵי] הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. יז וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי. יח וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה. |
| הדְבִיר שבחלק הפנימי של הַבַּיִת הוכן כדי לשים בו את אֲרוֹן הבְּרִית. הדְבִיר היה בצורת קובייה עם אורך, רוחב וגובה\קומה של 20 אַמָּה [*]כלומר הוא היה נמוך ב-10 אַמָּה מגובה שאר הַבַּיִת שהיה בגובה של 30 אַמָּה (ראו פסוק ב'). את הבדל הגבהים פירשו בכך שחדר הדְבִיר היה מוגבה ב-5 או ב-10 אַמָּה מגובה הקרקע, ומתחתיו היה אולי חלל נוסף, שבו היתה אולי אבן השתייה. אחרים פירשו שהחדר של הדְבִיר נבנה בגובה הקרקע ובהפרש הגובה שמעליו היו עֲלִיּוֹת, כפי שנרמז בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים והוא צוּפָּה בזָהָב סָגוּר
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ג פסוקים ח-ט: ח
וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְרָחְבּוֹ אַמּוֹת עֶשְׂרִים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת.
ט
וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרוֹת לִשְׁקָלִים חֲמִשִּׁים זָהָב וְהָעֲלִיּוֹת חִפָּה זָהָב.
. הצעה נוספת היא שהדְבִיר נבנה כקובייה נפרדת מקרשי אֲרָזִים שהוצבה בחלק הפנימי של מבנה האבן, ומעליה היו העֲלִיּוֹת[*]ספר ירושלים תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, עמיחי מזר (עורכים), הוצאת יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 2000, עמוד 160-159 [*]זָהָב מזוקק מיוחד, שהיה אולי גם בצבע מעט שונה מהזָהָב הרגיל, וכך תרם לניגוד צבעים אֶסְתֵּטִי בפנים המקדש , והמִזְבֵּחַ שהיה עשוי מאָרֶז צוּפָּה בזָהָב (רגיל)[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 75 [*]הכוונה למִזְבֵּחַ הקְטֹרֶת שהוצב מול הארון, כמו במִּשְׁכָּן . גם שאר פנים הַהֵיכָל\הַבַּיִת צוּפָּה בזָהָב סָגוּר. שְׁלֹמֹה הניח שרשראות\בְּרַתּוּקוֹת (מְרַתְּקוֹת) מוזהבות בפתח שבין הַהֵיכָל לדְבִיר, וציפה גם את הפתח בזָהָב. כך שְׁלֹמֹה צִיפָּה את כל הַבַּיִת
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים א, ו-ז: א
וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
... ו
וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.
ז
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה.
[*]הַהֵיכָל והדְבִיר ואת הַמִּזְבֵּחַ שמול הדְּבִיר בזָהָב. |
| יט וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה. כ וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז. כא וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר וַיְעַבֵּר ברתיקות [בְּרַתּוּקוֹת] זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב. כב וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב. |
| שְׁלֹמֹה דאג שיעשו בדְבִיר גם שני כְּרוּבִים [*]יצורים פלאיים בעלי פנים וכנפיים עשויים מעֵץ שָׁמֶן[*]הזיהוי הנפוץ של עֵץ השָׁמֶן עם הזַיִת פחות מתאים לאור השימוש בו כמקור עץ לפיסול מאסיבי וגם לאור הפסוק בספר נְחֶמְיָה המזכיר גם את עֵץ השֶׁמֶן וגם את הזַיִת והם זהים בגודל\מִדָּה ובצורה\קֶצֶב. גובה הכְּרוּבִים היה 10 אַמּוֹת
[^]
נְחֶמְיָה פרק ח פסוק ט"ו: טו
וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.
. זיהוי סביר יותר שהוצע הוא עם אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם המתאים מבחינות רבות לתכונות המשתמעות מהאיזכורים השונים של עֵץ השָׁמֶן במקרא. ראו פרטים נוספים בעמוד על עֵץ השָׁמֶן.[*]כלומר בגובה של כ-5 מטר שהם מחצית מגובה הדְבִיר וכל אחת מכנפיהם הפרושות לצדדים היו באורך של 5 אַמּוֹת, כך שביחד לכל כְּרוּב נפרשו כנפיים לרוחב 10 אַמּוֹת. כלומר בסה"כ 4 הכנפיים של שני הכְּרוּבִים שניצבו זה לצד זה נפרשו לרוחב כל 20 האַמּוֹת של רוחב החדר של הדְבִיר, כך שכל כנף נגעה באחד הקירות או בכנף של הכְּרוּב השני. שְׁלֹמֹה ציפה את שני הַכְּרוּבִים בזָהָב. |
| כג וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. כד וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו. כה וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים. כו קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי. כז וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף. כח וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב. |
| כל קירות הדְבִיר [*]בפסוקים אלה המונח "הבַּיִת" מתייחס לדְבִיר מסביב, גם בפנים הדְבִיר וגם בקיר החיצוני שלו הפונה להֵיכָל, קושטו בתַּחְרִיטֵי עץ בצורה של קלעים של כְּרוּבִים, של עצי תָּמָר, ושל פרחים\צִצִּים פתוחים\פְטוּרים[*]להבדיל מקירות ההֵיכָל שקושטו בפקעות פרחים סגורות ובפרחים\צִצִּים פתוחים\פְטוּרים. ראו פסוק י"ח . ריצפת הדְבִיר צוּפְּתָה בזָהָב גם בצדה הפונה להֵיכָל
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק י"ח: יח
וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה.
.[*]יש המפרשים שהדְבִיר היה מוגבה מעל חלל שהיה מתחת לרצפתו ושכוונת המילים "לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן" שבסוף פסוק ל' היא שגם הצד של הריצפה ששימש כתקרה של חלל זה צוּפָּה בזהב. אך יש המשערים שהמילים "לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן" כאן הועתקו בטעות מסוף הפסוק הקודם. . |
| כט וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן. ל וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן. |
| בפתח הַדְּבִיר הוצבו דְּלָתוֹת מעץ שָׁמֶן ולהן אַיִל [*]בתיאור המקדש העתידי של הנביא יְחֶזְקֵאל הוא משתמש במונח "אַיִל" ו"אֵילִם" כדי לתאר את החתך העבה והמקושט בתְּמָרִים של הקירות המפרידים בין תאי השער. גם כאן המושג אַיִל מתייחס כנראה לדופן העבה של הקיר שבו הוצבו הדלתות (כלומר למזוזות של הדלתות). ומְזוּזוֹת "חֲמִשִׁית" גם כן מעץ שָׁמֶן[*]יש המפרשים שלדלתות הדְבִיר היתה צורת מְחוּמָּשׁ שנוצר ממשקוף משולש מעל דלת מלבנית רגילה. אחרים מפרשים שלפתח הדלת היו 5 מסגרות מדורגות זו בתוך זו. דלתות משני הסוגים הללו נמצאו במקדשים קדומים באזור סוריה ולבנון . זוג הדלתות קושטו בתַּחְרִיטֵי עץ בצורה של קלעים של כְּרוּבִים, של עצי תָּמָר, ושל פרחים\צִצִּים פתוחים[*]ספר ירושלים תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, עמיחי מזר (עורכים), הוצאת יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 2000, עמודים 146 .[*]בדומה לתחריטים שגולפו על קירות הדְבִיר - כמתואר בפסוק כ"ט והאומן ציפה ושיטח\רִידֵּד\יָּרֶד זָהָב על התחריטים. |
| לא וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית. לב וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב. |
| גם בפתח ההֵיכָל הוצבו זוג דְּלָתוֹת בתוך מְזוּזוֹת "רְבִעִית" מעץ שָׁמֶן [*]בדומה לשתי הפרשנויות של מְזוּזוֹת ה"חֲמִשִׁית" של דלתות הדְבִיר בפסוק ל"א, גם כאן יש המפרשים שמדובר במסגרת מרובעת לדלת או שלמשקוף הדלת היו 4 מסגרות מדורגות זו בתוך זו. ושתי הדלתות עצמן היו עשויות מבְרוֹשִׁים, וכל דלת נחלקה לשתי צלעות גְּלִילִיות[*]נראה שהכוונה היא שכל אחת משתי הדלתות הורכבה משני חצאי גלילים ניצבים . דלתות ההֵיכָל היו מקושטות בתַּחְרִיטֵי עץ בצורה של קלעים של כְּרוּבִים, של עצי תָּמָר, ושל פרחים\צִצִּים[*]כמו בקירות ובדלתות הדְבִיר - ראו פסוקים כ"ט, ל"ב וגם הן צוּפּוּ בזָהָב שיושר\רודד על הקישוטים החקוקים\עַל-הַמְּחֻקֶּה בדלתות. |
| לג וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית. לד וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים. לה וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה. |
| לבַּיִת נבנתה חָצֵר פְּנִימִית [*]החָצֵר היתה מול אוּלָם הכניסה שבפתח הבַּיִת, והיא כנראה החָצֵר הָעֶלְיוֹנה שהיתה בפתח בית ה' בימי יִרְמְיָהוּ מוקפת בגדר שנבנתה מ-3 טורים של אבני גָזִית שניצבו אלו על גבי אלו, ומעליהם הוצב עוד טוּר של קורות עצי אֶרֶז כרותים.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ו פסוק י: י
וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יְהוָה בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְהוָה הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם.
(להבדיל מהֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה שהקיפה גם את מבני הארמון הנמוכים יותר מהמקדש אשר הוקם בפסגת הר המוריה). בחָצֵר הפְּנִימִית הוצבו כלי המקדש הגדולים אשר שימשו את הכהנים, ולפיכך היא נקראה גם "חֲצַר הַכֹּהֲנִים"
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק ט: ט
וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה וּדְלָתוֹת לָעֲזָרָה וְדַלְתוֹתֵיהֶם צִפָּה נְחֹשֶׁת.
. מסביב לכל המבנים של הר הבית כולל המקדש ושאר מבני הארמון המתוארים בפרק הבא נבנתה "הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה" שגם היא היתה מוקפת גדר עשויה אבני גָּזִית ואֲרָזִים בדומה לחָצֵר הַפְּנִימִית
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק י"ב: יב
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
. |
| לו וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים. |
| יסודות הבַּיִת נבנו כאמור בשנה ה-4 למלכות שְׁלֹמֹה בחודש\יֶרַח השני\זִו [*]כלומר אִיָּר - ראו בפסוק א' , והבַּיִת הושלם\נגמר\כָּלָה על כל חלקיו ולפי תוכנית המבנה בשנה ה-11 למלכות שְׁלֹמֹה בחודש השמיני\בּוּל[*]כלומר חֶשְׁוָון, אשר מכונה כאן בשמו הפניקי כנראה - חֹדֶשׁ בּוּל , כך שהבנייה לקחה סה"כ כ-7 שנים[*]וליתר דיוק, 7 שנים ו-5 חודשים . |
| לז בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהוָה בְּיֶרַח זִו. לח וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל משפטו [מִשְׁפָּטָיו] וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ז | וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן, כָּל כְּלִי בַרְזֶל, לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ. |
| כ"ז | וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף. |
פרטי היוצר\ת
Cedrus wood- photo User:MPF, No machine-readable author provided. Brodo assumed (based on copyright claims). [CC-BY-SA-3.0]
חתך של עץ אֶרֶז