עַלַמַּפָּה

שְׁלֹמֹה היה בנם השני של דָוִד ובַּת שֶׁבַע אחרי שבנם הראשון מת בעודו תינוק כעונש על חטאו של דָוִד לאוּרִיָּה בעלה הראשון של בַּת שֶׁבַע. כך היה שְׁלֹמֹה לבנו הרביעי של דָוִד שנולד לו ביְרוּשָׁלַיִם, אחרי 6 בנים שנולדו לו בְּחֶבְרוֹן. שְׁלֹמֹה נשלח כילד להיות עם נָתָן הנביא אשר כינה אותו בשם "יְדִידְיָהּ" כיוון שה' אהב את הילד.

כשאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית, הבכור הנותר לדָוִד, התחיל לנהוג כמלך, בַּת שֶׁבַע ונָתָן שכנעו את דָוִד לעמוד בשבועתו ולתמוך בהמלכת שְׁלֹמֹה. צָדוֹק הַכֹּהֵן, נָתָן הַנָּבִיא וְבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע לקחו את שְׁלֹמֹה על הַפִּרְדָּה המלכותית למעין הגִּחוֹן כדי למשוח אותו שם למלוכה, ואֲדֹנִיָּה נמלט והחזיק בקרנות המזבח עד ששְׁלֹמֹה נשבע שלא יפגע בו אם יתנהג כראוי. כשדָוִד נטה כבר למות הוא צווה על שְׁלֹמֹה להמשיך ולשמור על מצוות ה', ולא לסלוח ליוֹאָב ולא לשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא. אחרי מות דָוִד שְׁלֹמֹה נקם בשניהם וגם הרג את אֲדֹנִיָּה לאחר שזה ניסה לשאת את אֲבִישַׁג פילגש דָוִד.

ה' נגלה לשְׁלֹמֹה בחלום שחלם בגִּבְעוֹן ושאל מה יבקש ממנו. שְׁלֹמֹה ביקש כושר לשפוט בצדק את העם, וה' העריך את בקשתו ועשה אותו לחכם באדם. שְׁלֹמֹה שפט בהצלחה בין שתי נשים שטענו שתיהן שהן האם של אותו התינוק, הוא למד לדבר דברי חכמה על כל מיני העצים והחיות, וכתב במהלך חייו 3000 מִשְׁלֵי חָכְמָה ו-1005 שירים.

ממלכת שְׁלֹמֹה היתה עשירה ושלווה ושְׁלֹמֹה החליט לבנות את בית המקדש, דבר שנמנע מאביו דָוִד בשל עיסוקו במלחמותיו הרבות. חִירָם מלך צוֹר שלח לו אֲרָזִים ובְּרוֹשִׁים מהַלְּבָנוֹן דרך הים בדֹּבְרוֹת, וגויסו אלפי פועלי עץ ואבן מנתיני שְׁלֹמֹה וחִירָם. הקמת המקדש ארכה 7 שנים, ובניית שאר הארמונות ובנייני השלטון ארכו 13 שנים. שְׁלֹמֹה נעזר באומן הנחושת חִירָם מִצֹּר והכין בעצמו את כלי הזָהָב. בחגיגות חנוכת המקדש שְׁלֹמֹה התפלל לה' וברך אותו ואת עם יִשְׂרָאֵל.

שְׁלֹמֹה בנה את גֶּזֶר, חָצוֹר, מְגִדּוֹ, בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן, בַּעֲלָת ותַּדְמֹר, וביְרוּשָׁלַיִם הוא בנה את המִּלּוֹא ואת החומה, ובנה עוד ערים עם מחסני תבואה, מרכבות ואורוות סוסים. הוא בנה צי אוניות בעֶצְיוֹן גֶּבֶר שליד אֵלוֹת בים סוף ויחד עם הספנים המומחים של חִירָם הם הביאו מאוֹפִיר זָהָב רב ומתַרְשִׁישׁ זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים . מַלְכַּת שְׁבָא שמעה על חוכמת שְׁלֹמֹה ובאה עם פמליה גדולה, גמלים נושאי בשמים רבים, זָהָב ואבנים יקרות, כדי לנסות את שְׁלֹמֹה בחידות, אותם הוא פתר בהצלחה. שְׁלֹמֹה קיבל זָהָב ועושר רב ממיסים ומסחר והכין כלי זָהָב רבים וביניהם את כס המלכות, ומגינים מצופים זָהָב, והוא אסף וסחר גם בסוסים רבים.

לשְׁלֹמֹה היו אלף נשים וביניהן נשים נוכריות רבות (כולל בַּת פַּרְעֹה) אשר הדיחו אותו לעבודת אלילים. ה' העניש אותו באויבים, וביניהם הֲדַד מזרע המלוכה של ממלכת אֱדוֹם, ורְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע שעלה למלוכה באֲרָם דַמָּשֶׂק. יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, אוסף מיסים שלו, מרד בו גם כן, והנביא אֲחִיָּה הודיע לו שיקבל 10 משבטי ישראל אחרי מות המלך ושלבנו של שְׁלֹמֹה יוותר רק שבט אחד. שְׁלֹמֹה מת אחרי שמלך 40 שנה והוא נקבר בעיר דָוִד.

לשְׁלֹמֹה מיוחסים ספר מִשְׁלֵי הכולל מספר רב של דברי חכמה ופתגמים קצרים בנושאים שונים, ובעיקר על החָכְמָה, ספר שִׁיר-הַשִּׁירִים - אוסף שירי אהבה, וספר קֹהֶלֶת - אוסף אימרות חָכְמָה, בעיקר על חוסר הטעם וההֲבֵל שבחייו של האָדָם. לשְׁלֹמֹה מיוחסים גם 2 מִזְמוֹרִים בספר תְּהִלִּים - ע"ב וקכ"ז.