_(14580676749).jpg){kind=link}
כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה (ו)
פרטי היוצר\ת
Ciconia ciconia, by Dixi (Monika Betley), [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם (ז)
סיכום
המשך השיר מהפרק הקודם על התועבות שבגֵיא בֶן הִנֹּם: בעתיד יוּצְּאוּ הנבלות של גדולי הָעָם מקבריהם אל מול הכוכבים שאותם הם עבדו. שירי חורבן 1-2: הָעָם דוהר לבצע את חטאיו (כולל ה"חכמים" כביכול בתורת ה'). ה' ישלח על הארץ את סוסי האויב וגם נחשים ארסיים, בגלל העבודה הזרה שפשטה בה. הָעָם והנביא מקוננים על כך שצִיּוֹן ננטשה ע"י ה', והישועה לא תבוא עוד.
תקציר
| המשך הנבואה מהפרק הקודם: באותם ימים, כשגופות רבות יושלכו בלי קבורה באתר העבודה הזרה שבגֵיא בֶן הִנֹּם [^]יִרְמְיָהוּ פרק ז פסוקים ל"א-ל"ג: לא
וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי.
לב
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקוֹם.
לג
וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד.
יוֹצִיאוּ מקבריהם אֶת העַצְמוֹת של מַלְכֵי יְהוּדָה, ושל השרים, הַכֹּהֲנִים והַנְּבִיאִים ושל שאר יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם ... |
| א בָּעֵת הַהִיא נְאֻם יְהוָה ויציאו [יוֹצִיאוּ] אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם מִקִּבְרֵיהֶם. |
| ... ואז יְשַׁטְּחוּ את העצמות על האדמה מתחת לַשֶּׁמֶשׁ לַיָּרֵחַ ולכוכבים שבצְבָא הַשָּׁמַיִם, אשר אותם הם אהבו ועבדו בחייהם, והלכו אחריהם וחיפשו\דְּרָשׁוּ את קִרְבָתָם והִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם. והעצמות לא יֵאָסְפוּ שוב לקבורה אלא ישארו לְדַשֵּׁן את הָאֲדָמָה כמו זֶבֶל\דֹמֶן. |
| ב וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ. |
| וכל אלה שֶׁיִּשְׂרְדוּ וְיִשָּׁאֲרוּ בחיים מה"משפחה" הָרָעָה הזאת יעדיפו למות מאשר להמשיך לחיות. וכך יהיה בכל המקומות שלשם אני אַגְלֶה\אדיח אותם! |
| ג וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים מִן הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת בְּכָל הַמְּקֹמוֹת הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. |
| שיר חורבן 1: ה' מצווה על הנביא לאמר לעם: האם הם יִפְּלוּ בתוך חטאיהם ולא יקומו מהם? האם הָעָם יִסְטֶה\יָשׁוּב מדרך הישר ולא יָשׁוּב בתשובה לה'? [*]יִרְמְיָהוּ משתמש בפסוקים כאן בהטיות שונות של הפועל שׁוּב\שׁוֹבְבָה\מְשֻׁבָה במשמעות דומה לזאת של פרק ג' למה הָעָם הַזֶּה סוטה\שב מדרך הישר, ובני יְרוּשָׁלַיִם "מחזיקים" בסטייה נצחית, ואינם שבים ממעשי התַּרְמִית שלהם?
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק ח: ח
וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא.
, כלומר במובן של סטייה מדרך הישר או במובן של קלות-דעת\שובבות על גבול החטא. אך גם במשחק מילים עם "חזרה בתְּשׁוּבָה לה'" כמו ביִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק י"ב
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק י"ב: יב
הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יְהוָה לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם.
. |
| ד וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה הֲיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. ה מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית מֵאֲנוּ לָשׁוּב. |
| ניסיתי לשמוע אם הם יאמרו דברי חרטה, אך הם לא עשו כך, ואף אחד מהם לא התחרט\נִחָם על מעשיו הרעים ואמר "מה עָשִׂיתִי??" וכולם חזרו לרוץ לחטאים שלהם כמו סוס מלחמה אשר דוהר בַּקְּרָב. |
| ו הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי כֻּלֹּה שָׁב במרצותם [בִּמְרוּצָתָם] כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה. |
| הֲרֵי אפילו החֲסִידָה יודעת מתי מגיע הזמן\מועד לנדוד בחזרה, וכך גם התור, הסוס והעָגוּר [*]ראו תמונות מקפידים על הזמן הקבוע לבואם בחזרה לארץ, ולעומתם בני עַמִּי אינן יודעים כיצד לשוב ולנהוג לפי מִשְׁפַּט ה'. |
| ז גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וסוס [וְסִיס] וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְהוָה. |
| ואיך אַתֶּם המשכילים, תוכלו לאמר: "אֲנַחְנוּ חֲכָמִים היודעים את תוֹרַת ה'", הרי עֵט הסֹפְרִים שלכם כותב רק דברי שֶׁקֶר! לכן, גם חֲכָמִים יתאכזבו\הֹבִישׁוּ, יפחדו\חַתּוּ ויִּלָּכֵדוּ ברשת השקרים שלהם, כי הם מָאָסוּ בדברי ה' ומצאו לעצמם חָכְמָה שאין בה כלום. |
| ח אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים. ט הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְהוָה מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם. |
| [*]פסוקים י-י"ב להלן חוזרים על דברי הנביא ביִרְמְיָהוּ פרק ו פסוקים י"ב-ט"ו לכן אני אמסור את נשותיהם של אותם "חֲכָמִים" לידי כובשים זרים, שגם ירשו את שְׂדוֹתֵיהֶם, כי כולם מקטן ועד גדול מלאים בתאוות בֶּצַע
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ו פסוקים י"ב-ט"ו: יב
וְנָסַבּוּ בָתֵּיהֶם לַאֲחֵרִים שָׂדוֹת וְנָשִׁים יַחְדָּו כִּי אַטֶּה אֶת יָדִי עַל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה.
יג
כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וּמִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלּוֹ עֹשֶׂה שָּׁקֶר.
יד
וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם.
טו
הֹבִישׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה.
[*]הבֶּצַע הוא נֵתַח של כֶּסֶף ש"נבצע" מהגּוּשׁ הגדול , וכל העוסקים בקודש, מהנביאים ועד הכהנים, כולם עושים מעשי רְמִייָּה\שָּׁקֶר.
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ה פסוק י"ט: יט
בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ.
, והתאווה אליו מסמלת את אהבת הכֶּסֶף הבאה ביחד עם עשיית חטאים
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ח פסוק ג: ג
וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו [בִּדְרָכָיו] וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט.
. |
| י לָכֵן אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר. |
| הם "ריפאו" בקלות כביכול את הפחד שנפל על עַמִּי מפני החורבן\שֶׁבֶר הצפוי כשהם ניבאו שָׁלוֹם שוב ושוב, אך השָׁלוֹם לא בא! |
| יא וַיְרַפּוּ אֶת שֶׁבֶר בַּת עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם. |
| כך הם יְאַכְזְבוּ\יובִישׁוּ את מאמיניהם, כי למרות כל מעשי התוֹעֵבָה שלהם, הם לא יָדָעוּ איך להתמלא בבושה וכלימה עליהם. ולכן גם הם ימעדו\יִכָּשְׁלוּ ויִפְּלוּ בין שאר הנופלים, ביום שבו אני אפקוד את הָעָם כדי להענישו על חטאיו. |
| יב הֹבִשׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבֹשׁוּ וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה. |
| שיר חורבן 2 דברי ה': אני אביא סוף לעם החוטא, ולא ישארו ממנו שרידים, כמו שאחרי סוף האסיף לא נותרים עֲנָבִים בגֶפֶן או תְּאֵנִים בעץ התְּאֵנָה, עלי העץ נובלים וכל הטוב שנתתי להם יעבור. |
| יג אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם יְהֹוָה אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם. |
| תגובת הָעָם להתקרבות האויב מצפון: למה אנחנו עוד נשארים לשבת בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ - בואו ונאסף כולנו בערי הַמִּבְצָר ושם נשקוט\נִדֹּם לנצח (כלומר נמות), כי ה' הוא שימית אותנו וישקה אותנו במֵי רֹאשׁ מורעלים כעונש על חטאינו. |
| יד עַל מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים הֵאָסְפוּ וְנָבוֹא אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר וְנִדְּמָה שָּׁם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי רֹאשׁ כִּי חָטָאנוּ לַיהוָה. |
| קִוִּינוּ לְשָׁלוֹם, אך לא בא עלינו הטוֹב, וקִוִּינוּ לזמן שבו תבוא הרפואה למכאובינו, אך במקום זאת באה עלינו אֵימָה\בְעָתָה [*]תקוות השוא לְשָׁלוֹם ולרפואה היתה בגלל דברי נביאי השקר וה"חֲכָמִים" לכאורה - ראו פסוק י"א למעלה .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק י"א: יא
וַיְרַפּוּ אֶת שֶׁבֶר בַּת עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם.
|
| טו קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב לְעֵת מַרְפֵּה וְהִנֵּה בְעָתָה. |
| דברי ה' (מפי הנביא): קול הנְחִירוֹת [*]רעש נשיפות מהנחיריים והצהלות של הסוסים\אבירים של האויב הפולש מצפון נשמע כבר בדָּן ומרעיש את כָּל הָאָרֶץ, והם כבר באים ואוכלים את היבול של כל הארץ, ו"אוכלים" גם את יושבי הערים. |
| טז מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ וַיָּבוֹאוּ וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ. |
| ואני גם אשלח ביניכם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים ארסיים [*]ראו "צִפְעוֹנִי" כשם של מין נחש ארסי ביְשַׁעְיָהוּ פרק י"א פסוק ח שינשכו אתכם, ואשר אין לָחַשׁ שיכול לרפא את נשיכתם
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"א פסוק ח: ח
וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.
[*]מסתבר שהיו מכשפים שהתמחו בלחשים כנגד פגיעת הנחש - ראו למשל בקֹהֶלֶת פרק י פסוק י"א .
[^]
קֹהֶלֶת פרק י פסוק י"א: יא
אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן.
|
| יז כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם נְאֻם יְהוָה. |
| דברי הנביא: הבלגתי על הצער\יָגוֹן ועל הלב מלא הכאב\דְּוַוי שלי [*]אך יש המפרשים "מַבְלִיגה" כשם של כלי נגינה או של שיר קינה כלשהו, ואז משמעות הפסוק היא שהנביא מקונן בשיר המַבְלִיגה או בכלי המַבְלִיגה על לִבּוֹ הכואב . כי הנה אני שומע את קוֹל צעקת\שַׁוְעַת בני עַמִּי הזועקים מקצווי הארץ הרחוקים: "ה', מַלְכָּהּ של צִיּוֹן, אינו נמצא בה עוד כדי להגן עליה!" דברי ה': למה בני יִשְׂרָאֵל התעקשו להכעיס אותי עם פסלי האלילים הזרים\נכרים שלהם, שהם כולם הֲבָלִים חסרי ערך[*]עולם התנ"ך, ספר יִרְמְיָהוּ עמ' 65-64 [*]בפסוקים כאן מעורבבים דוברים שונים. אחרי דברי ה' שהובאו למעלה, הנביא מבטא את רגשותיו בפסוק י"ח. פסוק י"ט כולל ציטוט של דברי הָעָם, ופסוק כ' מביא שוב דברים של ה'. הָעָם שוב מדבר בפסוק הבא, והנביא מדבר אח"כ עד סוף הפרק. . |
| יח מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי. יט הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים הַיהוָה אֵין בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם בְּהַבְלֵי נֵכָר. |
| דברי הָעָם: מַדּוּעַ עברה כבר תקופת הקָצִיר בקָיִץ שהסתיים, וַאֲנַחְנוּ עדיין לא זכינו בישועה? דברי הנביא: לבי נשבר בגלל הַהֶרֶס\שֶׁבֶר שבא על בני עַמִּי, ונעשיתי קודר בעצב, ואחזה בי השתוממות על האסון. |
| כ עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ. כא עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי הָשְׁבָּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי. |
| האם אין עוד צֳרִי בגִלְעָד [*]הצֳרִי היה צמח מרפא ידוע שגדל בגִלְעָד , או כל תרופה אחרת? למה הרפואה\אֲרֻכה לא באה כבר על בני עַמִּי?
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"ז פסוק כ"ה: כה
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.
[*]ההשערה היא שה"אֲרֻכה" היא העור החדש המתארך על אזור הפצע ומכסה אותו, והמילה משמשת גם ככינוי כללי לרפואה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל פסוק י"ז: יז
כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם יְהוָה כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ.
|
| כב הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי. |
| הלוואי ורֹאשִׁי יהיה למוצא\ראש של מעיין, והעיניים שלי למעיין\מְקוֹר של דמעות, כדי שאוכל לבכות ללא הפסקה ביום ובלילה על נפילת החללים בני עַמִּי. |
| כג מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ז | גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה.. |
| כ"ג | מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה, וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי. |
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
European Turtle Dove (Streptopelia turtur), By Yuvalr [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
תור (מצוי)
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Apus apus -Barcelona, Spain-8, By pau.artigas (Falciot #2
Uploaded by Snowmanradio) [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
סִיס (חומות)
פרטי היוצר\ת
עָגוּר (אפור), By Andreas Trepte [CC-BY-SA-2.5], from Wikimedia Commons
עָגוּר (אפור)