_(14580676749).jpg){kind=link}
כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה (ו)
פרטי היוצר\ת
Ciconia ciconia, by Dixi (Monika Betley), [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם (ז)
סיכום
המשך השיר מהפרק הקודם על התועבות בגֵיא בֶן הִנֹּם: בעתיד יוּצְּאוּ נבלות גדולי העם מקבריהם למול הכוכבים אותם עבדו. שירי חורבן 1-2: העם דוהר ללא לאות בחטאיו (כולל החושבים עצמם לחכמים בתורת ה'). הארץ רועשת מקולות צבא האויב הבא מצפון ומחריב את הארץ. הנביא מקונן על סבל העם.
תקציר
| המשך הנבואה מהפרק הקודם על התועבות בגֵיא בֶן הִנֹּם: בעתיד יוּצְּאוּ מקבריהם עצמות המלכים, השָׂרִים, הכוהנים, הנביאים ותושבי ירושלים, ויושארו כזֶבֶל אל מוּל מְאוֹרוֹת השמיים שאליהם התפללו החוטאים. הנותרים יעדיפו למות מלהמשיך לחיות. |
| א בָּעֵת הַהִיא נְאֻם יְהוָה ויציאו [יוֹצִיאוּ] אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם מִקִּבְרֵיהֶם. ב וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ. ג וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים מִן הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת בְּכָל הַמְּקֹמוֹת הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. |
| שיר חורבן 1: העם מתעקש ליפול בחטאיו ולא לשוב מהאמונה בשקר. הם דוהרים עם חטאיהם כמו סוס דוהר שאין לעוצרו. אפילו החֲסִידָה, התור, הסיס, והעָגוּר יודעים לבוא במועדם, בניגוד לעם שאינו יודע את חוקיו. |
| ד וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה הֲיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. ה מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית מֵאֲנוּ לָשׁוּב. ו הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי כֻּלֹּה שָׁב במרצותם [בִּמְרוּצָתָם] כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה. ז גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וסוס [וְסִיס] וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְהוָה. |
| (המשך השיר) איך הם חושבים את עצמם לחכמים יודעי תורה בעודם כותבים ספרי שקר? ולכן יוּכּוּ על מאיסתם בדְבַר ה', ושדותיהם, ונשותיהם יפלו לאויב, כי העם כולו מלא בחטאים. נביאי השקר חשבו לרפא את חששות העם בנבואות שלום, אך זה לא בא. הם חטאו ללא בושה ולכן כעת יִפְּלוּ כשיגיע תור עונשם. |
| ח אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים. ט הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְהוָה מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם. י לָכֵן אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר. יא וַיְרַפּוּ אֶת שֶׁבֶר בַּת עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם. יב הֹבִשׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבֹשׁוּ וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה. |
| שיר חורבן 2: ה' יביא סוף לטובות שנתן לעם - לא יוותרו עֲנָבִים ותְּאֵנִים, ועלי העצים יִבְלוּ. העם אומר שיברח להסתתר במבצרים, כי ה' עזבם ומשקה אותם רעל (רֹאשׁ). התבדו התקוות לשלום ובמקום רפואה באה אימה. הארץ רועשת מקולות צבא האויב הבא מצפון (דָּן) ומחריב את הארץ. ה' מכה את הארץ בנחשים התוקפים בהֵחָבֵא. |
| יג אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם יְהֹוָה אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם. יד עַל מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים הֵאָסְפוּ וְנָבוֹא אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר וְנִדְּמָה שָּׁם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי רֹאשׁ כִּי חָטָאנוּ לַיהוָה. טו קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב לְעֵת מַרְפֵּה וְהִנֵּה בְעָתָה. טז מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ וַיָּבוֹאוּ וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ. יז כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם נְאֻם יְהוָה. |
| (המשך השיר) הנביא מקונן (עם כלי נגינה - מַבְלִיגה?) על צערו. העם תוהה האם אין מלך (ה') שיגן על ציון? כבר עברה עונת הקציר והישועה עדיין לא באה (כל זאת כי ה' כועס על העבודה הזרה). הנביא כואב את שבר עמו. אין צֳרִי (צמח מרפא ידוע) כדי לרפא את הסבל הארוך של העם? לסיום, הנביא מבקש לְבַכּוֹת את ההרוגים מהעם. |
| יח מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי. יט הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים הַיהוָה אֵין בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם בְּהַבְלֵי נֵכָר. כ עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ. כא עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי הָשְׁבָּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי. כב הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי. כג מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ז | גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר (וסוס) וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה.. |
| כ"ג | מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה, וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי. |
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
European Turtle Dove (Streptopelia turtur), By Yuvalr [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
תור (מצוי)
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Apus apus -Barcelona, Spain-8, By pau.artigas (Falciot #2
Uploaded by Snowmanradio) [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
סִיס (חומות)
פרטי היוצר\ת
עָגוּר (אפור), By Andreas Trepte [CC-BY-SA-2.5], from Wikimedia Commons
עָגוּר (אפור)