עַלַמַּפָּה

בֵּית הַיְשִׁמוֹת היתה עיר בְּעַרְבֹת מוֹאָב (כלומר באזור גדות היַרְדֵּן המזרחיות מצפון לים המלח). סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כבש מידי מֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן את כל הערים המואביות שמצפון לנחל אַרְנוֹן. כשסִיחֹן סירב לתת לעַם לעבור בארצו בדרך לארץ המובטחת, העַם יצא מולו למלחמה וכבש את ארצו כולל את כל האזור שמצפון לאַרְנוֹן, וכולל את בֵּית הַיְשִׁמוֹת.

בני השבטים רְאוּבֵן וגָד ביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן, ואחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה חילק ביניהם את הנחלות שמצפון לאַרְנוֹן, וּבֵית הַיְשִׁמוֹת נכללה בנחלת רְאוּבֵן. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חנו אח"כ באזור שבין בֵּית הַיְשִׁמוֹת לבין שִּׁטִּים (שניהם מקומות בְּעַרְבֹת מוֹאָב שעַל הַיַּרְדֵּן - ראו במפה), ושם מֹשֶׁה נאם בפניהם את נאומו לקראת חציית הירדן והורשת הארץ.

הנביא יְחֶזְקֵאל מזכיר את בֵּית הַיְשִׁמוֹת בנבואת החורבן שלו על מוֹאָב. לפי הנבואה, האויב יתקיף את מוֹאָב מהקצה הצפוני של הארץ דרך בֵּית הַיְשִׁמוֹת.

על פי המקרא, בֵּית הַיְשִׁמוֹת היתה כאמור עיר סמוכה לשִּׁטִּים באזור גדות היַרְדֵּן המזרחיות מצפון לים המלח. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) בֵּית הַיְשִׁמוֹת מתוארת ככפר מול יריחו, במרחק 10 מילין מדרום לה ובסמוך לים המלח. באזור זה שוכנת כיום העיר הירדנית סֻוֵּיְמֶה המשמרת אולי את שמה של בֵּית הַיְשִׁמוֹת. באזור עובר גם וואדי עַטֵ'יְמֶה (מבוטא עזיימה) אשר אולי גם הוא משמר את שמה של בֵּית הַיְשִׁמוֹת (ראו במפה). בכל אופן את העיר בֵּית הַיְשִׁמוֹת עצמה מזהים באחד התלים שבאזור סֻוֵּיְמֶה או וואדי עַטֵ'יְמֶה.

יש המזהים את בֵּית הַיְשִׁמוֹת עם ח'רבת סֻוֵּיְמֶה שעל הגדה הדרומית של הוואדי, אך המתנגדים לזיהוי זה מצביעים על כך שהממצאים באתר אינם מוקדמים לתקופה הרומית. אתר מועדף מבחינה זו הוא תל אל-עַטֵ'יְמֶה, כ-5 ק"מ מזרחית לח'רבת סֻוֵּיְמֶה, שם נמצאו שרידי יישוב רבים מתקופת הברזל ("התקופה הישראלית"), וגם שרידים מוקדמים יותר.