מפה של נדודי ישראל במדבר - משנת 1641
עָיוּן מוּסָא, נווה מדבר במערב חצי האי סיני, אשר יש המזהים אותו עם "אֵילִם", תחנה 5 בנדודים במדבר.
|
|
סיכום
הפרק מוסר את רשימת הַתַּחֲנוֹת במהלך נדודי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, בהנהגת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מאֶרֶץ מִצְרַיִם ועד לעַרְבֹת מוֹאָב שעל גדות היַרְדֵּן אל מול יְרִיחוֹ. כשהעַם מוכן לחצות את היַרְדֵּן ולהכנס לארץ, ה' מצווה על מֹשֶׁה להזהיר אותם שהם חייבים להביס את תושבי הארץ, לרשת אותם, ולהרוס את כלי הפולחן הזר שלהם.
תקציר
| הפרק מוסר את רשימת הַתַּחֲנוֹת במהלך נדודי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, בהנהגת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מאֶרֶץ מִצְרַיִם ועד לעַרְבֹת מוֹאָב שעל גדות היַרְדֵּן אל מול יְרִיחוֹ. מֹשֶׁה כותב את הרשימה בהתאם לדבר ה'. זיהוי המקומות של החלק הראשון של הנדודים - הכולל את מעבר ים סוּף ומעמד הַר סִינַי, ועד קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, לא זוהה בוודאות וקיימות דעות רבות לגביו [1]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמ' 9-39 [2]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 86-88. [3]עולם התנ"ך, ספר בַּמִּדְבָּר עמ' 120-125. . המפה כאן מציגה את 3 ההשערות הידועות יותר, והמתוארות במפורט בדף ספר שְׁמוֹת. |
| א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. ב וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם. |
| מרַעַמְסֵס עד מִּדְבַּר סִינַי: המסע מתחיל בט"ו בניסן, למחרת זבח הַפֶּסַח, ובגָּלוּי אל מול הַמִּצְרִים שעוד עסוקים בקבורת בְּכוֹרֵיהֶם. העַם יוצא מרַעַמְסֵס וחונה בסֻכֹּת [^]שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק ל"ז: לז
וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.
. מִשָּׁם העַם ממשיך לאֵתָם[*]ראו גם .
[^]
שְׁמוֹת פרק י"ג פסוק כ: כ
וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.
. האתר של אֵתָם לא זוהה. |
| ג וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם. ד וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יְהוָה בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יְהוָה שְׁפָטִים. ה וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת. ו וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. |
| מִשָּׁם העַם ממשיך אל פִּי הַחִירֹת (ליד 'בַּעַל צְפוֹן' ו'מִגְדֹּל' [*]מקומם של פִּי הַחִירֹת, מִגְדֹּל ובַּעַל צְפֹן הנזכרים כאן לא נודע, וכל הצעות הזיהוי הן בגדר השערות המותאמות לתיאוריות המתחרות של זיהוי מסלול הנדודים של העַם בַּמִּדְבָּר (ראו בעמוד על ים סוּף). ) ומִשָּׁם הם חוצים את ים סוּף לכוון המדבר. אחרי 3 ימים הם מגיעים למָרָה (שם המַיִם מָרִים מדי לשתיה, עד שמֹשֶׁה ממתיק את המַיִם עם עץכך, חסידי התיאוריה "הצפונית" המזהים את ים סוּף עם ימת ברדוויל שבצפון סיני, מזהים את בַּעַל צְפֹן עם גבעה ממערב לימת ברדוויל. חסידי התיאוריה "המרכזית" המזהים את ים סוּף עם אזור האגמים המרים, מזהים את בַּעַל צְפֹן עם תַּחְפַּנְחֵס, או מקומות נוספים ממערב לאגמים. חסידי התיאוריה "הדרומית" המזהים את ים סוּף עם מפרץ סואץ, מזהים את בַּעַל צְפֹן עם מקדש מבוצר בג'בל אבו חסן, כ-24 ק"מ מצפון לסואץ [*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 291 . מִגְדֹּל נזכרת במקרא שוב כמקום בגבול הצפוני של מִצְרַיִם
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ט פסוק י: י
לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ.
, וכמקום מושבם של יהודים
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ד פסוק א: א
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר.
, ויש הַמְּזַהִים אותה עם תל אל-חרי על הדרך ממצרים לארץ[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 636 [*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 91-90 .[^]שְׁמוֹת פרק ט"ו פסוקים כ"ב-כ"ה: כב
וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם.
כג
וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.
כד
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה.
כה
וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ.
). מִשָּׁם הם ממשיכים לאֵילִם (נוה מדבר עם 12 מעינות ו-70 תְּמָרִים[^]שְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק כ"ז: כז
וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.
) ואז חונים על גדות יַם סוּף. ראו במפה להלן כמה השערות שונות לקטע זה במסע. |
| ז וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל. ח וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה. ט וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם. י וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף. |
| מִשָּׁם העַם ממשיך וחונה במִדְבַּר סִין (שם העַם מתלונן על רעב [^]שְׁמוֹת פרק ט"ז פסוקים א-ג: א
וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
ב
וילינו [וַיִּלּוֹנוּ] כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר.
ג
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.
), בְּדָפְקָה, בְּאָלוּשׁ ובִּרְפִידִם (מקומות שלא זוהו). ברְפִידִם העַם מתלונן על צמא[^]שְׁמוֹת פרק י"ז פסוקים א-ג: א
וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם.
ב
וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יְהוָה.
ג
וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא.
. מִשָּׁם העַם ממשיך וחונה במִדְבַּר סִינָי (כאן הכוונה כנראה לאזור הסמוך להַר סִינַי, שם ניתנת לו התורה). |
| יא וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין. יב וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה. יג וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ. יד וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת. טו וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי. |
| ממִּדְבַּר סִינַי עד קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ: מִשָּׁם העַם ממשיך וחונה במקום שנקרא אח"כ קִבְרֹת הַתַּאֲוָה (אחרי שהעַם נענש שם על תאוותו לבָּשָׂר שאכל במצרים), ומשם המשיך לחֲצֵרֹת [*]שם מִרְיָם וְאַהֲרֹן מתלוננים על הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית של מֹשֶׁה, ומִרְיָם מוכה בצָרַעַת . |
| טז וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה. יז וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת. |
| מִשָּׁם הם ממשיכים לתחנות (שמקומם לא זוהה) רִתְמָה, רִמֹּן פָּרֶץ, לִבְנָה, רִסָּה, קְהֵלָתָה, הַר שָׁפֶר, חֲרָדָה, מַקְהֵלֹת, תָחַת, תָרַח, מִתְקָה, חַשְׁמֹנָה, מֹסֵרוֹת, בְנֵי יַעֲקָן, חֹר הַגִּדְגָּד, יָטְבָתָה [*]יָטְבָתָה נזכרת גם בדְּבָרִים פרק י פסוק ז , ועַבְרֹנָה. מִשָּׁם הם ממשיכים לעֶצְיוֹן גֶּבֶר (שבמפרץ אילת) ומִשָּׁם לקָּדֵשׁ (בַּרְנֵעַ) שבמִדְבַּר צִן
[^]
דְּבָרִים פרק י פסוק ז: ז
מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.
כאֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, ולכן נעשו כמה נסיונות לזהותה עם מקומות סמוכים למקורות מים מצפון או מדרום לעֶצְיוֹן גָּבֶר (התחנה השנייה בתור אחרי יָטְבָתָה) המזוהה בד"כ עם תל אל-חֻלֵיפֶה שליד אילת, בהתאם להשערות השונות על נתיב הנדודים. ההצעות המקובלות הן בין השאר עם עין עַ'צְ'יַאן מדרום לקיבוץ יָטְבָתָה של ימינו[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 673 , או עם הנווה והמעין שבטַאבַּה מדרום לאילת ועל גבול מצרים שאולי משמר את שמה של יָטְבָתָה[*]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמוד 32-27 , אך באתרים אלה לא נמצאו בינתיים ממצאים מוקדמים לתקופה הנבאטית [*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 673 .[*]משם נשלחו המרגלים, ושם מתה מִרְיָם, והתרחשה פרשת מי המריבה - ראו מפה, ובַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ו .
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ו: כו
וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ.
, ובַּמִּדְבָּר פרק כ |
| יח וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה. יט וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ. כ וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה. כא וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה. כב וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה. כג וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר. כד וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. כה וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. כו וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. כז וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח. כח וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה. כט וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה. ל וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת. לא וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן. לב וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד. לג וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה. לד וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה. לה וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. לו וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ. |
| מקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עד עַרְבֹת מוֹאָב: מִשָּׁם העַם ממשיך וחונה בהֹר הָהָר שעל גבול אֱדוֹם, ושם מת ונקבר אַהֲרֹן בא' באָב, בגיל 123, 40 שנה אחרי תחילת המסע [^]בַּמִּדְבָּר פרק כ פסוקים כ"ב-כ"ט: כב
וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר.
כג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר.
כד
יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה.
כה
קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר.
כו
וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם.
כז
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה.
כח
וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר.
כט
וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
. שם מלך עֲרָד מנסה לעצור את העַם[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים א-ג: א
וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.
ב
וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם.
ג
וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה.
. העַם ממשיך מזרחה וחונה בצַלְמֹנָה ובפוּנֹן (ראו במפה). |
| לז וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. לח וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְהוָה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. לט וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר. מ וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מא וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה. מב וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן. |
| ב בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים ד-יבַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים ד-י: ד
וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ.
ה
וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל.
ו
וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל.
ז
וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם.
ח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.
ט
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי.
י
וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת.
מסופר איך העַם נאלץ לעקוף את אֱדוֹם מדרום ומזרח, וכאן הפרק רק מציין את החניה באֹבֹת. אח"כ הם חונים בעִיֵּי הָעֲבָרִים שבגבול מוֹאָב, ומשם הם ממשיכים לדִּיבוֹן, שאח"כ היתה בנחלת שבט גָּד. בבַּמִּדְבָּר פרק כ"א מסופר על כיבושי העַם בארץ סִיחֹן, באיזור יַעְזֵר, ובבָּשָׁן, אבל כאן הפרק רק מציין את נקודות הסיום של הנדודים: עַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה, המעברים בהַר נְבוֹ, והחניה הסופית בעַרְבֹת מוֹאָב שעל גדות היַרְדֵּן, מול יְרִיחוֹ (בין בֵּית הַיְשִׁמוֹת לשִּׁטִּים - ראו במפה). |
| מג וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת. מד וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב. מה וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד. מו וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה. מז וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ. מח וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. מט וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב. |
| העַם מוכן לחצות את הירדן ולהכנס לארץ, וה' מצווה על מֹשֶׁה להזהיר אותם שהם חייבים להביס את תושבי הארץ ולרשת אותם. עליהם גם להרוס את כלי הפולחן של הכנענים (אבני חן מקושטות\מַשְׂכִּית), פסלונים-יצוקים\צַלְמֵי-מַסֵּכֹת, ובָּמות. |
| נ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. נא דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. נב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. |
| השבטים יתנחלו בנחלות שיעלו בגורל עבורם, אבל שבטים מרובי משפחות יזכו באדמות רבות יותר משבטים קטנים יותר. אם העַם לא יקיים את המצווה ולא יוריש את כל תושבי הארץ, אז אלה שיִשָּׁאֲרוּ יציקו לעַם (כמו קוצים או חצים חדים\שִׂכִּים וצְנִינִם), וה' יפגע בעַם כמו שהוא פגע באותם כנענים. |
| נג וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. נד וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ. נה וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. נו וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים