פרטי היוצר\ת
הר גריזים והר עיבל במבט ממזרח (הר גריזים משמאל והר עיבל מימין). ביניהם העיר שכם. יאיר דב [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל (דְּבָרִיםי”א, פסוק כ"ט). בתמונה הר גריזים משמאל והר עיבל מימין.
פרטי היוצר\ת
-LCCN2002725043.jpg){kind=link}
Napulus and Mount Gerizim, Napulus, Holy Land, (i.e., Nablus, West Bank), between 1890 and 1900. This image is available from the United States Library of Congress's Prints and Photographs division under the digital ID ppmsca.02727, See page for author [Public domain], via Wikimedia Commons
הַר גְּרִזִים והעיר שְׁכֶם (סוף המאה ה-19)
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
הר גְּרִזִים במקרא
בנאום של מֹשֶׁה לעַם בעודם חונים בעֵבֶר הַיַּרְדֵּן המזרחי לקראת כניסתם לארץ, מֹשֶׁה הודיע שהוא עומד למסור לעַם ברכות וקללות. הברכות יתקיימו אם העַם יקיים את המצוות, והקללות יתקיימו אם לָאו. כשהעַם יבוא לארץ המובטחת, עליו להטיל את הַבְּרָכָה עַל הר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל
בהמשך הנאום, אחרי שמֹשֶׁה מסר את המצוות שעל העַם לקיים, הוא פירט את הברכות ואת הקללות-
ואמנם, כשהעַם כבר היה בעיצומם של קרבות הכיבוש בארץ בהובלת יְהוֹשֻׁעַ, קיים יְהוֹשֻׁעַ את הצווי של מֹשֶׁה במדויק. הוא בנה את המזבח בהר עֵיבָל מאבנים שלמות, כתב על האבנים את מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, וקיים טקס ברכה וקללה כפי שצווה מֹשֶׁה
הר גְּרִזִים נזכר שוב בימות השׁוֹפְטִים: אֲבִימֶלֶךְ רצח את 70 אחיו בני גִּדְעוֹן והשתלט על שכם, מלבד יוֹתָם שהצליח לברוח. יוֹתָם עלה לרֹאשׁ הַר גְּרִזִים ושם המשיל את משלו הידוע על גורל אֲבִימֶלֶךְ ואנשי שְׁכֶם
[^]דְּבָרִים פרק י"א פסוקים כ"ו-כ"ט: כו
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה.
כז
אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.
כח
וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.
כט
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל.
. מֹשֶׁה גם מסר את המקום של שני הרים אלה[^]דְּבָרִים פרק י"א פסוק ל: ל
הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה.
: הם נמצאים מעֵבֶר ליַּרְדֵּן (העַם עוד נמצא במזרחו) בסוף דרך הנקראת "מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ" (לכוון השקיעה במערב) בתחום השייך עוד לכְּנַעֲנִי, ליד אֵלוֹנֵי מֹרֶה (כלומר, ליד שְׁכֶם[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ב פסוק ו: ו
וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.
).
בהמשך הנאום, אחרי שמֹשֶׁה מסר את המצוות שעל העַם לקיים, הוא פירט את הברכות ואת הקללות-
[^]כ"ח
. מֹשֶׁה צווה שאחרי שבני העַם יחצו את הַיַּרְדֵּן, הם יקחו אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, שלא עֻבְּדוּ בבַּרְזֶל, יסיידו אותן, יכתבו עליהן את דברי הַתּוֹרָה ויעמידו אותן בְּהַר עֵיבָל במִזְבֵּחַ לה' שיבנו שם[^]דְּבָרִים פרק כ"ז פסוקים ב-ה: ב
וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.
ג
וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ.
ד
וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד.
ה
וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.
. העַם יחגוג בשמחה לפני ה' בזבחים שונים שיזבחו במִזְבַּח זה. 6 שבטים יעמדו על הַר גְּרִזִים בצד הַבְּרָכוֹת ו-6 שבטים על הַר עֵיבָל בצד הַקְלָלוֹת. הַלְוִיִּם יפתחו ברשימת הַקְלָלוֹת שיוטלו על אלה שעוֹבְרִים עַל מִצְווֹת מסוימות, ואחרי כל קְלָלָה העַם יענה "אָמֵן".
ואמנם, כשהעַם כבר היה בעיצומם של קרבות הכיבוש בארץ בהובלת יְהוֹשֻׁעַ, קיים יְהוֹשֻׁעַ את הצווי של מֹשֶׁה במדויק. הוא בנה את המזבח בהר עֵיבָל מאבנים שלמות, כתב על האבנים את מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, וקיים טקס ברכה וקללה כפי שצווה מֹשֶׁה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ח פסוק ל"ג: לג
וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה.
.
הר גְּרִזִים נזכר שוב בימות השׁוֹפְטִים: אֲבִימֶלֶךְ רצח את 70 אחיו בני גִּדְעוֹן והשתלט על שכם, מלבד יוֹתָם שהצליח לברוח. יוֹתָם עלה לרֹאשׁ הַר גְּרִזִים ושם המשיל את משלו הידוע על גורל אֲבִימֶלֶךְ ואנשי שְׁכֶם
[^]שׁוֹפְטִים פרק ט פסוק ז: ז
וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים.
.
זיהוי המקום
שְׁכֶם הקדומה ישבה על תל בָּלָאטָה (~520 מ' מעל פני הים), מעט מזרחית למרכז העיר שְׁכֶם של היום, בין הר גְּרִזִים מדרום (~880 מ' מעל פני הים), לבין הר עֵיבָל מצפון (~940 מ' מעל פני הים). יש המזהים את הבקעה הרחבה של נחל תִּרְצָה אשר מובילה מבקעת הירדן אל מעט מצפון לשְׁכֶם, בתור "דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ" הנזכרת בספר דְּבָרִים
הר עֵיבָל (הר הקללות), הגבוה שבהרי מרכז וצפון השומרון, אינו פּוֹרֶה פחות מהר גְּרִזִים שמולו (הר הברכות), למרות שכשמביטים על שני ההרים מכוון שְׁכֶם, נראה המדרון הדרומי של הר עֵיבָל (מצפון לשְׁכֶם) כמרובה יותר בצומח מאשר המדרון הצפוני של הר גְּרִזִים (מדרום לשְׁכֶם), כפי שקורה בד"כ במדרונות דרומיים וצפוניים בארץ. בכל אופן, במרגלות הצפוניים של ההר נובעים 3 מעיינות המהווים מקור מים חשוב לשְׁכֶם עוד מימי קדם.
לפי גרסת השומרונים לספר דְּבָרִים, מִזְבֵּחַ יְהוֹשֻׁעַ נבנה לא בהר עֵיבָל אלא בהר גְּרִזִים המקודש להם, שהוא מרכז הדת השומרונית ומקום הפולחן השומרוני הפעיל עד היום. בהר ישנם מספר אתרים קדומים המקודשים לשומרונים, ובהם מבנה המיוחס למקום 12 האבנים של יְהוֹשֻׁעַ ומספר מִזְבְּחוֹת. בימי בית שני ניצב על ההר גם בית המקדש השומרוני וסביבו ישוב של כ-10 אלף תושבים, והמתחם המקודש הנראה כיום בראש ההר כולל שרידים מהתקופה הפרסית וההלניסטית, ומבנים ביזנטים ומאוחרים יותר. באתר נחשפו גם שרידי מדרגות מהתקופה הרומית שהובילו מהעיר שְׁכֶם אל המקדש הרומאי שבראש ההר
[^]דְּבָרִים פרק י"א פסוק ל: ל
הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה.
, שם היא מתוארת כדרך המובילה להרי עֵיבָל וגְּרִזִים[1]מסלולי טיול בארץ התנ"ך, ערן ודוד גל-אור, הוצאת מסלולים טיילות והוצאה לאור, 2012, עמ' 16
.
הר עֵיבָל (הר הקללות), הגבוה שבהרי מרכז וצפון השומרון, אינו פּוֹרֶה פחות מהר גְּרִזִים שמולו (הר הברכות), למרות שכשמביטים על שני ההרים מכוון שְׁכֶם, נראה המדרון הדרומי של הר עֵיבָל (מצפון לשְׁכֶם) כמרובה יותר בצומח מאשר המדרון הצפוני של הר גְּרִזִים (מדרום לשְׁכֶם), כפי שקורה בד"כ במדרונות דרומיים וצפוניים בארץ. בכל אופן, במרגלות הצפוניים של ההר נובעים 3 מעיינות המהווים מקור מים חשוב לשְׁכֶם עוד מימי קדם.
לפי גרסת השומרונים לספר דְּבָרִים, מִזְבֵּחַ יְהוֹשֻׁעַ נבנה לא בהר עֵיבָל אלא בהר גְּרִזִים המקודש להם, שהוא מרכז הדת השומרונית ומקום הפולחן השומרוני הפעיל עד היום. בהר ישנם מספר אתרים קדומים המקודשים לשומרונים, ובהם מבנה המיוחס למקום 12 האבנים של יְהוֹשֻׁעַ ומספר מִזְבְּחוֹת. בימי בית שני ניצב על ההר גם בית המקדש השומרוני וסביבו ישוב של כ-10 אלף תושבים, והמתחם המקודש הנראה כיום בראש ההר כולל שרידים מהתקופה הפרסית וההלניסטית, ומבנים ביזנטים ומאוחרים יותר. באתר נחשפו גם שרידי מדרגות מהתקופה הרומית שהובילו מהעיר שְׁכֶם אל המקדש הרומאי שבראש ההר
[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 555
.
פרקים המזכירים את הר גְּרִזִים
ציטוטים נבחרים