דְּבָרִים כ”ז

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Napulus and Mount Gerizim, Napulus, Holy Land, (i.e., Nablus, West Bank), This image is available from the United States Library of Congress's Prints and Photographs division under the digital ID ppmsca.02727, See page for author [Public domain], via Wikimedia Commons

הַר גְּרִזִים והעיר שְׁכֶם (סוף המאה ה-19)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Mount Ebal. By Daniel Ventura (see page for author) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons

וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.. (ה) בתמונה - שרידי מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל

סיכום

מֹשֶׁה מצווה על העַם שאחרי שיחצו את הַיַּרְדֵּן עליהם לקחת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, לסייד אותן, לכתוב עליהן את דברי הַתּוֹרָה ולהעמיד אותן במִזְבֵּחַ לה' שיִבְנוּ בְּהַר עֵיבָל. 6 שבטים יעמדו על הַר גְּרִזִים בצד הַבְּרָכוֹת ו-6 שבטים על הַר עֵיבָל בצד הַקְלָלוֹת. הַלְוִיִּם יפתחו ברשימת הַקְלָלוֹת שיוטלו על אלה שעוֹבְרִים עַל מִצְווֹת מסוימות, ואחרי כל קְלָלָה העַם יענה "אָמֵן".

תקציר

מֹשֶׁה והזקנים מצווים על העַם שאחרי שיחצו את הַיַּרְדֵּן עליהם לקחת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, לסייד אותן, לכתוב עליהן את דברי הַתּוֹרָה (שנמסרו בפרקים הקודמים) ולהעמיד אותן בְּהַר עֵיבָל (ליד שְׁכֶם). על העַם גם לבנות מִזְבַּח לה' בְּהַר עֵיבָל מאבנים שלמות שלא הונף עליהן בַּרְזֶל. אז יש להקריב שם קורבנות ולשמוח. תיאור הקיום של ההוראות הללו בידי יְהוֹשֻׁעַ מופיע ב, ושם ברור יותר שאבני המִזְבַּח הן האבנים שעליהן נכתבה הַתּוֹרָה.

א וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. ב וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲ‍שֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ. ד וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד. ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. ז וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ח וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב.

מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים מכריזים בפני הקהל שביום זה (ביום הַמַּעֲמָד העתידי ליד שְׁכֶם?) הוא יהיה לעַם ה', ועליו לשמוע ולעשות את מצוותיו. הוא מצווה על 6 שבטים לעמוד עַל הַר גְּרִזִים בצד הַבְּרָכוֹת, ועל 6 השבטים האחרים לעמוד על הַר עֵיבָל הסמוך בצד הַקְלָלוֹת. הַבְּרָכוֹת והַקְלָלוֹת הללו מוזכרות גם ב. הַלְוִיִּם פותחים בקול רָם ברשימת הַקְלָלוֹת (שֶׁיִּקָּרְאוּ ביום הַמַּעֲמָד ליד שְׁכֶם). אחרי כל קְלָלָה העַם עונה "אָמֵן":

ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. י וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְו‍ֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. יא וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. יב אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. יג וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי. יד וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם.

מְקֻלָּל כל עושה פֶסֶל בְּהֶסְתֵּר (ומֵפֵר את הדִּבֵּר ב).

טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.

מְקֻלָּל מי שמבזה את הוריו (ומֵפֵר את הדִּבֵּר ב).

טז אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי שמַסִּיג גְּבוּל, כלומר מזיז את אבני הגְּבוּל לאחור לתוך נחלה שְׁכֵנָה (ומֵפֵר את האיסור ב).

יז אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי שמטעה את העִוֵּר בדרכו (ומֵפֵר את הַאיסור ב).

יח אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי שמַטֶּה בְּאִי-צֶדֶק את מִשְׁפָּטָם של החלשים בחברה - הגֵּר, היָתוֹם, והאַלְמָנָה (ומֵפֵר את הַאיסור ב).

יט אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי ששֹׁכֵב עם אשת אביו, ובכך חושף את ערוות אביו (ומֵפֵר את הַאיסור ב או ב).

כ אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי ששֹׁכֵב עם בְּהֵמָה (ומֵפֵר את הַאיסור ב).

כא אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי ששֹׁכֵב עם אֲחֹתוֹ מֵאָב או מֵאֵם (ומֵפֵר את האיסור ב).

כב אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי ששֹׁכֵב עם חֹתַנְתּוֹ (אֵם אִשְׁתּוֹ - ומֵפֵר את האיסור ב).

כג אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי שמַכֵּה (לַמָּוֶת) אָדָם בַּסָּתֶר, ללא עֵדִים שיאפשרו את הרשעתו בידי אָדָם (ומֵפֵר את הַדִּבֵּר ב ואת האיסור ב).

כד אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

מְקֻלָּל מי שלֹקֵחַ שֹׁחַד כדי לְהַכּוֹת אָדָם חף מפשע (במשפט לא צודק, ומֵפֵר את האיסור ב וב).

כה אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

ובאופן כללי, מְקֻלָּל מי שלא יקיים את הַמִּצְווֹת שניתנו לעַם בפרקים הקודמים.

כו אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ט	הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.
י"ב- י"ג	אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן.. וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל..