מֵי נִמְרִים

רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל

כנויים נוספים : ואדי נֻמֵירה \ תל נֻמֵירה

מֵי נִמְרִים במקרא

מֵי-נִמְרִים נזכרת בשתי קינות דומות על מוֹאָב המופיעות ביְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו ויִרְמְיָהוּ פרק מ"ח. בקינה של יְשַׁעְיָהוּ מסופר על תושבי הערים החרבות של מוֹאָב אשר ברחו עד לצֹעַר, ומעט אח"כ מסופר שגם מֵי-נִמְרִים היו לשממה, ובעקבות זאת התייבש שם החָצִיר והדֶשֶׁא הירוק נעלם. יִרְמְיָהוּ מספר על זעקות המוֹאָבים מִצֹּעַר ומקומות נוספים באזור דרום ים-המלח, כי גם מֵי-נִמְרִים היו לשממה.

זיהוי המקום

את מֵי-נִמְרִים מחפשים בואדיות או נאות מדבר באזור ים-המלח. יש המזהים אותם עם וואדי-נִמְרִין הנשפך לירדן ממזרח מול יְרִיחוֹ, ובשמו של תל-נִמְרִין היושב מדרום לוואדי, אשר מזוהה עם בֵּית-נִמְרָה (ראו בעמוד על בֵּית נִמְרָה). אך בגלל האזכור של מֵי-נִמְרִים ביחד עם צֹּעַר, נראה יותר הזיהוי עם ואדי-נֻמֵירה הנשפך לים-המלח מעט מצפון לצֹּעַר .

בתל נֻמֵירה הנישא מדרום לוואדי-נֻמֵירה נמצאו שרידי ישוב בשטח של כ-5 דונם מאמצע האלף השלישי לפנה"ס (תקופת הברונזה המוקדמת), שהיה מבוצר בחומה עם מגדלים ושער במערב לכוון ים-המלח. בחפירות שנערכו במקום נמצאו בורות אחסון רבים עם סלים ומוצרים חקלאיים, ונמצאו במקום גם שרידי בגדים, תכשיטים וכדים. הישוב התקיים במשך כ-250 שנה וחרב בשריפה אלימה שהביאה לנפילת אחד המגדלים, על שלושה מיושביו שגופותיהם המרוסקות נחשפו באתר. הישוב לא נושב עוד אחרי החורבן הזה.

האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה - שנים רבות מאוד אחרי חורבן תל-נֻמֵירה) מזהה את מֵי-נִמְרִים (נֶבֶּרֵים) עם כפר בשם בֶּנָמָרֵים ששכן בימיו מצפון לצֹעַר.

פרקים המזכירים את מֵי נִמְרִים

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
יְשַׁעְיָהוּ-ט"ו	ו	כִּי מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ כִּי יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָה.
יִרְמְיָהוּ-מ"ח	ל"ד	מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ.

ניתן לקרוא עוד על מֵי נִמְרִים באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.

ספר	פרק
יְשַׁעְיָהוּ	ט”ו	קינה על מוֹאָב ^[*]הקינה על מוֹאָב ממשיכה בפרק הבא, וחלקים ניכרים ממנה נכללים בקינה על מוֹאָב הנמסרת ביִרְמְיָהוּ פרק מ"ח. : מוֹאָב הוכתה בלילה. תושביה עולים לקונן בבמות הפולחן, בגגות וברחובות. בכי ישמע בכל רחבי מוֹאָב והקינה מזכירה ערים מוֹאָביות רבות שנפגעו. גם הפליטים יִטָּרְפוּ ע"י אריות והנותרים יִבָּלְעוּ באדמה.
יִרְמְיָהוּ	מ”ח	נבואות חורבן למוֹאָב: קינה על רשימה ארוכה של ערי מוֹאָב, אזורים (העמק והמישור), דרכים ונחלים. מוֹאָב תיפול יחד עם כְּמוֹשׁ (אלוהי מואב) וכוהניו. הפליטים ינהגו מנהגי אבלות ויבכו בגגות וברחובות. מוֹאָב היתה שאננה כי מעולם לא חוותה גלות. אבל באחרית הימים בני מוֹאָב ישובו אליה.