מבט על ים המלח מאזור א-צאפי שבדרום-מזרח האגן הדרומי - מקום האתר המשוער של העיר צֹעַר
פרטי היוצר\ת
Madaba Map - Dead Sea. By Ori~. See page for author. [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
אזור ים המלח במפת מידבא משנות 542-570 לספירה לערך. המזרח כאן הוא בכוון מעלה במפה, והעיר צֹעַר מוקפת הדקלים מופיעה בקצה הימני של התמונה באזור המתאים לדרום מזרח ים-המלח.
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים
: בֶּלַע\לָשַׁע
צֹעַר במקרא
צֹעַר נזכרת כמה פעמים כאחת מ-5 ערי כִּכַּר הַיַּרְדֵּן (המשוער כאגן ים המלח) - סְדֹם, עֲמֹרָה, אַדְמָה, צְבֹיִם, וצֹעַר (המכונה גם לָשַׁע או בֶּלַע). הכִּכַּר מתוארת כמשתרעת בין "בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר"
לוֹט, בן הָרָן, אחיו של אַבְרָהָם, בוחר לסוב בין ערי כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, שהיו עדיין פּוֹרִיּוֹת לפני שה' החריב אותן, וכך הוא הגיע עד סְדֹם
ה' החריב את סְדֹם וערי כִּכַּר נוספות ע"י גָּפְרִית וָאֵשׁ שהִמְטִיר עליהן מהַשָּׁמָיִם, בשל חטאי התושבים שם. אך צֹעַר לא נהרסה, כיוון שה' נותן ללוֹט את מבוקשו ומותיר את צֹעַר כמקום מפלט לוֹ ולמשפחתו
[^]דְּבָרִים פרק ל"ד פסוק ג: ג
וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.
, ועָרֵי הַכִּכָּר נזכרות כציון הגבול (המזרחי) של כְּנָעַן[^]בְּרֵאשִׁית פרק י פסוק י"ט: יט
וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע.
. צֹעַר, שהתקיימה גם לאחר חורבן שאר ערי הכִּכַּר, נזכרת אח"כ כעיר בממלכת מוֹאָב. לפי בְּרֵאשִׁית פרק יט פסוקים כ-כ"גבְּרֵאשִׁית פרק יט פסוקים כ-כ"ג: כ
הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי.
כא
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
כב
מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר.
כג
הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה.
צֹעַר נמצאת במקום נמוך ולא הררי, ואינה רחוקה מסְדֹם (כיוון שלוֹט יצא אליה מסְדֹם לפני עלות הַשַּׁחַר, והגיע אליה כש"הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ").
לוֹט, בן הָרָן, אחיו של אַבְרָהָם, בוחר לסוב בין ערי כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, שהיו עדיין פּוֹרִיּוֹת לפני שה' החריב אותן, וכך הוא הגיע עד סְדֹם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ג פסוקים י-י"ג: י
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.
יא
וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו.
יב
אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם.
יג
וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד.
. בְּרֵאשִׁית פרק י"ד מספר על 4 מלכים, כולל כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, שיצאו למלחמה כנגד 5 המלכים של עָרֵי הַכִּכָּר, הביסו אותם, וחטפו את לוֹט. בין 5 המלכים נזכר "מֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר" אך לא נזכר שמו כפי שנזכר עבור 4 המלכים האחרים[*]אך יש המשערים ששמו של מלך צֹעַר היה בֶּלַע
. אַבְרָם נלחם במלכים התוקפים, שחרר את לוֹט, וסירב לקבל תגמול על כך ממֶלֶךְ סְדֹם.
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 695
, וכך היה שמו בעל משמעות שלילית כמו שמות שאר מלכי הַכִּכָּר - בֶּרַע - בן-רע, בִּרְשַׁע - בן-רשע, שִׁנְאָב - שונא אב, וְשֶׁמְאֵבֶר - משחית את איברו[*]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 104.
.ה' החריב את סְדֹם וערי כִּכַּר נוספות ע"י גָּפְרִית וָאֵשׁ שהִמְטִיר עליהן מהַשָּׁמָיִם, בשל חטאי התושבים שם. אך צֹעַר לא נהרסה, כיוון שה' נותן ללוֹט את מבוקשו ומותיר את צֹעַר כמקום מפלט לוֹ ולמשפחתו
[^]בְּרֵאשִׁית פרק יט פסוקים כ-כ"ג: כ
הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי.
כא
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
כב
מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר.
כג
הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה.
. אחרי חורבן שאר ערי הכִּכַּר, לוֹט חשש להשאר בעיר, והלך עם בנותיו לשבת במערה. צֹעַר נזכרת אח"כ כאמור כעיר מוֹאָבית, במסגרת הקינות על מוֹאָב של יְשַׁעְיָהוּ[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו פסוק ה: ה
לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי מַעֲלֵה הַלּוּחִית בִּבְכִי יַעֲלֶה בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ.
ויִרְמְיָהוּ[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"ח פסוק ל"ד: לד
מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ.
.
זיהוי המקום
אין הסכמה על הזיהוי של 5 עָרֵי הַכִּכָּר, מלבד במקרה של העיר צֹעַר. לפי הסיפור המקראי, צֹעַר שרדה את חורבן עָרֵי הַכִּכָּר, והיא מוזכרת במספר תעודות קדומות המעידות על היותה עיר חשובה גם בימי השלטון הרומאי והביזנטי באזור. צֹעַר מופיעה על מפת מידבא שנוצרה בשנות 542-570 לספירה לערך. צֹעַר מופיעה במפה באזור דרום-מזרח האגן הדרומי של ים-המלח, והיא מוקפת חומה עם שער מקומר ומגדלים, וסביבה צומחים דקלים.
כִּכַּר הַיַּרְדֵּן עצמה מזוהה בד"כ כאגן של ים המלח האוגר את מי הַיַּרְדֵּן, או של אזורים מסויימים על גדותיו. השממה השורה על אזור ים המלח תואמת אולי את גורלן המר של עָרֵי הַכִּכָּר. לפני החורבן, לוֹט סקר את הַכִּכָּר וראה שהיא כולה מושקה מים "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". לכן יש ששיערו שאזור הַכִּכָּר הוא בצפון ים המלח באזור כניסת הַיַּרְדֵּן, או בנאות המדבר שעל הגדות המזרחיים של האגן הדרומי של ים המלח, או בשטח האגן הדרומי עצמו לפני שהוצף במי ים המלח
בחפירות שנערכו באזור ע'ור א-צאפי שבדרום מזרח האגן הדרומי של ים המלח נמצאו כמה אתרים שנקשרו לצֹעַר. נמצאו שרידים של כנסיה ביזנטית הסמוכה למערה, שזוהתה כנראה עם המערה שבה ישב לוט עם בנותיו אחרי שעזב את צֹעַר. ממצאים נוספים באתר מעידים על היותו מיושב גם בתקופות קדומות יותר. באתר סמוך נוסף בח'רבת א-שיח' עיסא התגלו מספר ממצאים התומכים בהשערה שמדובר בצֹעַר הביזנטית, אך לא נמצאו עדויות לישוב במקום לפני התקופה הרומית. העיר צֹעַר בכל מקרה נזכרת בעוד בכמה כתבים עתיקים, כולל בתעודות של בּבּתא בת שמעון שנמצאו במערת האיגרות בנחל חבר, בכתבי חז"ל, אצל יוספוס פלאביוס, ואצל מספר כותבים ערבים שהזכירו את צֹעַר כתחנה בדרך שבין עקבה ליריחו, וציינו לטובה את פירות התמרים שלה.
כִּכַּר הַיַּרְדֵּן עצמה מזוהה בד"כ כאגן של ים המלח האוגר את מי הַיַּרְדֵּן, או של אזורים מסויימים על גדותיו. השממה השורה על אזור ים המלח תואמת אולי את גורלן המר של עָרֵי הַכִּכָּר. לפני החורבן, לוֹט סקר את הַכִּכָּר וראה שהיא כולה מושקה מים "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". לכן יש ששיערו שאזור הַכִּכָּר הוא בצפון ים המלח באזור כניסת הַיַּרְדֵּן, או בנאות המדבר שעל הגדות המזרחיים של האגן הדרומי של ים המלח, או בשטח האגן הדרומי עצמו לפני שהוצף במי ים המלח
[2]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 126.
. בדְּבָרִים פרק ל"ד פסוק גדְּבָרִים פרק ל"ד פסוק ג: ג
וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.
הכִּכַּר מתוארת כמשתרעת בין "בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר". על פי האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס מקיסריה ים המלח משתרע בין יְריחוֹ וצֹעַר, עובדה המחזקת את הזיהוי הדרומי של צֹעַר, ושל הַכִּכָּר כמקיפה את ים המלח כולו.
בחפירות שנערכו באזור ע'ור א-צאפי שבדרום מזרח האגן הדרומי של ים המלח נמצאו כמה אתרים שנקשרו לצֹעַר. נמצאו שרידים של כנסיה ביזנטית הסמוכה למערה, שזוהתה כנראה עם המערה שבה ישב לוט עם בנותיו אחרי שעזב את צֹעַר. ממצאים נוספים באתר מעידים על היותו מיושב גם בתקופות קדומות יותר. באתר סמוך נוסף בח'רבת א-שיח' עיסא התגלו מספר ממצאים התומכים בהשערה שמדובר בצֹעַר הביזנטית, אך לא נמצאו עדויות לישוב במקום לפני התקופה הרומית. העיר צֹעַר בכל מקרה נזכרת בעוד בכמה כתבים עתיקים, כולל בתעודות של בּבּתא בת שמעון שנמצאו במערת האיגרות בנחל חבר, בכתבי חז"ל, אצל יוספוס פלאביוס, ואצל מספר כותבים ערבים שהזכירו את צֹעַר כתחנה בדרך שבין עקבה ליריחו, וציינו לטובה את פירות התמרים שלה.
פרקים המזכירים את צֹעַר
ציטוטים נבחרים