עַלַמַּפָּה

צֹעַר נזכרת כמה פעמים כאחת מ-5 ערי כִּכַּר הַיַּרְדֵּן (המשוער כאגן ים המלח) - סְדֹם, עֲמֹרָה, אַדְמָה, צְבֹיִם, וצֹעַר (המכונה גם לָשַׁע או בֶּלַע). הכִּכַּר מתוארת כמשתרעת בין "בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר", ועָרֵי הַכִּכָּר נזכרות כציון הגבול (המזרחי) של כְּנָעַן. צֹעַר, שהתקיימה גם לאחר חורבן שאר ערי הכִּכַּר, נזכרת אח"כ כעיר בממלכת מוֹאָב. לפי צֹעַר נמצאת במקום נמוך ולא הררי, ואינה רחוקה מסְדֹם (כיוון שלוֹט יצא אליה מסְדֹם לפני עלות הַשַּׁחַר, והגיע אליה כש"הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ").

לוֹט, בן הָרָן, אחיו של אַבְרָהָם, בוחר לסוב בין ערי כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, שהיו עדיין פּוֹרִיּוֹת לפני שה' החריב אותן, וכך הוא הגיע עד סְדֹם. בְּרֵאשִׁית פרק י"ד מספר על 4 מלכים, כולל כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, שיצאו למלחמה כנגד 5 המלכים של עָרֵי הַכִּכָּר, הביסו אותם, וחטפו את לוֹט. בין 5 המלכים נזכר "מֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר" אך לא נזכר שמו כפי שנזכר עבור 4 המלכים האחרים. אַבְרָם נלחם במלכים התוקפים, שחרר את לוֹט, וסירב לקבל תגמול על כך ממֶלֶךְ סְדֹם.

ה' החריב את סְדֹם וערי כִּכַּר נוספות ע"י גָּפְרִית וָאֵשׁ שהִמְטִיר עליהן מהַשָּׁמָיִם, בשל חטאי התושבים שם. אך צֹעַר לא נהרסה, כיוון שה' נותן ללוֹט את מבוקשו ומותיר את צֹעַר כמקום מפלט לוֹ ולמשפחתו. אחרי חורבן שאר ערי הכִּכַּר, לוֹט חשש להשאר בעיר, והלך עם בנותיו לשבת במערה. צֹעַר נזכרת אח"כ כאמור כעיר מוֹאָבית, במסגרת הקינות על מוֹאָב של יְשַׁעְיָהוּ ויִרְמְיָהוּ.

אין הסכמה על הזיהוי של 5 עָרֵי הַכִּכָּר, מלבד במקרה של העיר צֹעַר. לפי הסיפור המקראי, צֹעַר שרדה את חורבן עָרֵי הַכִּכָּר, והיא מוזכרת במספר תעודות קדומות המעידות על היותה עיר חשובה גם בימי השלטון הרומאי והביזנטי באזור. צֹעַר מופיעה על מפת מידבא שנוצרה בשנות 542-570 לספירה לערך. צֹעַר מופיעה במפה באזור דרום-מזרח האגן הדרומי של ים-המלח, והיא מוקפת חומה עם שער מקומר ומגדלים, וסביבה צומחים דקלים.

כִּכַּר הַיַּרְדֵּן עצמה מזוהה בד"כ כאגן של ים המלח האוגר את מי הַיַּרְדֵּן, או של אזורים מסויימים על גדותיו. השממה השורה על אזור ים המלח תואמת אולי את גורלן המר של עָרֵי הַכִּכָּר. לפני החורבן, לוֹט סקר את הַכִּכָּר וראה שהיא כולה מושקה מים "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". לכן יש ששיערו שאזור הַכִּכָּר הוא בצפון ים המלח באזור כניסת הַיַּרְדֵּן, או בנאות המדבר שעל הגדות המזרחיים של האגן הדרומי של ים המלח, או בשטח האגן הדרומי עצמו לפני שהוצף במי ים המלח. ב הכִּכַּר מתוארת כמשתרעת בין "בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר". על פי האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס מקיסריה ים המלח משתרע בין יְריחוֹ וצֹעַר, עובדה המחזקת את הזיהוי הדרומי של צֹעַר, ושל הַכִּכָּר כמקיפה את ים המלח כולו.

בחפירות שנערכו באזור ע'ור א-צאפי שבדרום מזרח האגן הדרומי של ים המלח נמצאו כמה אתרים שנקשרו לצֹעַר. נמצאו שרידים של כנסיה ביזנטית הסמוכה למערה, שזוהתה כנראה עם המערה שבה ישב לוט עם בנותיו אחרי שעזב את צֹעַר. ממצאים נוספים באתר מעידים על היותו מיושב גם בתקופות קדומות יותר. באתר סמוך נוסף בח'רבת א-שיח' עיסא התגלו מספר ממצאים התומכים בהשערה שמדובר בצֹעַר הביזנטית, אך לא נמצאו עדויות לישוב במקום לפני התקופה הרומית. העיר צֹעַר בכל מקרה נזכרת בעוד בכמה כתבים עתיקים, כולל בתעודות של בּבּתא בת שמעון שנמצאו במערת האיגרות בנחל חבר, בכתבי חז"ל, אצל יוספוס פלאביוס, ואצל מספר כותבים ערבים שהזכירו את צֹעַר כתחנה בדרך שבין עקבה ליריחו, וציינו לטובה את פירות התמרים שלה.