פרטי היוצר\ת
תל עבדון מבט מצד מערב. צילום של בייבלווקס, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
תל עבדון
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: עַבְדּוֹן?
עֶבְרֹן במקרא
עֶבְרֹן היתה עיר בנחלת שבט אָשֵׁר
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד, כ"ח: כד
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
... כח
וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה.
, והיא כנראה זהה עם עַבְדּוֹן הנזכרת ברשימת ערי הלווים שנמסרו ללויים בני גֵרְשׁוֹן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ"ז, ל: כז
וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת גלון [גּוֹלָן] בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם.
... ל
וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מִשְׁאָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים נ"ו, נ"ט: נו
לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
... נט
וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מָשָׁל וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
, ובשם המקום חלו החילופים הנפוצים של האותיות הדומות ר' ו-ד'.
זיהוי המקום
עֶבְרֹן\עַבְדּוֹן מזוהה בד"כ עם ח'רבת עַבְּדֶה שמצפון לנחל כזיב, המשמרת כמשוער את שם העיר המקראית. ח'רבת עבדה היתה אחת משרשרת של תלים על דרך קדומה שהגיעה מכוון מזרח עד לעיר הנמל באַכְזִיב, כ-5.6 ק"מ ממערב לחורבה, ואשר נזכרת גם היא ברשימת ערי אָשֵׁר
השרידים הקדומים בח'רבת עַבְּדֶה מתרכזים בעיקר בפסגת התל, והישוב במקום החל כנראה בתקופה הכנענית (ברונזה) התיכונה, ממנה נמצאו בינתיים בעיקר חרסים. בתקופה הישראלית (ברונזה) העיר התפרסה כבר על כל פסגת התל וגם על המדרגה המערבית שלו, ומתקופה זו נמצאו שם שרידי ביצורים הכוללים כנראה גם מגדל, ואולי גם את בית הבד שנמצא בסמוך. במדרגות נוספות של התל נמצאו עוד ממצאים גם מתקופות מאוחרות יותר, כולל מתקנים חקלאיים ובתי בד, ובצפון התל גם שרידים של מספר מחצבות קדומות, מערות קבורה חצובות ומתקנים חקלאיים שונים שתוארכו לתקופה הרומית-ביזנטית. בפסגת התל ניתן לראות עוד שרידי מתחם מלבני מוגן הכולל בתוכו מכלול מבנים ובין השאר גם כנסייה, השייך כנראה לתקופה הצלבנית, שאחריה פסק הישוב במקום.
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 48
.
השרידים הקדומים בח'רבת עַבְּדֶה מתרכזים בעיקר בפסגת התל, והישוב במקום החל כנראה בתקופה הכנענית (ברונזה) התיכונה, ממנה נמצאו בינתיים בעיקר חרסים. בתקופה הישראלית (ברונזה) העיר התפרסה כבר על כל פסגת התל וגם על המדרגה המערבית שלו, ומתקופה זו נמצאו שם שרידי ביצורים הכוללים כנראה גם מגדל, ואולי גם את בית הבד שנמצא בסמוך. במדרגות נוספות של התל נמצאו עוד ממצאים גם מתקופות מאוחרות יותר, כולל מתקנים חקלאיים ובתי בד, ובצפון התל גם שרידים של מספר מחצבות קדומות, מערות קבורה חצובות ומתקנים חקלאיים שונים שתוארכו לתקופה הרומית-ביזנטית. בפסגת התל ניתן לראות עוד שרידי מתחם מלבני מוגן הכולל בתוכו מכלול מבנים ובין השאר גם כנסייה, השייך כנראה לתקופה הצלבנית, שאחריה פסק הישוב במקום.
פרקים המזכירים את עֶבְרֹן
ציטוטים נבחרים