עיר
אַכְזִיב
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
שמורת אַכְזִיב. צילום של יגאל דקל, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
שמורת אַכְזִיב
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Murex shells from the Iron Age II period. Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
קונכיות של חלזונות ארגמון מתקופת הברזל II (מאות 7-10 לפנה"ס), עם שאריות צבע קדום על כלי החרס המוצגים מימין (במוזיאון הימי הלאומי בחיפה).
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
אַכְזִיב במקרא
אַכְזִיב נזכרת ברשימת ערי שבט אָשֵׁר שעל חוף הים בין אזור צֹר בצפון לבין עֻמָה (המשוערת כעיר עַכּוֹ) בדרום
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד, כ"ט: כד וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. ... כט וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה ויהיו [וְהָיוּ] תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה.
. אַכְזִיב נזכרת שוב, יחד עם עַכּוֹ וצִידוֹן וערי חוף נוספות, כערים שבני אָשֵׁר לא הצליחו להוריש
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ל"א: לא אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב.
. יש להבחין בין אַכְזִיב זו שבנחלת שבט אָשֵׁר, לבין אַכְזִיב\כְּזִיב שבנחלת יְהוּדָה.
זיהוי המקום
אַכְזִיב נזכרת בין ערי החוף הפניקיות שבין צִידֹן לעַכּוֹ בכתובת המפרטת את כיבושיו של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר במסע הכיבוש שערך באזור בשנת 701 לפנה"ס. אַכְזִיב מזוהה עם עיר הנמל שהתקיימה באזור זה בתל הקדום שבתחום הכפר הנטוש א-זיב, אשר שימר כמשוער את שם העיר המקראית. אַכְזִיב היתה עיר נמל חשובה (ושנייה בחשיבותה באזור זה רק לעַכּוֹ) ונהנתה מהגנה טבעית של צוקי חוף ואיים קטנים
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 40
. העיר שוכנת בין שפכי הנחלים שעל בדרום, וכזיב בצפון, ובצפון-מזרח התל נבע בעבר מעין שופע אל תוך באר. עוד בימי קדם הועמק האפיק של נחל כזיב והוסט צפונה כדי שישמש כמעגן וכדי לחזק את הגנת העיר. סלע הכורכר שבאזור החוף נחצב כדי ליצור מעין לגונה מוגנת, ותעלה הובילה מים לבריכה חצובה מצפון ללגונה, ששימשה אולי לגידול של דגים או של חלזונות הארגמונים ששכנו לחופי הים התיכון ושימשו להפקת צבע הארגמן
[2]תל אכזיב. אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, מתוך אתר רשות העתיקות
[3]גן לאומי אכזיב. באתר רשות הטבע והגנים.
.

תל אַכְזִיב שוכן על גבעת כורכר בסמוך לחוף, ושטחו כ-70 דונם. באתר נחשפו שרידי ישוב שהתקיים במקום בתקופה הכנענית (ברונזה) הקדומה. בתקופת הברונזה התיכונה (מאה 18 לפסה"נ) הישוב כבר היה מבוצר. הישוב המשיך להתקיים במקום גם בתקןפה הישראלית (ברזל), כנראה תחת שלטון הפיניקים יורדי הים שפיתחו את הנמל של העיר, ונמצאו ממצאים רבים, כולל כתובות וחפצי קבורה, השייכים לתרבות הפניקית והמעידים על קשרי המסחר עם שאר ערי החוף הפניקיות ומושבותיהן
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 279
. אַכְזִיב נפלה כאמור בידי סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר, אך הישוב המשיך להתקיים גם בתקופת המשנה (התקופה הביזנטית) ועורר וויכוחים מורכבים על המשמעויות ההלכתיות הנובעות מהיותה של אַכְזִיב עיר גבול בצפון מערב ארץ ישראל
[5]הערך על אַכְזִיב בויקיפדיה
. בגן הלאומי הכולל כיום את שטח העיר המקראית, נמצאים גם שרידים של מבצר צלבני ושל הכפר א-זיב ששכן במקום מהתקופה הממלוכית.
פרקים המזכירים את אַכְזִיב
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על אַכְזִיב באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: גן לאומי אכזיב, באתר רשות הטבע והגנים.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.