עַלַמַּפָּה

אחרי שתָּמָר התאלמנה משני בני יְהוּדָה, יְהוּדָה צִוָּוה עליה לשבת בבית אביה בהמתנה לשֵׁלָה - הבן השלישי (שנולד בכְּזִיב). כעבור זמן היא הבינה שלא תנשא לו, וכשיְהוּדָה יצא את ביתו שבעֲדֻלָּם כדי לגזוז את צאנו בתִמְנָה, תָּמָר ארבה לו על הדרך מחופשת כזוֹנָה בצד הדרך בְּפֶתַח "עֵינַיִם". יְהוּדָה שכב איתה וחזר אחרי כמה ימים לקבל בחזרה את הָעֵרָבוֹן שנתן לה. הוא לא מצא אותה, ושאל את האנשים שם "אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל הַדָּרֶךְ?", אך הם טענו שמעולם לא היתה במקום קְדֵשָׁה\זוֹנָה.

עֵינַיִם זו זהה כנראה עם "הָעֵינָם" הנזכרת ברשימת ערי שְׁפֵלַת יְהוּדָה שנכללו בנחלת שבט יְהוּדָה.

לא ברור מהפסוקים בבְּרֵאשִׁית פרק ל"ח שהובאו למעלה אם עֵינַיִם הוא שם של עיר או מקום מסוים, או שהכוונה היא שתָּמָר ישבה סמוך למעיינות שהיו על הדרך בין עֲדֻלָּם לבין תִמְנָה. קבוצת מעיינות כזאת נמצאת בעין בולוס ליד ח'רבת אל-עַלִיָה, בתחום רמת בית שמש של היום (ראו במפה). בחורבה נמצאו עדויות לישוב מהתקופה הכלכוליתית, הברונזה והברזל (תקופת המקרא), וגם מתקופות מאוחרות יותר. זיהוי זה של האתר של עֵינַיִם מתאים גם ל"הָעֵינָם" לפי סדר הופעתה ברשימת ערי שְׁפֵלַת יְהוּדָה ליד יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם.