עיר
דְּבִר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
התל מזוהה עם העיר דביר המקראית. במקום ממצאים מתקופות שונות כולל חומות מרשימות ובתים שונים. By hatul, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
ח'רבת ראבּוּד בתל דְּבִיר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tel Dvir, Hirbat Rabud which is identified by some archiologists as biblical Dvir. Viewed from the north east. By יעקב, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
תל דְּבִיר ליד הכפר ראבּוּד
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : קִרְיַת-סֵפֶר\ח'רבת ראבּוּד
דְּבִר במקרא
דְּבִר\דְּבִיר היתה עיר כנענית בהַר יְהוּדָה, ושמה הקודם היה "קִרְיַת סֵפֶר"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק ט"ו: טו וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר.
. אחרי שיְהוֹשֻׁעַ הביס את חמשת מלכי הָאֱמֹרִי הוא המשיך במסע כיבושים באזור יְהוּדָה ואחרי כיבוש חֶבְרוֹן נכבשה גם דְּבִר ונטבחו מַלְכָּהּ וכל תושביה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים ל"ח-ל"ט: לח וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ. לט וַיִּלְכְּדָהּ וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֶבְרוֹן כֵּן עָשָׂה לִדְבִרָה וּלְמַלְכָּהּ וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ.
. כך יְהוֹשֻׁעַ חיסל את כל הָעֲנָקִים מחֶבְרוֹן, דְּבִר, עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוק כ"א: כא וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ.
. מלך דְּבִר נזכר גם ברשימת 31 מלכי הָאָרֶץ שהִכָּה יְהוֹשֻׁעַ ממערב ליַּרְדֵּן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוק י"ג: יג מֶלֶךְ דְּבִר אֶחָד מֶלֶךְ גֶּדֶר אֶחָד.
.

במקום אחר מובאים פרטים נוספים על כיבוש דְּבִר, ומסתבר שכָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוא שכבש קודם את חֶבְרוֹן מבְּנֵי הָעֲנָק
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים י"ד-ט"ו: יד וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק. טו וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר.
(אותם ראה בחֶבְרוֹן עוד כשריגל את הארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ב: כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.
), ואח"כ הבטיח את עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה למי שיצליח לכבוש גם את דְּבִר. עָתְנִיאֵל אחיו (השופט לעתיד) הצליח לכבוש את דְּבִר וזכה ביד עַכְסָה. עַכְסָה הביאה את בעלה החדש לבקש שדה מכָּלֵב אביה. היא בעצמה צנחה מֵעַל הַחֲמוֹר מול אָבִיהָ (מתוך כבוד או אולי כאילו התעלפה מיובש) וכשהוא שאל לפשר הדבר, עַכְסָה טענה שאזור דְּבִר שקיבלה נמצא ב"אֶרֶץ נֶּגֶב" יבשה, ולכן היא ביקשה וקיבלה את אזור המעיינות שבגֻּלֹּת עִלִּיּוֹת ותַּחְתִּיּוֹת (הסמוכות מן הסתם לדְּבִר).

דְּבִר נזכרת אח"כ ברשימת הערים שנכללו בתחום נחלת שבט יְהוּדָה באזור הרי יְהוּדָה שמדרום לירושלים, יחד עם יַתִּיר, שׂוֹכֹה, עֲנָב, וערים נוספות. דְּבִר נזכרת גם ברשימת 9 ערי הלְוִיִּם שקיבלו כהני קְהָת מבני יְהוּדָה, ושִׁמְעוֹן, יחד עם חֶבְרוֹן, יַתִּיר ואֶשְׁתְּמֹע
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים י"ג-ט"ו: יג וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. יד וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. טו וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת דְּבִר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים מ"ב-מ"ג: מב וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָתְנוּ אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. מג וְאֶת חִילֵז וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת דְּבִיר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
.
זיהוי המקום
על פי האיזכורים של דְּבִר במקרא והערים הנזכרות יחד עמה, משתמע שהעיר שכנה באזור הדרומי של הַרי יְהוּדָה, כמו אֶשְׁתְּמֹע, שׂוֹכֹה, עֲנָב ויַתִּיר. תל בית מירְסִים
[1]הערך על תל בית מירסים בויקיפדיה
שהיה מקובל בעבר כזיהוי של דְּבִר בעיקר על סמך ממצאים מתאימים מהתקופה הכנענית וממלכת יהודה
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 589
, אינו מתאים מבחינה זו כיוון שאינו נמצא בהַר יְהוּדָה, אלא מערבה יותר בגבול ההר עם חבל לכיש.

כיום מקובל יותר הזיהוי של דְּבִר עם ח'רבת ראבּוּד על תל דְּבִיר שליד הכפר ראבּוּד, אשר שמו נגזר אולי משמה של דְּבִיר המקראית תוך היפוך אותיות. אתר זה נמצא כ-12 ק"מ מדרום מערב לחברון, באזור המתאים של דרום הַרי יְהוּדָה ושל הערים הנזכרות יחד עם דְּבִיר במקרא (ראו במפה). שטחו של התל הוא כ-60 דונם, ונחשפו בו עדויות ליישוב משמעותי מתקופת הברונזה המאוחרת והמלוכה הישראלית. התל יושב על גדות נחל חברון, ובסמוך לדרך האורך הארצית העיקרית שעברה ברכס ההר ועברה גם בחברון, בית-לחם, ירושלים, בית-אל ושכם
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 275,44
.

מתקופת הברונזה נחשפו בעיקר קברים, ובתקופת הממלכה היתה במקום עיר מבוצרת בחומה עבה, שחרבה כמשוער בימי מסע העונשין של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ביְהוּדָה (701 לפנה"ס). העיר השתקמה אח"כ אך חרבה שוב בימי הכיבוש הבָּבֶלי של יְהוּדָה וחורבן בית ראשון. התיישבות מוגבלת יותר המשיכה במקום גם בתקופה הפרסית ושיבת ציון
[4]הערך על דביר בויקיפדיה
וגם בתקופות מאוחרות יותר.
פרקים המזכירים את דְּבִר
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על דְּבִר באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.