פרטי היוצר\ת
The town of Hebron, Coloured lithograph by Louis Haghe after David Roberts, 1843. From Wellcome Images, see page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
חֶבְרוֹן בשנת 1843
פרטי היוצר\ת
Hebron Cave of the Patriarchs. By Utilisateur:Djampa - User:Djampa / [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים
: קִרְיַת אַרְבַּע
חֶבְרוֹן במקרא
חֶבְרוֹן נזכרת כעיר קדומה ב-7 שנים אפילו מצֹעַן שבמִצְרָיִם
כששָׂרָה מתה בחֶבְרוֹן, אַבְרָהָם קנה עבורה אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מעֶפְרוֹן הַחִתִּי ב"בְּכֶסֶף מָלֵא" (400 שֶׁקֶל כֶּסֶף). בכך חֶבְרוֹן דומה לשְׁכֶם וליְרוּשָׁלַיִם, כיוון שיַעֲקֹב רכש חֶלְקַת שָּׂדֶה שְׁכֶם ב-100 קְשִׂיטָה מידי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם
אַבְרָהָם קבר את שָׂרָה במְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, והמערה הפכה לאחוזת קבר למשפחת אַבְרָהָם. אח"כ נקבר בה גם אַבְרָהָם עצמו בידי בָּנָיו, יִצְחָק ויִשְׁמָעֵאל
כשהעַם עמד במדבר בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לקראת הכניסה לארץ, מֹשֶׁה שלח 12 מְּרַגְּלִים (כולל כָּלֵב ויְהוֹשֻׁעַ) לְרַגֵּל בארץ ולדווח על מצבה ועל חוזק תושביה ועריהם. כשהמְּרַגְּלִים עלו בהָר הנֶּגֶב הם הגיעו לחֶבְרוֹן וראו שם את אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי בני הָעֲנָק. העַם נבהל מהתאורים המפחידים של המְּרַגְּלִים, אבל כָּלֵב השתיק אותם, ואמר שהעַם יצליח לכבוש את הארץ. ולכן הובטח לכָּלֵב אח"כ שיירש את הארץ שאותה ריגל
בימי כיבוש הארץ תחת יְהוֹשֻׁעַ, יצאו חמשת מלכי הָאֱמֹרִי - הוֹהָם מלך חֶבְרוֹן, ומלכי יַרְמוּת, לָכִישׁ, עֶגְלוֹן ויְרוּשָׁלַיִם, לתקוף את העַם בגִּבְעוֹן. יְהוֹשֻׁעַ הביס אותם שם, והוציא להורג את חמשת המלכים
כשמחולקות הנחלות לשבטים השונים, נופלת חֶבְרוֹן בשטח יְהוּדָה, ונמסרת לכוהנים בני קְהָת. לכן כָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הסתפק בלקבל את "שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ"
כשדָּוִד עלה למלוכה, הוא קבע ראשית את חֶבְרוֹן כבירתו ומָלַךְ שם 7.5 שנים. אח"כ הוא עבר כידוע לירוּשָׁלִַם, שם הוא מָלַךְ 33 שנה
בראשית ימי מרד אַבְשָׁלוֹם, כשדָּוִד כבר ישב בירוּשָׁלִַם, אַבְשָׁלוֹם ביקש מדָוִד ללכת לחֶבְרוֹן כדי לקיים נדר, אבל אח"כ שלח שליחים לעַם להודיע שהוא מולך מחֶבְרוֹן. נאספו אליו שם תומכים רבים, כולל אֲחִיתֹפֶל יועץ דָוִד. דָוִד נאלץ לברוח מירוּשָׁלִַם, ואַבְשָׁלוֹם עבר לשם בעצמו.
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ב: כב
וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.
, והיא נקראה בעבר קִרְיַת אַרְבַּע על שמו של הגדול שבענקים שישבו בה[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ד פסוק ט"ו: טו
וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה.
. אחרי שהרועים של אַבְרָם ושל לוֹט הסתכסכו, אַבְרָם הציע שייפרדו. לוֹט בחר לסוב בין ערי כִּכַּר הַיַּרְדֵּן באזור ים המלח, ואַבְרָם התיישב באֵלֹנֵי מַמְרֵא שבחֶבְרוֹן ובנה שם מִזְבֵּחַ[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ג פסוק י"ח: יח
וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה.
. מאֵלֹנֵי מַמְרֵא הוא יצא להציל את לוֹט שנשבה ע"י ארבעת המלכים[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ד פסוק י"ג: יג
וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם.
, ושם הוא פגש את 3 המלאכים שבישרו לו לשָׂרָה על הולדת בנם, וחזרו על ההבטחה לאַבְרָהָם שיהיה לגוי גדול (ראו בעמוד על אֵלֹנֵי-מַמְרֵא).
כששָׂרָה מתה בחֶבְרוֹן, אַבְרָהָם קנה עבורה אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מעֶפְרוֹן הַחִתִּי ב"בְּכֶסֶף מָלֵא" (400 שֶׁקֶל כֶּסֶף). בכך חֶבְרוֹן דומה לשְׁכֶם וליְרוּשָׁלַיִם, כיוון שיַעֲקֹב רכש חֶלְקַת שָּׂדֶה שְׁכֶם ב-100 קְשִׂיטָה מידי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ג פסוק י"ט: יט
וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה.
, ודָּוִד רכש את אזור הר המֹּרִיָּה בירושלים מידי אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי ב-50 שקלים[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ד פסוק כ"ד: כד
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה לֹא כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַיהוָה אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים.
.
אַבְרָהָם קבר את שָׂרָה במְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, והמערה הפכה לאחוזת קבר למשפחת אַבְרָהָם. אח"כ נקבר בה גם אַבְרָהָם עצמו בידי בָּנָיו, יִצְחָק ויִשְׁמָעֵאל
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ה פסוק ט: ט
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא.
. יִצְחָק גם כן עבר לגור באֵלֹנֵי מַמְרֵא שבחֶבְרוֹן ונקבר במְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בידי בָּנָיו, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ה פסוקים כ"ז-כ"ט: כז
וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק.
כח
וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה.
כט
וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו.
, ויַעֲקֹב גם קבר בה אח"כ את אִמּוֹ רִבְקָה ואת אשתו לֵאָה[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק ל"א: לא
שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה.
(רָחֵל נקברה כידוע בקבר רָחֵל שבדרך אֶפְרָתָה[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ה פסוקים י"ט-כ: יט
וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם.
כ
וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם.
). כשיַעֲקֹב מת במִצְרַיִם, יוֹסֵף צווה לחנוט את גופתו, וּבָנָיו הביאו אותה בשיירת לוויה גדולה ומכובדת לכנען, להקבר גם כן במְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה[^]בְּרֵאשִׁית פרק נ פסוקים א-י"ג: א
וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ.
ב
וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל.
ג
וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם.
ד
וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר.
ה
אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה.
ו
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.
ז
וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ח
וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.
ט
וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.
י
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים.
יא
וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד וַיֹּאמְרוּ אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
יב
וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם.
יג
וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא.
.
כשהעַם עמד במדבר בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לקראת הכניסה לארץ, מֹשֶׁה שלח 12 מְּרַגְּלִים (כולל כָּלֵב ויְהוֹשֻׁעַ) לְרַגֵּל בארץ ולדווח על מצבה ועל חוזק תושביה ועריהם. כשהמְּרַגְּלִים עלו בהָר הנֶּגֶב הם הגיעו לחֶבְרוֹן וראו שם את אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי בני הָעֲנָק. העַם נבהל מהתאורים המפחידים של המְּרַגְּלִים, אבל כָּלֵב השתיק אותם, ואמר שהעַם יצליח לכבוש את הארץ. ולכן הובטח לכָּלֵב אח"כ שיירש את הארץ שאותה ריגל
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ד פסוק כ"ד: כד
וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה.
.
בימי כיבוש הארץ תחת יְהוֹשֻׁעַ, יצאו חמשת מלכי הָאֱמֹרִי - הוֹהָם מלך חֶבְרוֹן, ומלכי יַרְמוּת, לָכִישׁ, עֶגְלוֹן ויְרוּשָׁלַיִם, לתקוף את העַם בגִּבְעוֹן. יְהוֹשֻׁעַ הביס אותם שם, והוציא להורג את חמשת המלכים
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים א-כ"ז: א
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם.
ב
וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים.
ג
וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר.
ד
עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ה
וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.
ו
וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר.
ז
וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.
ח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ.
ט
וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל.
י
וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה.
יא
וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב.
יב
אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.
יג
וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.
יד
וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל.
טו
וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה.
טז
וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה.
יז
וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה.
יח
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל פִּי הַמְּעָרָה וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם.
יט
וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם כִּי נְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם.
כ
וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.
כא
וַיָּשֻׁבוּ כָל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשֹׁנוֹ.
כב
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ פִּתְחוּ אֶת פִּי הַמְּעָרָה וְהוֹצִיאוּ אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה.
כג
וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן.
כד
וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם.
כה
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם.
כו
וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב.
כז
וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
. כָּלֵב ביקש אז את קיום ההבטחה של מֹשֶׁה מימי פרשת המְּרַגְּלִים, בכך שיקבל את הר חֶבְרוֹן, בתנאי שיבריח משם את הענקים. יהוֹשֻׁעַ הסכים וכָּלֵב, שהיה בן שבט יְהוּדָה, קיבל את חֶבְרוֹן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ד פסוקים ו-ט"ו: ו
וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.
ז
בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי.
ח
וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם וְאָנֹכִי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי.
ט
וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי.
י
וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה יְהוָה אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר יְהוָה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה.
יא
עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא.
יב
וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַי יְהוָה אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.
יג
וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה.
יד
עַל כֵּן הָיְתָה חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי לְנַחֲלָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
טו
וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה.
. אח"כ מפורט שכיבוש חֶבְרוֹן מידי בְּנֵי הָעֲנָק שֵׁשַׁי, אֲחִימַן, ותַּלְמַי הושלם בידי בְנֵי יְהוּדָה אחרי מות יְהוֹשֻׁעַ[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק י: י
וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי.
.
כשמחולקות הנחלות לשבטים השונים, נופלת חֶבְרוֹן בשטח יְהוּדָה, ונמסרת לכוהנים בני קְהָת. לכן כָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הסתפק בלקבל את "שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים ט-י"ג: ט
וַיִּתְּנוּ מִמַּטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם.
י
וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן מִמִּשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי מִבְּנֵי לֵוִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל רִיאשֹׁנָה.
יא
וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ.
יב
וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתוֹ.
יג
וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
. חֶבְרוֹן גם נקבעה כאחת מ-6 ערי המקלט שם יכול רוצח בשגגה להיות מוגן מגואל הדם עד שישפט לפני העדה ושם ישאר אם יצא זכאי עד מות הכהן הגדול.
כשדָּוִד עלה למלוכה, הוא קבע ראשית את חֶבְרוֹן כבירתו ומָלַךְ שם 7.5 שנים. אח"כ הוא עבר כידוע לירוּשָׁלִַם, שם הוא מָלַךְ 33 שנה
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוק ה: ה
בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.
. ארועים שהתרחשו בחֶבְרוֹן בימי מלוכת דָּוִד שם, כוללים את רצח אַבְנֵר בידי יוֹאָב בשַּׁעַר העיר[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוק כ"ז: כז
וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂה אֵל אָחִיו.
, ואת הוצאתם להורג של רוצחי אִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל. דָּוִד צווה להורגם ולתלות את ידיהם ורגליהם הקצוצות על הבריכה בחֶבְרוֹן, ולקבור את אִישׁ-בֹּשֶׁת באחוזת הקבר של אַבְנֵר בחֶבְרוֹן.
בראשית ימי מרד אַבְשָׁלוֹם, כשדָּוִד כבר ישב בירוּשָׁלִַם, אַבְשָׁלוֹם ביקש מדָוִד ללכת לחֶבְרוֹן כדי לקיים נדר, אבל אח"כ שלח שליחים לעַם להודיע שהוא מולך מחֶבְרוֹן. נאספו אליו שם תומכים רבים, כולל אֲחִיתֹפֶל יועץ דָוִד. דָוִד נאלץ לברוח מירוּשָׁלִַם, ואַבְשָׁלוֹם עבר לשם בעצמו.
זיהוי המקום
חֶבְרוֹן יושבת על צומת דרכים המפגישה את "דרך ההר" הקדומה (המחברת את צפון הארץ עם דרומה), עם דרכים רוחביות מערבה לכוון לָכִישׁ, ומזרחה לכוון דרום ים המלח ומשם למוֹאָב ולאֱדוֹם
חֶבְרוֹן המקראית אשר שכנה בתל רומידה של ימינו, היא אחת הערים העתיקות באזורנו. חפירות ארכיאולוגיות חשפו מערכות ביצורים בעיר הכנענית כבר מתקופת הברונזה הקדומה בא"י (לפני כ-5000 שנה). עיר זו חרבה ונשרפה כנראה באחד ממסעות הכיבוש המצרי בארץ במאה ה-16 לפנה"ס. הישוב בעיר התחדש שוב בתקופת הברונזה התיכונה, ונראה שדעך בתקופת הברונזה המאוחרת. הממצאים מתקופת הברזל בתל שכיחים יותר (התקופה ה"ישראלית" - לקראת סוף האלף השני לפנה"ס). אחרי חורבן בית ראשון הוגלו רוב יהודי האיזור, ואת מקומם תפסו האֱדוֹמִים (האזור נקרא "אִידוּמיאָה" מהתקופה הפרסית), אך נראה שוב שבחֶבְרוֹן עצמה לא התחדש הישוב בתקופה הפרסית. מאוחר יותר, בימי בית שני, הישוב חזר והעיר התרחבה מעבר לתל רומידה ולכוון העיר העתיקה של היום.
הוֹרְדוֹס (שהיה ממוצא אֱדוֹמִי) הוא כנראה שיסד את המבנה המפואר שמעל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, מעט ממזרח לתל ולעיר עצמה. פרטי הבניה, כולל הקירות העבים הבנויים מאבני גזית מסותתות, אומנות שטוחות, והתפיסה התכנונית הכללית דומים לאלה של מיתחם הר-הבית ההרודיאני. המבנה המשמש עד היום כמקום תפילה ליהודים ולמוסלמים, הינו בצורת מלבן בעל שטח של 34x59 מטר, והוא כולל שני אולמות: באולם יִצְחָק (לשעבר כנסיה ביזנטית) ניצבות מצבות מפוארות ליִצְחָק ולרִבְקָה, וב"חצר הפנימית" הצמודה ניצבות (ב4 חדרים מצולעים נפרדים) המצבות של אַבְרָהָם, שָׂרָה, יַעֲקֹב, ולֵאָה. אולמות התפילה כוללים רק את 6 המצבות ולא את הקברים עצמם, הנמצאים בקבוצת מערות קבורה מרובות חללים שמתחת למבנה התפילה. הכניסה המקורית למערות היתה דרך פיר אנכי מלמעלה, כנהוג בבתי-קברות אחרים מתקופת הברונזה (המזוהה בד"כ עם ימי האבות) שנמצאו באזור הר חברון. קיימות כמה כניסות ידועות וחסומות כיום, לחלל תת-קרקעי זה מתוך המבנה העליון, והמערות לא נחקרו ומוּפּוּ עדיין באופן מסודר.
[1]הגיאוגרפיה ההסטורית של ארץ ישראל, מנשה הראל, הוצאת זמורה ביתן, 1997, עמוד 71
. איזור חֶבְרוֹן הוא הררי ומתאים פחות לחקלאות, אך שימש מימי קדם למרעה צאן ולטיפוח עצי פרי, כמו הגפן והתאנה. לכך נוספה מאוחר יותר החציבה והעיבוד של האבן החברונית מהמחצבות שבהרי חברון.
חֶבְרוֹן המקראית אשר שכנה בתל רומידה של ימינו, היא אחת הערים העתיקות באזורנו. חפירות ארכיאולוגיות חשפו מערכות ביצורים בעיר הכנענית כבר מתקופת הברונזה הקדומה בא"י (לפני כ-5000 שנה). עיר זו חרבה ונשרפה כנראה באחד ממסעות הכיבוש המצרי בארץ במאה ה-16 לפנה"ס. הישוב בעיר התחדש שוב בתקופת הברונזה התיכונה, ונראה שדעך בתקופת הברונזה המאוחרת. הממצאים מתקופת הברזל בתל שכיחים יותר (התקופה ה"ישראלית" - לקראת סוף האלף השני לפנה"ס). אחרי חורבן בית ראשון הוגלו רוב יהודי האיזור, ואת מקומם תפסו האֱדוֹמִים (האזור נקרא "אִידוּמיאָה" מהתקופה הפרסית), אך נראה שוב שבחֶבְרוֹן עצמה לא התחדש הישוב בתקופה הפרסית. מאוחר יותר, בימי בית שני, הישוב חזר והעיר התרחבה מעבר לתל רומידה ולכוון העיר העתיקה של היום.
הוֹרְדוֹס (שהיה ממוצא אֱדוֹמִי) הוא כנראה שיסד את המבנה המפואר שמעל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, מעט ממזרח לתל ולעיר עצמה. פרטי הבניה, כולל הקירות העבים הבנויים מאבני גזית מסותתות, אומנות שטוחות, והתפיסה התכנונית הכללית דומים לאלה של מיתחם הר-הבית ההרודיאני. המבנה המשמש עד היום כמקום תפילה ליהודים ולמוסלמים, הינו בצורת מלבן בעל שטח של 34x59 מטר, והוא כולל שני אולמות: באולם יִצְחָק (לשעבר כנסיה ביזנטית) ניצבות מצבות מפוארות ליִצְחָק ולרִבְקָה, וב"חצר הפנימית" הצמודה ניצבות (ב4 חדרים מצולעים נפרדים) המצבות של אַבְרָהָם, שָׂרָה, יַעֲקֹב, ולֵאָה. אולמות התפילה כוללים רק את 6 המצבות ולא את הקברים עצמם, הנמצאים בקבוצת מערות קבורה מרובות חללים שמתחת למבנה התפילה. הכניסה המקורית למערות היתה דרך פיר אנכי מלמעלה, כנהוג בבתי-קברות אחרים מתקופת הברונזה (המזוהה בד"כ עם ימי האבות) שנמצאו באזור הר חברון. קיימות כמה כניסות ידועות וחסומות כיום, לחלל תת-קרקעי זה מתוך המבנה העליון, והמערות לא נחקרו ומוּפּוּ עדיין באופן מסודר.
פרקים המזכירים את חֶבְרוֹן
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על חֶבְרוֹן באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
Ancient walls in an olive grove in Hebron's Tel Rumeida / Tel Hevron / Admot Yishai neighborhood. By CarlSerafino / [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
חומה קדומה בתל חֶבְרוֹן (תל רומידה)