פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tissot The Grapes of Canaan, by James Tissot [Public domain], via Wikimedia Commons
וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם (בַּמִּדְבָּר-י"ג כ"ג)
מקור השם
נקרא על שם החיה. ואולי הכוונה לכלבו של האל, כלומר לעבדו הנאמן
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 110-109
.
כָּלֵב במקרא
פרשת המרגלים:

לקראת סוף ימי הנדודים של העַם בַּמִּדְבָּר אל עבר הארץ המובטחת, כאשר העַם חנה עוד בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ שב(קצה) מִדְבַּר פָּארָן, צווה ה' על מֹשֶׁה לשלוח את 12 נשיאי השבטים לָתוּר\לסייר\לרגל את הארץ המובטחת
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוקים א-ג: א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְהוָה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.
, וברשימת המרגלים נמנים בין השאר כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה משבט יְהוּדָה שהיה אז בן 40, והוֹשֵׁעַ בִּן נוּן משבט אֶפְרָיִם (שבהזדמנות זו החליף מֹשֶׁה את שמו ליְהוֹשֻׁעַ)
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ד פסוק ז: ז בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי.
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוקים ד-ו, ח, ט"ז: ד וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר. ה לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי. ו לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. ... ח לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. ... טז אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ.
. המרגלים סיירו בארץ מהדרום במִּדְבַּר צִן
[*]שליד המחנה בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ
ועד גבולה הצפוני של הארץ בלְבוֹא חֲמָת
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"א: כא וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת.
. כשעלו בהָר הנֶּגֶב והגיעו לחֶבְרוֹן הם ראו שם את אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי בני הָעֲנָק. הם כרתו זְמוֹרָה
[*]ענף של גֶפֶן
עם אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים גדול בנחל, שנקרא אח"כ נַחַל אֶשְׁכֹּל לזכר האירוע
[*]יש המזהים את נַחַל אֶשְׁכֹּל עם אחד מהנחלים משופעי הכרמים שבאזור חברון
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 809
. אך נראה שיש לשם הנחל גם קשר לאֶשְׁכֹּל אחיו של מַמְרֵא
[^] בְּרֵאשִׁית פרק י"ד פסוק י"ג: יג וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם.
. שני האחים הָאֱמֹרִים היו בעלי ברית לאַבְרָהָם, וגם על שמו של מַמְרֵא נקרא מקום בסביבות חֶבְרוֹן - הוא אֵלֹנֵי-מַמְרֵא.
. שניים מהמרגלים נשאו את האֶשְׁכֹּל בַמּוֹט כדי להראות אותו לעַם, יחד עם רִמֹּנִים וּתְּאֵנִים שקטפו. מגירסה מאוחרת יותר משתמע כאילו נַחַל אֶשְׁכֹּל שבאזור חֶבְרוֹן היה הגבול הצפוני של תחום מסע המרגלים
[^]דְּבָרִים פרק א פסוק כ"ד: כד וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ.
. המרגלים חזרו בכל אופן לבסוף למחנה אחרי 40 יום
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוקים כ"א-כ"ה: כא וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת. כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם. כג וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים. כד לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כה וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם.
.

המרגלים היללו את פריון הארץ אך הפחידו את העַם במחנה עם הדווחים על ערים מבוצרות וגדולות, בהן יושבים יְלִדֵי הָעֲנָק
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוקים כ"ו-כ"ח: כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ. כז וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ. כח אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם.
. כָּלֵב השתיק את הדברים המפחידים הללו, ואמר שהעַם יצליח לכבוש את הארץ. אבל שאר המְּרַגְּלִים
[*]מלבד יְהוֹשֻׁעַ כפי שמסתבר
חזרו והשמיצו את הארץ וטענו שלא יוכלו להתגבר על העַם החזק היושב בה
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוקים ל-ל"ג: ל וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. לא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. לב וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת. לג וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.
. העַם התחיל לבכות ולבקש לחזור למצרים, ויהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב קרעו את בגדיהם בצער, וניסו שוב לשכנע שהארץ היא בכל זאת טובה מאוד ושה' יהיה איתם ולכן אין לפחוד מתושבי הארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ד פסוקים ו-י: ו וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. ז וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד. ח אִם חָפֵץ בָּנוּ יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. ט אַךְ בַּיהוָה אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם. י וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
. העַם כעס על דברי יהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וחשב לסקול אותם, אבל אז הופיע ה' בְּאֹהֶל מוֹעֵד מול כל המחנה ואמר למֹשֶׁה שבכוונתו להשמיד את העַם כפוי הטובה.

מֹשֶׁה שכנע את ה' לסלוח להם, אך ה' הודיע שכל בני העַם מעל גיל 20 שהתפקדו (בשנה ה-2 לנדודים)
[^]בַּמִּדְבָּר פרק א פסוקים א-ג: א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. ב שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. ג מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן.
מלבד כָּלֵב וִיהוֹשֻׁעַ, ימותו במדבר, ולא יזכו לבוא לארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ד פסוקים כ"ט-ל: כט בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי. ל אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.
. כָּלֵב ש"הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ" יזכה לכבוש ולרשת את הארץ שאותה ריגל
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ד פסוק כ"ד: כד וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה.
. ואמנם, לא הרבה אח"כ מתו כל המרגלים מלבד כָּלֵב וִיהוֹשֻׁעַ בַּמַּגֵּפָה
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ד פסוקים ל"ז-ל"ח: לז וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְהוָה. לח וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ.
, ובמפקד שנערך בתחנת הנדודים האחרונה בְּעַרְבֹת מוֹאָב מול יְרִיחוֹ הסתבר שלא נותר אף אחד מהנפקדים במפקד הראשון מלבד כָּלֵב וִיהוֹשֻׁעַ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ו פסוקים ס"ג-ס"ה: סג אֵלֶּה פְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. סד וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ מִפְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבַּר סִינָי. סה כִּי אָמַר יְהוָה לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.
.

כיבוש חֶבְרוֹן ודְּבִר:

כָּלֵב היה כאמור בן 40 בימי פרשת המרגלים. 45 שנים אח"כ כשהעם כבר חנה בַּגִּלְגָּל שממערב לנהר היַרְדֵּן והחל בכיבוש הארץ, פנה כָּלֵב בן ה-85 ליְהוֹשֻׁעַ והזכיר לו את ההבטחה של מֹשֶׁה שיוכל לרשת כל מקום שבו דָּרְכָה רגלו של כָּלֵב כשריגל את הארץ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ד פסוק ט: ט וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי.
. כָּלֵב טען שעוד כוחו חזק למרות גילו המתקדם ושברצונו לכבוש ולרשת את האזור ש"עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת", ויְהוֹשֻׁעַ אישר לו לכבוש ולרשת את חֶבְרוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ד פסוקים י-י"ג: י וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה יְהוָה אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר יְהוָה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה. יא עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא. יב וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַי יְהוָה אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה. יג וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה.
. כָּלֵב אמנם ניצח את "שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק" וזכה בנחלתו בחֶבְרוֹן שבְּתוֹךְ נחלת יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים י"ג-י"ד: יג וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה אֶל פִּי יְהוָה לִיהוֹשֻׁעַ אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרוֹן. יד וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק.
(לפי הגרסא ב
שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ישׁוֹפְטִים פרק א פסוק י: י וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי.
היה זה שבט יְהוּדָה שכבש את חֶבְרוֹן). מאוחר יותר קיבלו כהני קְהָת 9 ערי לויים מנחלות יְהוּדָה ושִׁמְעוֹן - וביניהן את עיר המקלט חֶבְרוֹן, ולכן כָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה קיבל רק את "שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים ט-י"ב: ט וַיִּתְּנוּ מִמַּטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם. י וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן מִמִּשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי מִבְּנֵי לֵוִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל רִיאשֹׁנָה. יא וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ. יב וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתוֹ.
.

אחרי כיבוש חֶבְרוֹן, המשיך כָּלֵב ועלה על דְּבִר\קִרְיַת-סֵפֶר, והבטיח את ידה של עַכְסָה בִתּוֹ למי שיצליח לכבוש את העיר. עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, השופט לעתיד ואֲחִיו הצעיר של כָּלֵב, לכד את דְּבִר ונשא את עַכְסָה לאישה. עַכְסָה הביאה את בעלה החדש לבקש שדה מכָּלֵב אָבִיהָ, והיא בעצמה צנחה מֵעַל הַחֲמוֹר מול כָּלֵב (מתוך כבוד או אולי כאילו התעלפה מיובש). כשכָּלֵב שאל לפשר הדבר, עַכְסָה טענה שאזור דְּבִר שקיבלה נמצא ב"אֶרֶץ נֶּגֶב" יבשה, ולכן היא ביקשה וקיבלה את אזור המעיינות שבגֻּלֹּת עִלִּיּוֹת ותַּחְתִּיּוֹת (הסמוכות מן הסתם לדְּבִר). סיפור זה נזכר פעמיים במקרא - ב
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים י"ד-י"טיְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים י"ד-י"ט: יד וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק. טו וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר. טז וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה. יז וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה. יח וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ. יט וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת.
וב
שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים י-ט"ושׁוֹפְטִים פרק א פסוקים י-ט"ו: י וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי. יא וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל יוֹשְׁבֵי דְּבִיר וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר. יב וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה. יג וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה. יד וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ. טו וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.
.

יחוסו של כָּלֵב:

כָּלֵב מיוחס באופן מעט שונה במסורות השונות שנשתמרו במקרא. בתחילה הוא נקרא כאמור "כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" ומיוחס לשבט יְהוּדָה
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק ו: ו לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה.
. אח"כ הוא נקרא גם "הַקְּנִזִּי"
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ב פסוק י"ב: יב בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי יְהוָה.
ומפורט שהיה אחיו המבוגר של עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, שנישא לעַכְסָה בת כָּלֵב
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים י"ב-י"ג: יב וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה. יג וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה.
. ברשימות היוחסין של משפחות יְהוּדָה בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד נזכר עָתְנִיאֵל בין בני קְנַז, ואח"כ נזכר גם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה כאביהם של עִירוּ אֵלָה וָנָעַם
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים י"ג-ט"ו: יג וּבְנֵי קְנַז עָתְנִיאֵל וּשְׂרָיָה וּבְנֵי עָתְנִיאֵל חֲתַת. יד וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת עָפְרָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים כִּי חֲרָשִׁים הָיוּ. טו וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז.
. ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוק טדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוק ט: ט וּבְנֵי חֶצְרוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ אֶת יְרַחְמְאֵל וְאֶת רָם וְאֶת כְּלוּבָי.
נזכר "כְּלוּבָי" בין בני חֶצְרוֹן בן פֶּרֶץ בן יְהוּדָה ותָּמָר. אח"כ מובהר שהשם המדויק של בנו של חֶצְרוֹן הוא כָּלֵב, ושכָּלֵב בֶּן חֶצְרוֹן זה היה אביה של עַכְסָה, ושהשושלת הענפה של צאצאיו, בעיקר מבניו - מֵישָׁע וחוּר, כוללת את חֶבְרוֹן וערים נוספות בסביבתה כולל את זִיף, יָרְקֳעָם, מָעוֹן, בֵּית-צוּר וערים נוספות ביְהוּדָה. מכאן משתמע שכָּלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוא כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה כובש חברון, ואבי עַכְסָה
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 108-107
.
פרקים המזכירים את כָּלֵב
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
אילן יוחסין