עיר
אָדָם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Brigade crossing the Jordan at Jisr ed Damieh in its advance upon Es Salt - New Zealand in the First World War 1914–1918. By Unknown author, [Public domain], via Wikimedia Commons
בריגדה מניו-זילנד חוצה את גשר אָדָם מזרחה במהלך מלחמת העולם הראשונה
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : תל א-דַּאמִיֶּה
אָדָם במקרא
כשיְהוֹשֻׁעַ והעם הגיעו לנהר היַרְדֵּן בסוף הנדודים במדבר ולקראת הכניסה לארץ המובטחת, ה' צווה על הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אָרוֹן הַבְּרִית לצעוד עד הירדן שם יתרחש נס שיאפשר לעם לחצות את הנהר. ברגע שרגלי הַכֹּהֲנִים נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם, ובעוד "הַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו", עמדו לפתע המים הרחק בצפון הנהר באזור "אָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן", והָעָם חצה את ערוץ הנהר בֶּחָרָבָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ג פסוק ט"ז: טז וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם [מֵאָדָם] הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ.
.

אָדָם הָעִיר לא נזכרת עוד כפשוטו במקרא, אך יש המפרשים כמה אזכורים של "אדם" או "אדמה" כרמז לעיר
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 109
. כך נאמר ששְׁלֹמֹה יצק נְחֹשֶׁת "בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן"
[^]מְלָכִים-א פרק ז פסוק מ"ו: מו בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן.
, וכיוון ש"אֲדָמָה" נזכרת כאן שוב יחד עם העיר צָרְתָן, יש המפרשים שאָדָם הָעִיר היתה אתר עבודות היציקה. הנביא הוֹשֵׁעַ מתלונן על העַם שבגד בברית עם ה' - "וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית שָׁם בָּגְדוּ בִי. גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם.", ויש המפרשים שמדובר בארוע מימי השופט יִפְתָּח שבו לכדו בני גִּלְעָד "אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן" והרגו שם את בני בני אֶפְרַיִם שביקשו לחצות את הנהר
[^]שׁוֹפְטִים פרק י"ב פסוקים ה-ו: ה וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה וַיֹּאמֶר לֹא. ו וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף.
.
זיהוי המקום
אָדָם הָעִיר מזוהה עם תל קטן ממערב הכפר הירדני א-דַּאמִיֶּה, המשמר כמשוער את שמה של העיר המקראית. תל א-דַּאמִיֶּה שוכן ליד הגדה הדרומית של נחל יַבֹּק בסמוך להשפכו לנהר היַרְדֵּן, וליד אתר מעברות נוח לחציית היַרְדֵּן, שם נמצא כיום גשר-אָדָם\ג'סר-א-דַּאמִיֶּה (ראו במפה). בתל נמצאו חרסים מתקופת הברונזה (כנענית), הברזל (ישראלית), ומהתקופות הרומית והביזנטית
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 109
.

אָדָם שכנה על צומת של שתי דרכים קדומות חשובות - דרך האורך שעברה דרך היישובים הרבים שבצד המזרחי של בקעת היַרְדֵּן ("דֶּרֶךְ הַכִּכָּר"
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ח פסוק כ"ג: כג וִיהִי מָה אָרוּץ וַיֹּאמֶר לוֹ רוּץ וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר וַיַּעֲבֹר אֶת הַכּוּשִׁי.
), והדרך הנוחה מהרי אפריים לעבר הירדן שהגיעה מכוון ואדי אל-פארעה\נַחַל תִּרְצָה אל אזור המעברות באָדָם
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 44-22
. פרעה שישק עבר כמשוער בדרך זו במסע הכיבושים שלו בא"י (בימי רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה - 924 לפנה"ס) ואָדָם ("אדמה") נזכרת ברשימת הערים שכבש במהלך מסעו
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 252
.

הגשר העתיק שבאזור המעברות נבנה ע"י השליט הממלוכי ביברס בשנת 1266, אך ערוץ הנחל סטה מאז מנתיבו כך שכיום גשר אָדָם וגשר ה"ביילי" שבצידו, נמצאים כמה עשרות מטרים מזרחה לגשר העתיק. נתיב היַרְדֵּן באזור זה מאופיין בשינויים שכאלה, וידועים גם כמה מקרים מתועדים (כולל בימי ביברס ופעמיים במהלך המאה ה-20) שבהם קריסה של קירות הנהר לתוך הערוץ כתוצאה מבלאי או מרעש אדמה הביאה לחסימה זמנית של ערוץ היַרְדֵּן. למשל בשנת 1927 גרם רעש אדמה לחסימת הערוץ למשך יותר מ-20 שעות, שבמהלכן ניתן היה לחצות את היַרְדֵּן בֶּחָרָבָה, כמו בימי יְהוֹשֻׁעַ.
פרקים המזכירים את אָדָם
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על אָדָם באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.