מקום
אֵלֹנֵי-מַמְרֵא
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Elonei Mamre. By Daniel Ventura, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
האתר ההרודיאני באֵלֹנֵי-מַמְרֵא
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Steve Bartrick Antique prints and maps. From 'Picturesque Palestine' 1878 / [Public domain]
"אֵשֶׁל אַבְרָהָם" - עץ אַלּוֹן קשיש שעמד בחצר האכסניה הרוּסִית בחֶבְרוֹן עד שנת 1995. כאן בציור מ-1875.
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
אֵלֹנֵי-מַמְרֵא במקרא
אחרי שהרועים של אַבְרָם ושל לוֹט מסתכסכים, אַבְרָם מציע שייפרדו. לוֹט בוחר לסוב בין ערי כִּכַּר הַיַּרְדֵּן באזור ים המלח, ואַבְרָם מתיישב באֵלֹנֵי מַמְרֵא שבחֶבְרוֹן ובונה שם מִזְבֵּחַ
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ג פסוק י"ח: יח וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה.
. אח"כ, ארבעה מלכים, כולל כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, יוצאים למלחמה עם חמשת מלכי ערי הכִּכַּר, והם חוטפים את לוֹט. אַבְרָם יוצא מאֵלֹנֵי מַמְרֵא עם בעלי בריתו כדי לשחרר את לוֹט. בעלי הברית כוללים את האחים עָנֵר אֶשְׁכֹּל ו"מַמְרֵא" (שעל שמו כנראה נקראת חורשת האלונים שבה ישב אַבְרָם)
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ד פסוק י"ג: יג וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם.
. אַבְרָם הצליח לשחרר את השבויים, וחזר לשכון באֵלֹנֵי מַמְרֵא.

כשאַבְרָם יושב בפֶתַח הָאֹהֶל שלו באֵלֹנֵי מַמְרֵא בזמן חֹם הַיּוֹם, מופיעים אצלו שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, ואַבְרָם ושָׂרָה נוהגים בהם בהכנסת אורחים. אַבְרָם מציע להם "להשען" תַּחַת הָעֵץ ולאכול, והוא עצמו "עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ" בעודם אוכלים. הָאֲנָשִׁים מבשרים שבעוד שנה יוולד בן לאַבְרָהָם ולשָׂרָה. שרה שומעת בסתר וצוחקת כיוון שכבר זָקְנָה, אך היא מכחישה שצחקה כשהָאֲנָשִׁים שמים לב לכך, והָאֲנָשִׁים חוזרים על ההבטחה לאַבְרָהָם שיהיה לגוי גדול.
זיהוי המקום
מקום אֵלֹנֵי-מַמְרֵא המקראי מזוהה כנראה כבר מהתקופה הביזנטית עם אתר ראמת אל ח'ליל, כ-3.7 ק"מ מצפון לתל של חֶבְרוֹן המקראית (תל רומידה). באתר ישנם שרידים של בנייה בסגנון הרודיאני, הכוללים חומה נמוכה בנוייה מאבני גזית, המעובדים בסגנון המאפיין גם את האבנים שבמבנה מערת המכפלה וחלקים מהכותל המערבי. החומה מקיפה מתחם מלבני (49 על 65 מטר), הכולל באר עתיקה ("באר אברהם"). השרידים מימי בית-שני כוללים גם מטבעות רבים המצביעים אולי על מתחם מסחר שהיה במקום. התיארוך של כמה מהשרידים לתקופה המקראית (הברזל) שנוי במחלוקת, ויש המשערים שהורדוס העביר את המתחם המקודש לכאן ממקומו המקורי, והרחיב אותו לשמש גם כמרכז מסחרי מפואר.

ידוע שבימי בית שני וגם לאחר חורבן הבית השני, נערך באתר שנקרא אז בשם אֵלֹנֵי-מַמְרֵא (או בית-אילנים, או בּוֹטְנָה) יריד מסחר שנתי גדול - "ירידה של בּוֹטְנָה" (הבוטנה מְזֹוהָה בד"כ עם עץ האֵלָה\טרבינתוס או עם פרי האַלּוֹן). לפי חז"ל היתה במקום גם עבודה זרה, כנראה סביב עץ או עצי אַלּוֹן מקודשים.

עוד מימי קדם זֹהָה וקֻדַּשׁ בַּמָּקוֹם עץ אַלּוֹן מסוים כעץ האַלּוֹן המקורי שתחתיו עמד אַבְרָהָם כשהתארחו אצלו המלאכים באֵלֹנֵי-מַמְרֵא, וכשהעץ מת, קֻדַּשׁ עץ אַלּוֹן מרשים אחר במקומו. יוסף בן מתתיהו מזכיר אֵלָה ידועה באזור חֶבְרוֹן אשר "עומדת מראשית בריאת העולם עד עתה". יומן המסע של "הנוסע מבורדו" משנת 333 לספירה וסופרים נוצרים אחריו מזכירים עץ אַלּוֹן קדוש באתר ראמת אל ח'ליל, שסביבו נוצרו אגדות, ואשר בענפים ובבלוטים שלו נקשרו סגולות מיוחדות. בשנת 670 כבר נותר מהעץ רק גזע גבוה, ובתקופת הצלבנים הועברה המסורת, כולל האגדות והסגולות לעץ אַלּוֹן אחר באזור תל חֶבְרוֹן. במאות השנים האחרונות היה ידוע בחֶבְרוֹן עץ אַלּוֹן מרשים וקשיש, שכּוּנָה בשם "אֵשֶׁל אַבְרָהָם" (ראו איור). אזור העץ עבר במאה ה-19 לידי האכסניה הרוּסִית בחֶבְרוֹן, שם העץ התייבש לגמרי בשנת 1995, ושרידיו נשארו בחצר האכסניה.
פרקים המזכירים את אֵלֹנֵי-מַמְרֵא
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

ניתן לקרוא עוד על אֵלֹנֵי-מַמְרֵא באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.