|
|
מקור השם
לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ז פסוק ט"ו: טו
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ.
בן זוג
שָׂרָה במקרא
שָׂרָה היתה אשת אַבְרָהָם עוד מימיהם באוּר כַּשְׂדִּים, אז עדיין נקראה בַּשֵּׁם "שָׂרַי"
כששָׂרָה כבר היתה מבוגרת ועדיין לֹא יָלְדָה ילדים, היא החלה לחשוש שלא יהיה לה ולאַבְרָהָם יורש, ולשם כך היא הציגה לפניו את שפחתה הָגָר. אחרי שהָגָר נכנסה להריון היא החלה לזלזל בשָׂרָה, אשר בתגובה עינתה אותה עד שהָגָר נאלצה לברוח. מלאך פגש את הָגָר בַּמִּדְבָּר, וצווה עליה לחזור לאַבְרָהָם כיוון שבנה יִשְׁמָעֵאל יהיה לגוי גדול. אחרי שה' צווה על אַבְרָהָם לערוך לעצמו, ליִשְׁמָעֵאל, ולשאר הזכרים בביתו את בְּרִית המילה, הוא החליף את שם שָׂרַי לשָׂרָה ובישר לאַבְרָהָם שגם היא תלד לו בֶּן, אשר ממנו יֵצְאוּ עמים רבים. אַבְרָהָם צחק כי הוא ושָׂרָה כבר היו זקנים מדי לדעתו (אַבְרָהָם כבר יהיה בן 100 ושָׂרָה בת 90 כשיוולד התינוק)
אח"כ, כשגם 3 המלאכים הבטיחו לאברהם ששָׂרָה תלד לו בן בעוד שנה, שָׂרָה שמעה זאת בהסתר וצחקה כיוון שכבר לא היה לה מחזור
שָׂרָה מתה בחֶבְרוֹן בהיותה בת 127
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"א פסוק ל"א: לא
וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
. שָׂרָה מתוארת כאישה יפה ביותר, ואַבְרָהָם הציג אותה כאחותו והפקיד אותה בהרמון פרעה בעת שהיה במצרים, כדי שלא יפגעו בו בשל יופיה[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ב פסוקים י"א-י"ג: יא
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ.
יב
וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.
יג
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.
. לבסוף התרמית התגלתה, ובני הזוג גורשו ממצרים עם כל רכושם הרב שצברו שם. יותר מאוחר אַבְרָהָם חזר על אותה התרמית אצל אֲבִימֶלֶךְ מלך גְרָר, ושם הוא אף מתרץ את מעשיו בכך ששָׂרָה היא אמנם אחותו מאב (אך לא מאם) וניתנה לו לאישה במירמה ע"י קרוביו[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ פסוקים י"ב-י"ג: יב
וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה.
יג
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא.
.
כששָׂרָה כבר היתה מבוגרת ועדיין לֹא יָלְדָה ילדים, היא החלה לחשוש שלא יהיה לה ולאַבְרָהָם יורש, ולשם כך היא הציגה לפניו את שפחתה הָגָר. אחרי שהָגָר נכנסה להריון היא החלה לזלזל בשָׂרָה, אשר בתגובה עינתה אותה עד שהָגָר נאלצה לברוח. מלאך פגש את הָגָר בַּמִּדְבָּר, וצווה עליה לחזור לאַבְרָהָם כיוון שבנה יִשְׁמָעֵאל יהיה לגוי גדול. אחרי שה' צווה על אַבְרָהָם לערוך לעצמו, ליִשְׁמָעֵאל, ולשאר הזכרים בביתו את בְּרִית המילה, הוא החליף את שם שָׂרַי לשָׂרָה ובישר לאַבְרָהָם שגם היא תלד לו בֶּן, אשר ממנו יֵצְאוּ עמים רבים. אַבְרָהָם צחק כי הוא ושָׂרָה כבר היו זקנים מדי לדעתו (אַבְרָהָם כבר יהיה בן 100 ושָׂרָה בת 90 כשיוולד התינוק)
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ז פסוקים ט"ו-י"ז: טו
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ.
טז
וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
יז
וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.
.
אח"כ, כשגם 3 המלאכים הבטיחו לאברהם ששָׂרָה תלד לו בן בעוד שנה, שָׂרָה שמעה זאת בהסתר וצחקה כיוון שכבר לא היה לה מחזור
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ח פסוקים ט-י"ב: ט
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל.
י
וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.
יא
וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים.
יב
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.
. אבל שָׂרָה אמנם ילדה כעבור שנה את יִצְחָק. במשתה שנערך לכבוד גמילת התינוק, שָׂרָה שמעה את יִשְׁמָעֵאל צוחק בלגלוג על המתרחש, ושכנעה את אַבְרָהָם לגרש את הָגָר ואת יִשְׁמָעֵאל מביתו. הם כמעט מתו במדבר עד שמלאך הראה להם באר, והבטיח שוב להָגָר שה' ידאג ליִשְׁמָעֵאל ויעשה שיצא ממנו גוֹי גָּדוֹל.
שָׂרָה מתה בחֶבְרוֹן בהיותה בת 127
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ג פסוקים א-ב: א
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה.
ב
וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.
. אחרי שאַבְרָהָם קם מהאבל עליה, הוא קנה את מערת המכפלה מעֶפְרוֹן הַחִתִּי, וקבר בה את שָׂרָה. אח"כ הוא יִקָּבֵר במערה בעצמו ע"י בניו, והיא תהיה לאחוזת הקבר המשפחתית[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ג פסוקים י"ט-כ: יט
וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
כ
וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת.
.
פרקים המזכירים את שָׂרָה
ציטוטים נבחרים