עיר
גֻּלֹּת
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת\ביר-אל-עלקה אל פוּקַנִי
גֻּלֹּת במקרא
אחרי שכָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה כבש את חֶבְרוֹן מבְּנֵי הָעֲנָק
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים י"ד-ט"ו: יד וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק. טו וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר.
(אותם ראה בחֶבְרוֹן עוד כשריגל את הארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ב: כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.
), הוא הבטיח את עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה למי שיצליח לכבוש גם את דְּבִר. עָתְנִיאֵל אחיו (השופט לעתיד) עמד באתגר וזכה ביד עַכְסָה. עַכְסָה הביאה את בעלה החדש לבקש שדה מכָלֵב אביה, והיא בעצמה צנחה מֵעַל הַחֲמוֹר מול אָבִיהָ (מתוך כבוד או אולי כאילו התעלפה מיובש). כשכָּלֵב שאל לפשר הדבר, עַכְסָה טענה שאזור דְּבִר שקיבלה נמצא ב"אֶרֶץ נֶּגֶב" יבשה, ולכן היא ביקשה וקיבלה את אזור המעיינות שבגֻּלֹּת עִלִּיּוֹת ותַּחְתִּיּוֹת (הסמוכות מן הסתם לדְּבִר).

סיפור זה נזכר פעמיים במקרא - ב
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים י"ד-י"טיְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים י"ד-י"ט: יד וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק. טו וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר. טז וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה. יז וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה. יח וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ. יט וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת.
וב
שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים י-ט"ושׁוֹפְטִים פרק א פסוקים י-ט"ו: י וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי. יא וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל יוֹשְׁבֵי דְּבִיר וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר. יב וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה. יג וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה. יד וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ. טו וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.
. ביְהוֹשֻׁעַ נזכרות גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְגֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת (בלשון רבים) ואילו בשׁוֹפְטִים נזכרות גֻּלֹּת עִלִּית וְגֻּלֹּת תַּחְתִּית. "גֻּלֹּת" הן כמשוער מעיינות או בארות, כמשתמע מהדימוי של האהובה ל"גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם" ב
שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ד פסוק י"בשִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ד פסוק י"ב: יב גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם.
.
זיהוי המקום
מהסיפור המקראי משתמע שהמעיינות בגֻּלֹּת נמצאות בסמוך לאתר של העיר דְּבִר שבדרום הַר יְהוּדָה, ושהיו בה מעיינות עליונים ותחתונים סמוכים. האתר המדויק של גֻּלֹּת לא ידוע בוודאות וקיימות כמה הצעות זיהוי. יש שזיהו את גֻּלֹּת עם המעיינות שבקצה סֵיל א-דִלְבֶּה כ-8 ק"מ מדרום מערב לחֶבְרוֹן
[1]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 147.
אשר חלקם גבוהים וחלקם נמוכים
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 516
(ראו במפה).

כיום מקובל הזיהוי של דְּבִר עם ח'רבת ראבּוּד על תל דְּבִיר שליד הכפר ראבּוּד (ראו בעמוד על דְּבִר) ואת גֻּלֹּת מזהים עם בארות עתיקות החצובות בואדי אל-עלקה (מיובליו של נחל חברון) - בביר-אל-עלקה אל פוּקַנִי (העליון) וביר-אל-עלקה א-תחתני (התחתון), כ3-ק"מ מצפון לח'רבת ראבּוּד (ראו במפה).
פרקים המזכירים את גֻּלֹּת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על גֻּלֹּת באתר של עמוד ענן.