מקום
חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Ma'amer, with the slopes of Mt. Carmel in the background. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תל מְעַמֵּר על רקע הכרמל
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Ma'amer, with the Kishon stream in the front and Mt. Carmel in the background. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תל מְעַמֵּר\אל-עַמְרְ על רקע הר הַכַּרְמֶל, ועם נחל הקִישׁוֹן הזורם בחזית התמונה.
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : תל מְעַמֵּר\אל-עַמְרְ
חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם במקרא
בתקופת השׁוֹפְטִים ה' העניש את בְּנֵי יִשְׂרָאֵל על חטאיהם ומסר אותם לידי יָבִין מלך כְּנַעַן שמלך בחָצוֹר ושר צבאו סִיסְרָא שישב בחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם עם 900 מרכבותיו. בהשפעת דְבוֹרָה הנביאה, עלה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם עלה עם כוחותיו להר תָּבֹר בעוד סִיסְרָא יצא עם מרכבותיו מחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם לנחל הקִישׁוֹן. בָּרָק ירד עם צבאו מהתָּבֹר, וה' הכה את צבא סִיסְרָא (הקִישׁוֹן סחף את מרכבותיהם
[^]שׁוֹפְטִים פרק ה פסוק כ"א: כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז.
), וּבָרָק רָדַף אַחֲרֵי צבאו עַד חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם והשמיד אותו
[^]שׁוֹפְטִים פרק ד פסוקים ב, י"ג, ט"ז: ב וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם. ... יג וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן. ... טז וּבָרָק רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה עַד חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם וַיִּפֹּל כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד.
.
זיהוי המקום
אין מידע נוסף על חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם מלבד הפסוקים הספורים המזכירים אותה בשׁוֹפְטִים-ד, והיא אינה נזכרת באף מקור קדום אחר. מסיפור הקרב של בָּרָק וסִיסְרָא מסתבר שחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם היתה בסמוך למקום מישורי הראוי למחנה גדול של מרכבות בסמוך לנַחַל קִישׁוֹן. האתר של חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם בכל אופן לא זוהה וכל הצעות הזיהוי עם תלים שונים בעמק יזרעאל אינם מבוססים מספיק. הזיהוי הנפוץ עם החורבות שבגבעת אל-חַארְתִ'יֶּה, כיום בשטח קיבוץ שער העמקים (ראו במפה), מתבסס על הדמיון בשם תוך ההחלפה הנפוצה של ש' ב-ת', אך השרידים במקום (בעיקר חורבות מצודה) הם מהתקופה ההלניסטית ואינם מתאימים לאתר מקראי.

זיהוי מתאים יותר הוא עם תל מְעַמֵּר\אל-עַמְרְ שליד אל-חַארְתִ'יֶּה, שם נחשפו קברים וחרסים מתקופת הברונזה (הכנענית) ועדויות להתיישבות בתקופת הברזל (הישראלית) וגם מהתקופה הפרסית, ההלניסטית והאיסלאמית הקדומה. אך גם כאן נראה שהשיקולים הם דחוקים כדי לשכנע על זהות האתר דוקא עם חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, ודעה מקובלת יותר היא שחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אינה עיר או אתר ספציפי כלשהו, אלא שם של אזור הררי ומיוער (בחֻרְשׁוֹת) בגליל, אשר מכונה גם הוא לפעמים "גְּלִיל הַגּוֹיִם"
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ח פסוק כ"ג: כג כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם.
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 177
.
פרקים המזכירים את חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.