עַלַמַּפָּה

הגבול הדרומי של נחלת אָשֵׁר עבר בבֵּית דָּגֹן (אשר יש המזהים אותו עם תל קָשִׁישׁ שעל גדות הקִישׁוֹן בין גבעות טבעון לכַּרְמֶל) והמשיך למרגלות הַכַּרְמֶל עד הים בלִבְנָת (המזוהה בד"כ עם תל אבו-הַוַּאם שבשפך הקִישׁוֹן למפרץ חיפה), והגבול הדרומי של נחלת זְבֻלוּן הגיע מאזור שָׂרִיד ליָקְנְעָם. כך, נראה שהקִישׁוֹן היה הגבול של שתי נחלות אלה עם נחלת מְנַשֶּׁה שמדרום.

בתקופת השׁוֹפְטִים ה' העניש את בְּנֵי יִשְׂרָאֵל על חטאיהם ומסר אותם לידי יָבִין מלך כְּנַעַן שמלך בחָצוֹר ושר צבאו סִיסְרָא שישב בחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם עם 900 מרכבותיו. בהשפעת דְבוֹרָה הנביאה, עלה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם עלה עם כוחותיו להר תָּבֹר בעוד סִיסְרָא יצא עם מרכבותיו מחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם לנחל הקִישׁוֹן. כשבָּרָק ירד עם צבאו מהתָּבֹר, ה' הכה את צבא סִיסְרָא, ובָרָק רָדַף אַחֲרֵי צבאו עַד חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם והשמיד אותו. אח"כ בשירת דְבוֹרָה הסתבר שעזרת ה' היתה בכך שהקִישׁוֹן (המכונה גם נַחַל קְדוּמִים) סחף את המרכבות הרבות של סִיסְרָא, וארוע זה נזכר אח"כ במזמור תְּהִלִּים של המשורר אָסָף.

הקִישׁוֹן נזכר שוב בסיפור המבחן שערך אֵלִיָּהוּ בין נביאי הבְּעָל לה' בהר הַכַּרְמֶל. אחרי שֶׁהוּכְחָה עליונתו של ה', צווה אֵלִיָּהוּ לתפוס את כל נביאי הבְּעָל, להורידם לקישון ולשחוט אותם שם וכך נעשה.

על פי שירת דְבוֹרָה הקרב בין בָּרָק לסִיסְרָא התרחש ליד הקִישׁוֹן, "בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ" - כלומר בעמק יִזְרְעֶאל, ועל פי סיפור אֵלִיָּהוּ ונביאי הבְּעָל מסתבר שהנחל זרם למרגלות הַכַּרְמֶל. לפיכך נחל קִישׁוֹן המקראי מזוהה וודאית עם הקִישׁוֹן של ימינו, החשוב שבנחלי עמק יִזְרְעֶאל הזורם מערבה למרגלות הַכַּרְמֶל. ערוץ הקִישׁוֹן הוא צר יחסית וכל כמה שנים הוא עולה על גדותיו ומציף את סביבתו באזורים שונים, כפי שאולי משתמע גם מסחיפת המרכבות של סִיסְרָא בקִישׁוֹן - ראו צילום למטה.

נחל קִישׁוֹן\אל-מוּקַטַע זורם מצפון לג'נין (כלומר מדרום לעפולה - ראו במפה) לאורך כ-70 ק"מ עד למפרץ חיפה. אך יש הקובעים את מקורות הקישון בקבוצה של מעיינות שופעים מצפון לעפולה הנשפכים עם נחל עדשים אל הקִישׁוֹן במאגר כפר ברוך. בכל אופן באזור זה מצטרפים לנחל גם היובלים של נחל גלבוע ממזרח, ושל נחל קיני מכוון מְגִדּוֹ בדרום. בהמשך מצטרפים אליו גם בין השאר נחל השופט, נחל ציפורי\גֵּי יִפְתַּח אֵל, נחל סעדיה (באזור הצ'ק-פוסט בחיפה), נחל גְּדוֹרָה\הפוארה מכוון הקריות ועוד יובלים קטנים יותר ונחלי אכזב שונים לאורך הדרך.

הקִישׁוֹן עוזב את עמק יִזְרְעֶאל באזור יָקְנְעָם ופורץ את דרכו בין גבעות טבעון לכַּרְמֶל אל עבר עמק עכו ומפרץ חיפה. בכניסה וביציאה מקטע צר זה שולטים על הנחל התלים המקראיים של תל קָשִׁישׁ ותל מְעַמֵּר בהתאמה (ראו במפה). על שפך הקִישׁוֹן לים שלטה בעבר העיר לִבְנָת המקראת - כיום באזור התעשייה של נמל חיפה. קו החוף ונתיב הקישון באזור זה השתנה משמעותית מאז ימי קדם, ונראה שלִבְנָת ישבה ממש על מוצא הנחל, אולי אפילו על אִי, ולכן סבלה מהצפות חוזרות. נתיב הנחל הוסט לבסוף מעט לצפון-מזרח, והערוץ הקדום נותר כלגונה סגורה (מלחת הקִישׁוֹן - "האפנדיקס") היוצרת צורת "תוספתן" קצר היוצא מהערוץ העיקרי הנשפך לים (ראו איור למטה).