עַלַמַּפָּה

בתאור קו הגבול הדרומי של נחלת שבט אָשֵׁר נאמר שהוא "פָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת". "שִׁיחוֹר" הוא "נחל" או "נהר", ובמקור שימש כציון לזרוע של הנילוס, ולכן כאן מפורש ציון הגבול כ"נחל של העיר לִבְנָת".

יש המשערים שהגבול הדרומי של נחלת אָשֵׁר עבר מדרום לכרמל באזור דּוֹר\דֹאר, וזאת כיוון שנאמר שדֹאר היתה בין ערי אָשֵׁר שנכללו בנחלת שבט מְנַשֶּׁה (המערבית), ולפיכך מזהים את נחל\שִׁיחוֹר לִבְנָת עם נחל תנינים או עם נחל דליה. אך מקובלת יותר הדֵּעָה שהגבול ה"רִשְׁמִי" של אָשֵׁר עבר באזור שפך הקישון שבצפון הכרמל, והקישון באזור זה הוא ה"שִׁיחוֹר" של לִבְנָת, ולִבְנָת עצמה היא העיר שישבה על תל אבו-הַוַּאם שהיה באזור זה.

האתר של תל אבו-הַוַּאם נמצא בלב אזור תעשייתי וותיק בחיפה, והוא "גּוּלַח" ונבלע לגמרי בין המבנים שבמקום (ראו בצילום). הידיעות שלנו על העיר שישבה בו באות ממפות, איורים ודוחות מסע ישנים, ומחפירות שנערכו בתל בתקופת המנדט הבריטי, ובאופן מוגבל יותר גם אח"כ מטעם אגף העתיקות. העיר שעל התל נוסדה בתקופה הכנענית (ברונזה) המאוחרת בימי השלטון המצרי בארץ, כעיר נמל על מוצא הקישון, כנראה כתחנת מסחר על דרך הים (דרך מסחר חשובה שעברה בארץ בתקופת הברונזה ושחיברה את מצרים לסוריה).

קו החוף ונתיב הקישון באזור השתנה משמעותית מאז ימי קדם, ונראה שהעיר ישבה ממש על מוצא הנחל, אולי אפילו על אִי, ולכן סבלה מהצפות חוזרות, שבהן נאבקו תושבי העיר בעזרת קירות תמך שנחשפו באתר. הממצאים שבתל מעידים על מסחר ימי עם ערי הנמל החשובות של התקופה, כולל עם צֹר, צִידֹן, אוּגָרִית ועוד.

הישוב בתל אבו-הַוַּאם נוסד כאמור בתקופה הכנענית המאוחרת, ומדרום וממזרח לו נמצאו גם קברים מתקופה זו. באתר נמצאו מספר מבני ציבור מהתקופה כולל מבנה שזוהה אולי כמקדש כנעני. הישוב בתל חֻדַּשׁ בתקופה הישראלית (ברזל) אך חרב שוב בשרפה גדולה, כנראה בימי מסע הכיבוש של פרעה שישק בארץ (926 לפנה"ס). מאוחר יותר (אולי בימי הבניה של אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל) נבנו בעיר ביצורים מהם נחשפו חומה ומגדל בצפון התל, אך גם ישוב זה חדל להתקיים בימי הכיבוש של תגלת פלאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר, כנראה בעקבות הגליית תושביו. הישוב באתר חֻדַּשׁ שוב בתקופה הפרסית והמשיך להתקיים בתקופה ההלניסטית, הרומית, והביזנטית, וזוהה עם העיר CALMON הרומית, היא "צלמונה" של תקופת התלמוד.