מקום
מָרָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Moses Sweetening the Bitter Waters of Marah, by Nicolas Poussin (1594-1665), [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם (שְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק כ"ה)
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : עין חוארה
מָרָה במקרא
אחרי נס חציית ים סוּף בני יִשְׂרָאֵל המשיכו אל מדבר שׁוּר, שם הם לא מצאו מַיִם במשך 3 ימים, עד שהגיעו למי מָרָה, אשר התגלו כמָרִים מדי לשתיה. אחרי שהעַם התלונן, מֹשֶׁה זעק לה', אשר צווה עליו להמתיק את המַיִם ע"י זריקת עץ לתוכם. הארוע כולו היה נסיון אמונה של ה', אשר קבע שם את הכלל שאם העַם ישמע וישמור על חוקי ה', אז ה' לא יטיל עליו את המכות שהטיל על המִצְרִים חסרי האמונה, אלא ירפא את העַם ממחלותיו. ממָרָה העַם המשיך לתחנתו הבאה באֵילִם בדרך אל הר סִּינִי.
זיהוי המקום
כמעט כל האתרים במסלול הנדודים של בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר סִינַי לא זוהו בוודאות, ואפילו האזורים הכלליים שבהם עבר המסלול נתונים במחלוקת. המפתח לזיהוי מסלול הנדודים הוא מיקומם של ים סוּף ושל הַר סִינַי, שמיקומם אינו ידוע, וגם כל ההצעות הרבות שהובאו לאורך השנים לזיהוים אינן חורגות מגדר השערה. 3 התיאוריות הידועות יותר שָׂמוֹת את מסלול הנדודים בצפון, במרכז, או בדרום חצי האי סִינַי (ראו פרטים נוספים בעמוד של ספר ספר שְׁמוֹת). הצעות הזיהוי השונות של מָרָה תואמות כל אחת את אחת מ-3 התיאוריות הכלליות הנ"ל, ומחפשות מקומות של מַיִם מלוחים באזורים מתאימים.

חסידי התיאוריה ה"דרומית" (המקובלת מעט יותר) מציעים בין השאר את עין חַוָּארָה, בריכה של מים מרים הסמוכה לחוף המזרחי של מפרץ סואץ (ראו מפה). עין חַוָארָה נמצא מדרום לוואדי אמרה, שאולי משמר את שמה של מָרָה, ולא הרחק מנווה המדבר בעין ע'רנדל, המזוהה לפי בעלי תאוריה זו עם אֵילִם (התחנה הבאה במסלול הנדודים)
[1]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 100.
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 450-451
. חסידי התיאוריה "המרכזית" מציעים את האגם הקטן והדרומי מבין האגמים המרים או את ביר אל-מורה ("הבאר המרה" בערבית), כ-14 ק"מ מזרחית לעיר סואץ (ראו מפה). המים בבאר זו אמנם מרים כתוצאה מהסלעים שבבסיסה, הכוללים גָפְרִית
[4]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 100.
. חסידי התיאוריה "הצפונית" משערים שמָרָה נמצאת ממזרח לימת ברדוויל המזוהה לפי תיאוריה זו עם ים סוּף
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 451
.
פרקים המזכירים את מָרָה
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על מָרָה באתר של ויקיפדיה.