נהר\נחל
נהר חִדֶּקֶל
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Hasankeyf 25 05 2010 Altstadt mit altem Brückenübergang. By Volker Höhfeld, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
החִדֶּקֶל העליון זורם באזור הררי בחסנקיף שבדרום טורקיה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tigris River in Baghdad. By Chairman of the Joint Chiefs of Staff from Washington D.C, United States, [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
פיתול גדול של החִדֶּקֶל בעיר בגדאד (מדרום לבגדאד העתיקה)
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
נהר החִדֶּקֶל במקרא
נהר החִדֶּקֶל "הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר" (כלומר ממזרח לאַשּׁוּר השוכנת על גדתו המערבית) נזכר כאחד מארבעת הנהרות שמקורם בגן העֵדֶן
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ב פסוקים י-י"א, י"ג-י"ד: י וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. יא שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. ... יג וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ. יד וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.
. החִדֶּקֶל נזכר עוד אצל דָנִיֵּאל, אשר תיאר חזיון שראה כשהיה ליד הנהר שם פגש במלאכים גַּבְרִיאֵל ומִיכָאֵל
[^]דָּנִיֵּאל פרק י פסוק ד: ד וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל.
.
זיהוי המקום
נהר החִדֶּקֶל הוא אחד משני הנהרות הגדולים הזורמים במסופוטמיה - יחד עם נהר הפְּרָת, ובאזור הנמוך של שני הנהרות, שם ניתן להשתמש במימיהם בנוחות לצורכי חקלאות, התפתחו התרבויות והערים העתיקות ביותר במזרח הקדום (בדומה לאזור הנילוס התחתון במצרים). אורך החִדֶּקֶל כ-1,750 ק"מ, ממוצאו במספר יובלים ברמת ארמניה שבמזרח טורקיה לא הרחק מיובלי הפְּרָת, ודרך סוריה ועיראק במקביל וממזרח לפְּרָת עד שהנהרות מתאחדים וזורמים יחדיו למפרץ הפרסי. מי החִדֶּקֶל גואים משמעותית באביב עם הפשרת השלגים במקורותיו ויורדים בסתיו, בדומה לפְּרָת. אך, כמות ועוצמת הזרימה בחִדֶּקֶל גדולים מאשר בפְּרָת, והשטף החזק מצפון לבגדאד מנע בעבר את השיט במעלה הנהר באזור זה
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 33-32
.

מסלולו העליון של החִדֶּקֶל ברמת ארמניה הוא הררי עד שהוא יוצא למישור באזור דיארבקיר וממשיך משם מזרחה למרגלות ההרים (ראו במפה ובצילום של אזור חסנקיף). אחרי כ-140 ק"מ הנהר פונה לדרום-מזרח ועובר לאורך קו הגבול של מזרח סוריה ומשם ממשיך לעיראק. כאן החִדֶּקֶל עובר בערי הבירה הקדומות של אַשּׁוּר - בנִינְוֵה ובכָּלַח שבגדה המזרחית ואח"כ גם באַשּׁוּר עצמה שהוקמה על סלע מוגבה בסמוך לפיתול של הנהר. באזור זה מצטרפים לנהר יובליו הראשיים מכוון הרי הזגרוס במזרח, כולל הח'זר העובר בנִינְוֵה, הזַאבּ הגדול מדרום לכָּלַח, הזַאבּ הקטן מדרום לאַשּׁוּר, הסִירְוָּאן מדרום לבגדאד, ועוד. עוד דרומה מבגדאד שוכנות הערים העתיקות - סלבקיה בגדה המערבית
[*]הנקראת על שם מייסדה סֵלֵאוּקוּס, אחד מיורשיו של אלכסנדר מוקדון
ומולה קְטֵסִיפוֹן בגדה המזרחית
[*]בירת פרס בתקופה הפארתית והסאסאנית
.

הפְּרָת והחִדֶּקֶל מתקרבים זה לזה עד כ-30 ק"מ מדרום לבגדאד ואז מתרחקים שוב זה מזה עד לאיחודם באזור העיירה כֻּרְנַה, משם הם ממשיכים יחדיו לאורך כ-200 ב"שַׁט אל-ערב" עד למוצא במפרץ הפרסי. אזור הזרימה המקביל של הנהרות (אזור מֶסוֹפּוֹטַמְיָה - "בין הנהרות") מתאפיין במישורים נרחבים של אדמת סחף פוריה. מי הנהרות נוצלו להשקיה ולשיט באמצעות תעלות מסועפות עוד בימי קדם, וכך איפשרו את צמיחת התרבויות הגדולות של העולם העתיק. על סמך עדויות קדומות מסתבר שערוץ החִדֶּקֶל התחתון השתנה במהלך השנים, ובעת העתיקה המשיך דרומה עד למפרץ הפרסי מבלי להפגש עם הפְּרָת
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 631
.
פרקים המזכירים את נהר החִדֶּקֶל
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על נהר חִדֶּקֶל באתר של ויקיפדיה.