מקום
פָּרַס
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Archers frieze from Darius' palace at Susa. Glazed siliceous bricks, ca. 510 BC. Excavated by Marcel Dieulafoy, 1885–1886. Photo by Jastrow. Louvre Museum, [Public domain], via Wikimedia Commons
קשתים - מארמון דָּרְיָוֶשׁ בשׁוּשַׁן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Cyrus II of Persia. Original by Siamax. Cropped by TRAJAN 117 [CC-BY-SA-3.0 / CC-BY-SA-2.5 / CC-BY-SA-1.0 / GFDL], via Wikimedia Commons
שחזור תבליט של כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
פָּרַס במקרא
יְחֶזְקֵאל שניבא בימי גלות בָּבֶל הזכיר חילות שכירים של פָּרַס בשירות צֹר הפניקית
[^]יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק י: י פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ.
, וגם בשירות גּוֹג מארץ מָּגוֹג
[^]יְחֶזְקֵאל פרק ל"ח פסוקים ג-ה: ג וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. ד וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת כָּל חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם. ה פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע.
. בדָּנִיֵּאל פרק ה מובא הסיפור של משתה בֵּלְשַׁאצַּר מֶּלֶךְ בָּבֶל (בֵּלְשַׁאצַּר היה למעשה עוצר הממלכה בזמן העדרותו הארוכה של אביו נבונאיד, מַלְכָּהּ האחרון של בָּבֶל לפני הכיבוש הפַּרְסִי). בֵּלְשַׁאצַּר השתמש במשתה בכלי המקדש שלקח נְבוּכַדְנֶאצַּר, ואז הופיעו אֶצְבְּעוֹת שהחלו לכתוב על הקיר דברים שדָּנִיֵּאל פירש נכונה כמנבאים את מסירת מלכותו לידי ממלכות מָדַי וּפָרָס.

כמה ממלכי פָּרַס נזכרים במקרא ובראשם כּוֹרֶשׁ אשר בשנה הראשונה למלכותו יצא בהצהרה שהתירה את את שיבת ציון לגולים בבָּבֶל. כּוֹרֶשׁ הכריז שה' נתן לו את ממלכתו וציווה עליו לבנות את מקדשו, ולשם כך על היהודים לחזור ליְרוּשָׁלַיִם, ועל הנותרים לתמוך בהם ובעבודות המקדש. כּוֹרֶשׁ הוציא גם את כלי המקדש מהמקדש הבבלי שבו נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הניח את הכלים שבזז מיְרוּשָׁלַיִם, והשיב את כלי הכסף והזהב הרבים לשֵׁשְׁבַּצַּר נשיא יהוּדָה. כ-50,000 מהגולים ובראשם זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ שבו ארצה והתיישבו בערי מוצאם, וספר נְחֶמְיָה כולל עוד כמה רשימות של הערים שנכללו ב"יהוּד מְדִינְתָּא" . כשזְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ החלו בבנית המקדש, בני האֻמּוֹת שמֶלֶךְ אַשּׁוּר הגלה מארצותיהם ויִשֵּׁב בנחלת שבטי ישראל ביקשו מהם להצטרף לבניית המקדש. המבקשים סורבו ושלחו אח"כ כתבי שטנה למלכי פָּרַס, שבעקבותיהם העבודה על המקדש הופסקה עד ימי דָּרְיָוֶשׁ
[^]עֶזְרָא פרק ד פסוקים א-ה: א וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּגְּשׁוּ אֶל זְרֻבָּבֶל וְאֶל רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם ולא [וְלוֹ] אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה. ג וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. ד וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה ומבלהים [וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.
.

הנביא יִרְמְיָהוּ ניבא שגלות בָּבֶל תמשך כ-70 שנה
[^]יִרְמְיָהוּ פרק כ"ט פסוק י: י כִּי כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
(על חשבון 70 שנות השְׁמִיטָה שהארץ לא זכתה להם מהעַם החוטא), ונזכר כמה פעמים שאמנם הצהרת כּוֹרֶשׁ באה כ-70 שנה לאחר היציאה לגלות
[^]עֶזְרָא פרק א פסוק א: א וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ו פסוקים י"ח-כ"א: יח וְכֹל כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים הַגְּדֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַכֹּל הֵבִיא בָבֶל. יט וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְכָל אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית. כ וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס. כא לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה.
. הנביא יְשַׁעְיָהוּ (השני) הזכיר כמה פעמים לאחר מעשה שכּוֹרֶשׁ עשה את רצון ה' לגאול את עמו, כך במפורש
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ד פסוק כ"ח: כח הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַ‍ִם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד.
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ה פסוק א: א כֹּה אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ.
ובמרומז
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ו פסוקים י-י"א: י מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה. יא קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עצתו [עֲצָתִי] אַף דִּבַּרְתִּי אַף אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף אֶעֱשֶׂנָּה.
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ח פסוקים י"ד-ט"ו: יד הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה יְהוָה אֲהֵבוֹ יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים. טו אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף קְרָאתִיו הֲבִיאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ.
. בספר דָּנִיֵּאל נמסר שבשנה ה-1 לְדָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הרהר דָּנִיֵּאל בנבואת יִרְמְיָהוּ והתפלל לה' בבקשת רחמים והבאת הגאולה
[^]דָּנִיֵּאל פרק ט פסוקים א-ג: א בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים. ב בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם שִׁבְעִים שָׁנָה. ג וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצוֹם וְשַׂק וָאֵפֶר.
, ואמנם אחרי דָּרְיָוֶשׁ עלה כּוֹרֶשׁ על כס המלכות בפָּרַס
[^]דָּנִיֵּאל פרק ו פסוק כ"ט: כט וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פרסיא [פָּרְסָאָה].
ובימיו כאמור התרחשה שיבת ציון. מאוחר יותר נזכר שבאותה שנה ה-1 למלכות דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי חזה דָּנִיֵּאל שאחרי דָּרְיָוֶשׁ ימלכו עוד 3 מלכים בממלכת פָּרַס, והרביעי יהיה עשיר מאוד, אבל יִתְגָּרֶה ביָוָן, ואז יעלה עליו מֶּלֶךְ חזק (כנראה אלכסנדר מוקדון)
[^]דָּנִיֵּאל פרק י"א פסוקים א-ג: א וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ. ב וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן. ג וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ.
. בפועל, אלכסנדר מוקדון כבש את האימפריה הפַּרְסִית מידי דָּרְיָוֶשׁ ה-3, שהיה המֶּלֶךְ הרביעי אחרי דָּרְיָוֶשׁ ה-2, ולכן משתמע לכאורה שדָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי הוא דָּרְיָוֶשׁ ה-2, אך שאר הפרטים שנמסרו על "דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי" (שהיה כביכול בן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ושמלך בין בֵּלְשַׁאצַּר לבין כּוֹרֶשׁ) אינם מתאימים לדָּרְיָוֶשׁ ה-2 וגם לא לאף דמות היסטורית אחרת.

במקום אחר מסופר שדָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי החל למלוך בגיל 62, וחילק את מלכותו ל-120 מדינות ובראשם מושלים (אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים), ומעליהם שָׂם 3 שרים בכירים (סָרְכִין\וְזִירִים), וביניהם דָּנִיֵּאל. דָּנִיֵּאל גבר על כל האֲחַשְׁדַּרְפְּנִים והוְזִירִים והמֶּלֶךְ חשב לשים אותו על כל הממלכה. האֲחַשְׁדַּרְפְּנִים והוְזִירִים חיפשו עילה להפליל את דָּנִיֵּאל בעיני המֶּלֶךְ, ולבסוף גרמו שיושלך לְגֹב הָאֲרָיוֹת, אך ה' שלח לו מלאך שסגר את פִּי האריות ודָּרְיָוֶשׁ הכיר בישועה של ה'. על פי דָּנִיֵּאל, כּוֹרֶשׁ מלך כאמור אחרי דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי, ודָּנִיֵּאל הזכיר חזון מסתורי שחזה "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" על גדות החִדֶּקֶל, ובו גַּבְרִיאֵל נלחם במלאך השומר על פָּרַס (בגלל העיקובים שמלכי פָּרַס שָׂמוּ על בניית המקדש?), אבל כשהצטרף אליו מִיכָאֵל (המלאך השומר על יִשְׂרָאֵל), הוא חזה שכשגַּבְרִיאֵל יחזור ויסיים להלחם במלאך פָּרַס, יבוא המלאך השומר על יָוָן (להלחם בפָּרָס או ביִשְׂרָאֵל?).

מֶלֶךְ פָּרַס הבא הנזכר בספר עֶזְרָא הוא דָּרְיָוֶשׁ, הוא דָּרְיָוֶשׁ ה-1 "הגדול" מלך פָּרַס להבדיל מ"דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי" האגדתי. למעשה בין כּוֹרֶשׁ לבין דָּרְיָוֶשׁ הגדול הפרידו כַּנְבּוּזִי השני ותקופה של מאבקי שלטון - ראו להלן. העבודות על המקדש ביְרוּשָׁלַיִם עוקבו כאמור עד השנה השנייה למלכות דָּרְיָוֶשׁ
[^]עֶזְרָא פרק ד פסוק כ"ד: כד בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.
. הנביאים חַגַּי וזְכַרְיָה האיצו אז בעם לחזור ולבנות את המקדש
[^]חַגַּי פרק א פסוקים א, ז-ח: א בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר. ... ז כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם. ח עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ ואכבד [וְאֶכָּבְדָה] אָמַר יְהוָה.
[^]זְכַרְיָה פרק א פסוקים א, י"א-י"ב, "ז-ט"ז: א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר. ... יא וַיַּעֲנוּ אֶת מַלְאַךְ יְהוָה הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים וַיֹּאמְרוּ הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ וְהִנֵּה כָל הָאָרֶץ יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת. יב וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה. ... ז בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר. ח רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים. ט וָאֹמַר מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אֲנִי אַרְאֶךָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה. י וַיַּעַן הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים וַיֹּאמַר אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ. יא וַיַּעֲנוּ אֶת מַלְאַךְ יְהוָה הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים וַיֹּאמְרוּ הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ וְהִנֵּה כָל הָאָרֶץ יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת. יב וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה. יג וַיַּעַן יְהוָה אֶת הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים. יד וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַ‍ִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה. טו וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה. טז לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַ‍ִם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וקוה [וְקָו] יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם.
. זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ חזרו למלאכת הבנייה עד שתַּתְּנַי, המושל הפַּרְסִי (הפחה) של מחוז עֵבֶר הַנָּהָר (בו נמצאת יהוּדָה) בא עם פמלייתו וחקר את הבונים אם קיבלו היתר לבנייה ודרש להפסיק במלאכה עד שדָּרְיָוֶשׁ יאשר אותה. היהודים טענו שכּוֹרֶשׁ הוא שנתן את הצו לבנות שוב את המקדש וקראו לדָּרְיָוֶשׁ לבדוק ולאשר את קיום הצו של כּוֹרֶשׁ. דָּרְיָוֶשׁ אמנם צווה לאתר את הצהרת כּוֹרֶשׁ והיא נמצאה לא בבָבֶל אלא בגנזך באַחְמְתָא (בירת הקיץ - כיום "המדאן"). דָּרְיָוֶשׁ צווה על קיום הצו כלשונו כולל החזרת כלי המקדש ותמיכה בכסף ובקורבנות. העבודות חודשו והמלאכה הסתיימה בג' באדר, שנת 6 לדָּרְיָוֶשׁ (515 לפנה"ס).

על פי ספר עֶזְרָא, אחרי דָּרְיָוֶשׁ מָלַךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וגם בימיו המשיכו תושבי הארץ הגרים לכתוב מכתבי שטנה למֶּלֶךְ כנגד היהודים
[^]עֶזְרָא פרק ד פסוקים ה-ו: ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. ו וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם.
. לפי מגילת אֶסְתֵּר, ממלכת פָּרַס של אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כבר חולקה ל-127 מדינות, "מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ". אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ישב בשׁוּשַׁן הַבִּירָה, והיו לו מלבד שרים ועבדים
[^]אֶסְתֵּר פרק א פסוקים א-ג: א וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. ב בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.
גם 7 סָּרִיסִים בכירים "הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ", ו-7 "חֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים" שהותר להם לראות את פְּנֵי הַמֶּלֶךְ (שהוזכרו כולם בשמותיהם
[^]אֶסְתֵּר פרק א פסוקים י, י"ג-י"ד: י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. ... יג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין. יד וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת.
).

על פי ספר עֶזְרָא, אחרי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מָלַךְ אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא
[^]עֶזְרָא פרק ד פסוקים ה-ז: ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. ו וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם. ז וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כנותו [כְּנָו‍ֹתָיו] עַל ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית.
,ובימיו עלה עֶזְרָא עצמו לארץ בראש קבוצה חדשה של עולים מִבָּבֶל
[^]עֶזְרָא פרק ח פסוק א: א וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם וְהִתְיַחְשָׂם הָעֹלִים עִמִּי בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ מִבָּבֶל.
. עֶזְרָא פרק ז מביא איגרת שפרסם אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ובה הוא מצווה שיינתן לכל יהודי שירצה בכך להצטרף לעליית עֶזְרָא ליְרוּשָׁלַיִם. על עֶזְרָא לפקח על יְהוּדָה וירוּשָׁלַיִם לפי חוקי ה', ולהביא כסף, זהב, וכלי קודש למקדש מתרומת המֶּלֶךְ, יועציו והעם בבָּבֶל.

נְחֶמְיָה שֵׁרֵת את המֶלֶךְ אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא בשׁוּשַׁן כשר המשקים
[^]נְחֶמְיָה פרק א פסוקים א, י"א: א דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כסלו [כִּסְלֵיו] שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. ... יא אָנָּא אֲדֹנָי תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַחֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ וְהַצְלִיחָה נָּא לְעַבְדְּךָ הַיּוֹם וּתְנֵהוּ לְרַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה וַאֲנִי הָיִיתִי מַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ.
, וניצל את קרבת המֶּלֶךְ כדי לבקש שיורשה לו לעזוב ולשקם את יְרוּשָׁלַיִם. אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא (כשלידו יושבת ומקשיבה גם הגבירה הראשית - הַשֵּׁגַל) ביקש לדעת מתי נְחֶמְיָה ישוב והעניק לו את מבוקשו, בצירוף חיל פרשים ואיגרות לצורך מעבר בטוח במחוז עֵבֶר הַנָּהָר (בו נמצאת א"י), ואיגרות לאָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס לאספקת עצים לעבודות הבנייה. אלה כללו את החומה, את שערי מערך הביצורים של הר הבית (הַבִּירָה), ואת בית המושל בו ישב נְחֶמְיָה. בשנה ה-20 למלכותו מינה אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא את נְחֶמְיָה כפֶּחָה (כלומר מושל) של אֶרֶץ יְהוּדָה
[^]נְחֶמְיָה פרק ה פסוק י"ד: יד גַּם מִיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה אֹתִי לִהְיוֹת פֶּחָם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים וְעַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲנִי וְאַחַי לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי.
.

מנהיגים מקומיים ניסו להתנגד ולהפריע למלאכת הבנייה ביְרוּשָׁלַיִם, ואף האשימו את נְחֶמְיָה במרידה במלכות
[^]נְחֶמְיָה פרק ב פסוקים י, י"ט: י וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטוֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמֹּנִי וַיֵּרַע לָהֶם רָעָה גְדֹלָה אֲשֶׁר בָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ... יט וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים.
, ולכן נְחֶמְיָה נאלץ לפעול בהסתר בתחילה. עֶזְרָא פרק ד מביא את תוכנה של איגרת שיטנה על היהודים שנשלחה לאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא בשם האוּמּוֹת שמֶּלֶךְ אַשּׁוּר יִשֵּׁב בשֹׁמְרוֹן ובשאר נחלות בני ישראל: על המֶּלֶךְ לדעת שהיהודים ששבו ליְרוּשָׁלַיִם מחזקים את חומותיה. אם בניית החומות תושלם אזי היהודים יתחמקו מתשלום המסים למֶּלֶךְ. המֶּלֶךְ נקרא לחקור בספרי ההיסטוריה כדי להווכח באופי המרדני של יְרוּשָׁלַיִם שבשל כך נהרסה. תוכן האיגרת הוקרא בפני אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא והוא אמנם חקר וגילה את אופייה המרדני של יְרוּשָׁלַיִם ומלכיה החזקים שקיבלו מס מעמי האזור. לפיכך הוא אישר לנמענים לצוות על הפסקת מלאכת הבנייה ביְרוּשָׁלַיִם עד להודעה חדשה. אך נְחֶמְיָה הצליח לגבור על כל המכשולים ופעל במהירות לסיום מלאכת הבנייה אחרי 52 ימי עבודה .

בספר ספר דָּנִיֵּאל מופיעות כמה נבואות על נפילת פָּרַס בידי יָוָן, כפי שאמנם קרה בימי אָלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדּוֹן. בדָּנִיֵּאל פרק ח דָּנִיֵּאל רואה חָזוֹן שבו הוא נמצא ליד נחל סמוך לשׁוּשַׁן הבירה, ורואה שם אַיִל עם שני קרניים (מָדַי וּפָרָס) אשר מנגח מערבה, צפונה, ודרומה, ושאר החיות חסרות אונים מולו. לבסוף בא צְפִיר עִזִּים (יָוָן) בעל קרן אחת (כנראה רמז לאָלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדּוֹן) אשר מגיע בריחוף ממערב ותוקף בחוזק את האַיִל ומכריע אותו. ב
דָּנִיֵּאל פרק י פסוק כדָּנִיֵּאל פרק י פסוק כ: כ וַיֹּאמֶר הֲיָדַעְתָּ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס וַאֲנִי יוֹצֵא וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא.
מסופר כאמור על המלאך השומר על פָּרָס המוחלף בידי זה השומר על יָוָן. דָּנִיֵּאל גם חזה כאמור את עלית מֶּלֶךְ יָוָן שיביס את המלך ה-4 שימלוך על פָּרַס אחרי דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי
[^]דָּנִיֵּאל פרק י"א פסוקים א-ג: א וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ. ב וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן. ג וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ.
- ראו למעלה על דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי.
זיהוי המקום
ארץ פָּרַס היא ברובה רמה גבוהה (עד כ-2000 מ') ורכסי הרים גבוהים המפרידים בין הרמה לשפלות החוף של הים הכספי בצפון והמפרץ הפַּרְסִי בדרום. שתי מדבריות מלח גדולים הקשו על הקשר בין החלק המזרחי והמערבי של הארץ ועל המסחר בין הודו והמזרח לאזור מסופוטמיה והים התיכון. החורף ברמה קשה והיישובים בה היו בעיקר נווי מדבר מופרדים במרחבים שוממים, אך היו אזורים שנעזרו גם בתעלות תת-קרקעיות שהובילו מים מכוון ההרים. תקופת הממלכה "האחמנית" בפָּרַס, על שם האחמניש מייסד השושלת וסב-סבו של כּוֹרֶשׁ, היא התקופה העיקרית של פָּרַס הנזכרת במקרא. פָּרַס היתה לפני כן חלק מממלכת מָדַי, ומהכינוי "פָּרַס וּמָדַי" משתמע שלמָדַי המשיך להיות מעמד מיוחד גם אחרי כיבושה בידי כּוֹרֶשׁ. שפת המנהל העיקרית היתה הארמית, והדת השלטת היתה דת זרתושתרא, שכללה אמונה באל אַהֻרַה מַזְדָה, ובמאבק אלוהי ואנושי בין רוחות הטוב והרע. מרכז השלטון של האימפריה היה בשׁוּשַׁן, אך נראה שאַחְמְתָא, הבירה הקדומה של מדי המשיכה לשמש לעתים כבירת הקיץ. פֶּרְסֶפּוֹלִיס היתה גם כן עיר מלוכה חשובה אך לא שימשה כמרכז מנהלתי. השלטון המרכזי בשׁוּשַׁן ניהל את האימפריה בעזרת רשת דרכים ראשיות ונעזר גם במערכת דואר מסודרת מהראשונות בהסטוריה
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 618-586
.

כּוֹרֶשׁ השני "הגדול" (מָלַךְ 530-559 לפנה"ס) ייסד את האימפריה הפַּרְסִית אחרי סדרת כיבושים שכללה את ממלכות מָדַי, עֵילָם, את אזור אסיה הקטנה ולבסוף גם את בָּבֶל (539 לפנה"ס) וכך גם את כל שטחי האימפריה הבָּבְלִית. האימפריה הפַּרְסִית המשיכה להתרחב בימי יורשיו והשתרעה בשיאה מנהר ההינדוס בהודו במזרח ועד מצרים וגבול יוון במערב, מחופי ימת ארל, הים הכספי והים השחור בצפון ועד המפרץ הפַּרְסִי בדרום. פרס שלטה על אזורים נרחבים אלה יותר מ-200 שנים עד שנפלה בידי צבאות אלכסנדר מוקדון אחרי קרב איסוס (333 לפנה"ס). כשנה לאחר כיבוש בָּבֶל, פרסם כּוֹרֶשׁ את הכרזתו הקוראת ליהודים לשוב למולדתם ולהקים את המקדש ביְרוּשָׁלַיִם. צעד זה היה כנראה חלק ממדיניות כללית באימפריה, כפי שמסתבר גם מהכתובת שעל "גליל כורש" (ראו תמונה) שבה כּוֹרֶשׁ דווח על החזרת האלים לעריהם ועל שיקום המקדשים. כך הוא פעל בעיקר בבָּבֶל, שמלכה האחרון נבונאיד ניסה להחליף בה את הפולחן, אך גם בערים נוספות ברחבי האימפריה הפַּרְסִית החדשה.

בנו של כּוֹרֶשׁ - כַּנְבּוּזִי ה-2 (מָלַךְ 522-530 לפנה"ס), הרחיב עוד את גבולות האימפריה כשכבש את מִצְרַיִם, אחרי מסע כיבוש שיצא מעַכּוֹ ונעזר בערבים ששלטו באזור החוף בין עַזָּה למִצְרַיִם. מסע כַּנְבּוּזִי נעצר בסופו של דבר בלוּב וכַּנְבּוּזִי עצמו מת בדרכו חזרה לפָּרַס. אחרי תקופה של מאבקי ירושה עלה לשלטון דָּרְיָוֶשׁ ה-1 "הגדול" (מָלַךְ 486-522 לפנה"ס). בשנתיים הראשונות למלכותו הצליח דָּרְיָוֶשׁ לדכא מספר מרידות שפשטו בממלכה ובכך לשמור על אחדותה והיקפה האדיר. כך התגאה דָּרְיָוֶשׁ בכתובת כתובת בהיסטון הענקית שנחקקה בפקודתו על צוק גבוה בדרך שבין אַחְמְתָא לבָּבֶל. עם התבססות שלטונו כעבור אותם שנתיים ראשונות, התיר כאמור דָּרְיָוֶשׁ את סיום הקמת המקדש ביְרוּשָׁלַיִם (ראו למעלה), וזאת כנראה במסגרת הארגון הכללי שסידר בממלכתו. האימפריה חולקה ל-20 מחוזות בגבולות של תחומים מדיניים היסטורים, כשבראש כל מחוז עמד "חְשַׁתְרַפַּוַן" (אֲחַשְׁדַּרְפְּן במקרא, או סטרפ ביוונית ובלשון המערב). הסטרפ היה אחראי על שלום המחוז ובעיקר על גביית המסים המסודרת ממנו. כל מחוז חולק ל"מדינות" קטנות יותר עם אוטונומיה מוגבלת תחת שלטון של "פֶּחָה", שאסף את המסים המקומים של "מִדַּת הַמֶּלֶךְ"
[^]נְחֶמְיָה פרק ה פסוק ד: ד וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים לָוִינוּ כֶסֶף לְמִדַּת הַמֶּלֶךְ שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ.
ו"לֶחֶם הַפֶּחָה"
[^]נְחֶמְיָה פרק ה פסוק י"ח: יח וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה לְיוֹם אֶחָד שׁוֹר אֶחָד צֹאן שֵׁשׁ בְּרֻרוֹת וְצִפֳּרִים נַעֲשׂוּ לִי וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים בְּכָל יַיִן לְהַרְבֵּה וְעִם זֶה לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא בִקַּשְׁתִּי כִּי כָבְדָה הָעֲבֹדָה עַל הָעָם הַזֶּה.
.

יְרוּשָׁלַיִם ויהוּדָה של עֶזְרָא ונְחֶמְיָה נכללו ביהוּד מְדִינְתָּא (מדינת יהוּדָה) שבמחוז עֵבֶר הַנָּהָר (הכוונה לעבר המערבי של נהר הפְּרָת). מחוז זה, שנקרא "הסטרפיה ה-5" אצל היוונים, שמר כנראה על גבולות המחוז האַשּׁוּרִי ההיסטורי, וכלל את אזור סוריה שממערב לפְּרָת, את ערי החוף הפניקיות (בלבנון), ואת אזור ארץ ישראל וקפריסין. שליט מחוז עֵבֶר הַנָּהָר (שגם כן כונה בתואר פֶּחָה - כמו "תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה"
[^]עֶזְרָא פרק ה פסוק ג: ג בֵּהּ זִמְנָא אֲתָא עֲלֵיהוֹן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן וְכֵן אָמְרִין לְהֹם מַן שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לִבְּנֵא וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה.
) ישב כנראה בבירת המחוז שבדַמָּשֶׂק
[4]עולם התנ"ך, ספר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא ונְחֶמְיָה עמ' 125.
. המחוז שימש כצומת חשובה לים התיכון ולמצרים, וערי הנמל הפניקיות סיפקו בסיסי נמל ותמיכה לצי ולצבא הפַּרְסִי.

יהוּד מְדִינְתָּא הוקמה כאמור בימי כּוֹרֶשׁ והתנהלה בראשיתה תחת "שֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה"
[^]עֶזְרָא פרק א פסוק ח: ח וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה.
. יהוּד היתה למדינה מכובדת של האימפריה כשזכתה למקדש רשמי ואח"כ, תחת נְחֶמְיָה הפֶּחָה, גם לעיר בירה מוקפת חומה. לפי רשימת בוני החומה מרחבי יהוּדָה מסתבר שהיו ביהוּד מְדִינְתָּא 5 "פלכים" - פֶּלֶךְ יְרוּשָׁלַיִם, מדרום לו פֶּלֶךְ בֵּית הַכָּרֶם, ועוד מדרום לו פֶּלֶךְ בֵּית צוּר, בדרום-מערב שכן פֶלֶךְ קְעִילָה, ומצפון ליְרוּשָׁלַיִם שכן פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה באזור נחלת בִנְיָמִן לשעבר (ראו במפה)
[5]עולם התנ"ך, ספר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא ונְחֶמְיָה עמ' 255.
. עוד מסתבר מרשימה זו שהפלכים (מלבד בֵּית הַכָּרֶם) חולקו לשני חצאים תחת שלטון של "שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ". יהוּד מְדִינְתָּא לא כללה את חֶבְרוֹן שמעבר לגבול הדרומי שם השתרעו מחוז אידומיאה והַנֶּגֶב וכנראה גם מדינתו של "גֶשֶׁם הָעַרְבִי". ממערב ליהוּד מְדִינְתָּא השתרעה שפלת החוף של פחת אַשְׁדּוֹד, מצפון לה אזור שֹׁמְרוֹן, והגבול המזרחי היה בנהר היַרְדֵּן שמעבר לו בגִּלְעָד שכנה מדינתו של "טֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי"
[^]נְחֶמְיָה פרק ב פסוק י"ט: יט וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים.
. בתחום זה נמצאו גם קנקנים רבים מהתקופה הפַּרְסִית החתומים בטביעות חותם עם הכתובת "יהוד" ו"ירשלם" בצורות שונות, המעידים על תחום היישוב היהודי של אותה תקופה
[6]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 320-318
.

האימפריה הפַּרְסִית הגיעה כאמור עד מערב אסיה הקטנה ושאפה להשתלט גם על יוון והאיים שלה. דָּרְיָוֶשׁ נכשל בקרב מרתון, ובנו אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ\חְשְיָארְשָׁ הראשון (מָלַךְ 465-485 לפנה"ס) אמנם הצליח מול ספרטה בתרמופילי ואף כבש ושרף בעקבות כך את אתונה, אך לבסוף נחל תבוסה ימית בסלמיס ונאלץ לסגת סופית מיוון. חְשְיָארְשָׁ הצליח יותר בדיכוי מרידות במִצְרַיִם ובבָּבֶל, וגם בנה באופן מפואר את העיר פֶּרְסֶפּוֹלִיס ואת הבירה בשׁוּשַׁן, עם הארמון המפואר המתואר ב
אֶסְתֵּר פרק א פסוקים ה-זאֶסְתֵּר פרק א פסוקים ה-ז: ה וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. ו חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. ז וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ.
. שבעת הסָּרִיסִים או 7 החֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים הנזכרים באותו פרק הם אולי 7 השרים הבכירים הידועים גם מכתבים יוונים על מלכות פרס
[7]עולם התנ"ך, ספר אֶסְתֵּר עמ' 235.
. בסוף ימיו נודע חְשְיָארְשָׁ כרודף נשים, ולבסוף נרצח בהרמונו בקנוניית חצר. חְשְיָארְשָׁ מזוהה בד"כ עם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ של מגילת אֶסְתֵּר לפי פרטים אלה ואחרים, וגם לפי הדמיון בשם, אך סיפור המגילה ושאר הדמויות הנזכרות בה אינם נזכרים במקורות נוספים ונראה שמדובר בסיפור אגדתי עם דמויות ספרותיות בעיקר.

אחרי רצח חְשְיָארְשָׁ עלה למלוכה בנו, אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הראשון (?425-465 לפנה"ס), שגם הוא עסק בדיכוי מרידות במצרים ובימיו נחתם כמשוער חוזה "שלום קליאס" עם היוונים. בפָּרַס מלכו 4 מלכים בשם אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, אך מקובל משיקולים שונים שאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הראשון הוא זה הנזכר בספרי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה
[8]עולם התנ"ך, ספר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא ונְחֶמְיָה עמ' 169.
. עֶזְרָא עלה כאמור לארץ בשנה ה-7 למלכות אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא
[^]עֶזְרָא פרק ז פסוקים א, ו-ז: א וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה. ... ו הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד יְהוָה אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ. ז וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וְהַנְּתִינִים אֶל יְרוּשָׁלָ‍ִם בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ.
, ובימי מלכותו גם הופסקו העבודות על החומות בירושלים בעקבות תלונה של תושבי הארץ הגרים. בשנת מלכותו ה-20 דווח לנְחֶמְיָה על פריצת החומות ושריפת השערים והוא קיבל רשות מאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא לצאת לירושלים ולשקם אותה
[^]נְחֶמְיָה פרק א פסוקים א-ג: א דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כסלו [כִּסְלֵיו] שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. ב וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלָ‍ִם. ג וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם מְפֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ.
[^]נְחֶמְיָה פרק ב פסוקים א-ו: א וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ יַיִן לְפָנָיו וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו. ב וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹד. ג וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנַי אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ. ד וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ וָאֶתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם. ה וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה. ו וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ עַד מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכֲךָ וּמָתַי תָּשׁוּב וַיִּיטַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן.
.

דָּרְיָוֶשׁ ה-2 (מָלַךְ 403-423) עלה למלוכה אחרי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא אביו, והוא למעשה השליט המאוחר ביותר הנזכר בשמו במקרא, כשדָּנִיֵּאל חזה כאמור שרק עוד 4 מלכים ימלכו אחריו בפָּרַס
[^]דָּנִיֵּאל פרק י"א פסוקים א-ג: א וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ. ב וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן. ג וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ.
. הסתאבות השלטון ומלחמות פנים החלישו את יציבות הממלכה, וכבר בימיו החלו מלחמות הירושה של בניו מהן יצא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ה-2 כמנצח (מָלַךְ ?359-404). אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ה-2 המשיך להאבק במרד שפרץ במצרים עוד בימי אביו, אך המרד דוכא רק בימי בנו - אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ה-3 (337-358?). אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ה-3 ייצב זמנית את הממלכה כשהצליח לדכא גם מרידות פנימיות ובפניקיה, אך הורעל בסופו של דבר בקנוניית חצר. בנו אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא-4 (336-337) מלך רק זמן קצר עד שנרצח גם כן, ובן-דודו דָּרְיָוֶשׁ ה-3 (330-336) עלה למלוכה אחריו. דָּרְיָוֶשׁ ה-3 היה למלך האחרון של הממלכה "האחמנית" בפָּרַס. דָּרְיָוֶשׁ זה הובס בקרב איסוס ע"י אלכסנדר מוקדון (333 לפנה"ס), שהמשיך וכבש אח"כ את כל שטחי האימפריה הפַּרְסִית (כולל את ארץ ישראל). בתקופות מאוחרות יותר התפתחו בפָּרַס האימפריות הפרתית ואח"כ הסאסאנית, עד שנכבשה פָּרַס ע"י כוחות האיסלאם (636 לספירה).
פרקים המזכירים את פָּרַס
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על פָּרַס באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Cyrus cylinder. British Museum - Room 51. By Paul Hudson from United Kingdom, [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
הגליל של כּוֹרֶשׁ. באוסף המוזיאון הבריטי.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

,דָּרְיָוֶשׁ - תבליט בארמון בפרספוליס By درفش کاویانی [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
דָּרְיָוֶשׁ - תבליט בארמון בפֶּרְסֶפּוֹלִיס
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Designation of Xerxes I. By Jona Lendering, [CC0], via Wikimedia Commons
דָּרְיָוֶשׁ בוחר בבנו חְשְיָארְשָׁ הראשון (אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ) - בארמון בפֶּרְסֶפּוֹלִיס
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הראשון, תבליט מעל קברי מלכי פרס האחמנים בבנקש-י רוסתם, By Diego Delso [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הראשון (בנו של חְשְיָארְשָׁ הראשון), תבליט מעל קברי מלכי פרס האחמנים בבנקש-י רוסתם