הגבעה שעליה פזורים השרידים של ח'רבת אֶ-שַמְסַנִיאת.
ח'רבת אֶ-שַמְסַנִיאת - חורבות בראש הגבעה
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
סַנְסַנָּה במקרא
סַנְסַנָּה נזכרת ברשימת ערי מחוז הַנֶּגֶב של נחלת שבט יְהוּדָה, אחרי מַדְמַנָּה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ-כ"א, ל"א: כ
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם.
כא
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.
... לא
וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה.
. רוב הערים ברשימה זו נכללו בסופו של דבר בנחלת שבט שִׁמְעוֹן אשר קיבל כ 17 ערים בתוך נחלת יְהוּדָה כי יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק א: א
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה.
, אך במקום מַדְמַנָּה וסַנְסַנָּה, נזכרות בֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה ברשימת ערי שִׁמְעוֹן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק ה: ה
וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה.
.
זיהוי המקום
סַנְסַנָּה נכללה כאמור במחוז הַנֶּגֶב של נחלת שבט יְהוּדָה, כנראה לא רחוק מאזור ח'רבת אֻם דֵימְנֶה המזוהה בוודאות יחסית עם מַדְמַנָּה, אשר נזכרת יחד עם סַנְסַנָּה ברשימת ערי הַנֶּגֶב ביְהוּדָה
בח'רבת אֶ-שַמְסַנִיאת נמצאו עדויות לישוב משמעותי בתקופה הישראלית (ברזל)
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 694
. סַנְסַנָּה מזוהה בדרך כלל עם ח'רבת אֶ-שַמְסַנִיאת (כ-4.5 ק"מ מדרום מערב לאזור ח'רבת אֻם דֵימְנֶה) אשר משמרת כמשוער את שמה של העיר המקראית. השם "סַנְסַנָּה" מתפרש בד"כ כקשור ל"סַנְסִנָי" התָמָר (אולי ענפי האשכולות של פירות התָמָר, הנזכרים בשִׁיר-הַשִּׁירִים[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ז פסוק ט: ט
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים.
), או כמתארים את אופי האתר (גבעת חול מוארכת[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 1070
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 90
).
בח'רבת אֶ-שַמְסַנִיאת נמצאו עדויות לישוב משמעותי בתקופה הישראלית (ברזל)
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 1070
. באתר נתגלו גם שרידי פסיפס צבעוני, שיוחס לתקופה הביזנטית, וכיום ניכרים באתר חורבות מבנה ומערות מגורים.
פרקים המזכירים את סַנְסַנָּה
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
יער סנסנה. יער קק"ל באתר e ירוק.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.