דמות של אחד הנסיכים בני סַנְחֵרִיב, אך אין לדעת אם אמנם מדובר באַדְרַמֶּלֶךְ או באחד מבניו האחרים
|
אַדְרַמֶּלֶךְ במקרא
סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר עלה על יְהוּדָה וכבש את עריה הבצורות ושם מצור גם על יְרוּשָׁלַיִם. נציגו הרַבשָׁקֵה איים על חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה ועל העם השומע בחומות שה' לא יוכל לעזור להם כמו שאלוהי העמים האחרים שכבש סַנְחֵרִיב לא עזרו להם. הנביא יְשַׁעְיָהוּ הציע לא לפחוד מגידופי הרַבשָׁקֵה, כי ה' יגרום לסַנְחֵרִיב לשוב לארצו שם יפול בחרב
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים ו-ז: ו
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי.
ז
הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ.
. באותו הלילה הכה מלאך ה' במחנה אַשּׁוּר 185,000 איש, וסַנְחֵרִיב חזר לנִינְוֵה. בזמן שהשתחווה שם לנִסְרֹךְ במקדשו, שני בניו (אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר) הכו אותו בחרב ונמלטו לאֲרָרָט, ובנו אֵסַרְחַדּוֹן/אֵסַר-חַדֹּן מלך אחריו[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים ל"ה-ל"ז: לה
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.
לו
וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה.
לז
וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר [בָּנָיו] הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
.
אַדְרַמֶּלֶךְ ההסטורי
אחרי מות אַשּׁוּר נַדִן-שֻׁם בן סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר, העלה סַנְחֵרִיב את בנו אַדְרַמֶּלֶךְ (אַרְדַ-מוּלִיסִי בלשון אַשּׁוּר) למעמד יורש העצר של הממלכה, אך בהשפעת נַקִיַה-זַכּוּתּוּ שהיתה אחת מנשותיו, העביר את מעמד יורש העצר לבנה אֵסַרְחַדּוֹן למרות שהיה צעיר מאחיו (684 לפנה"ס). בשנת 681 לפנה"ס (כ-20 שנים לאחר המצור הכושל על יְרוּשָׁלַיִם) בעת העדרו של אֵסַרְחַדּוֹן במערב, נרצח סַנְחֵרִיב בידי בנו בנִינְוֵה, כפי שמעידים המקורות הבבלים, המקרא, ובירוסוס
[*]סופר הבבלי-הלניסטי בירוסוס שפעל בראשית המאה ה-3 לפנה"ס
שהוסיף גם שהבן הרוצח עלה לשלטון אחרי אביו. המקרא מפרט שסַנְחֵרִיב הוכה בַחֶרֶב בנִינְוֵה ע"י שני בניו (אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר) בעת שהשתחווה שם לנִסְרֹךְ במקדשו[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים ל"ה-ל"ז: לה
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.
לו
וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה.
לז
וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר [בָּנָיו] הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
, כפי שניבא יְשַׁעְיָהוּ בעקבות דברי הרהב שלו ושל שליחיו על ה'[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים ו-ז: ו
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי.
ז
הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ.
. בכתובת של נבונאיד מלך בָּבֶל שמלך בתקופה מאוחרת יותר (539-556 לפנה"ס) מיוחס הגורל של סַנְחֵרִיב למעלליו כנגד בָּבֶל שאותה החריב ושאת הפסל של אֵלָהּ הראשי מַרְדוּךְ לקח לאַשּׁוּר. ההשערה המקובלת היא בכל אופן שהאחים הקושרים הסתכסכו ועלו זה אחר זה על כס המלוכה עד שאֵסַרְחַדּוֹן שב עם צבאו לאזור כמה שבועות אח"כ והביס את צבאות הקושרים שנמלטו לממלכת אֲרָרָט הצפונית, יריבתה המסורתית של אַשּׁוּר[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 119-118
[2]Ancient Assyria, Karen Radner, Oxford University Press, 2015, pages 47-48
.
פרקים המזכירים את אַדְרַמֶּלֶךְ
ציטוטים נבחרים