בֹּעַז – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Ruth in Boaz's Field. By Julius Schnorr von Carolsfeld (1794–1872) National Gallery. Bought, 1997 [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

בת זוג

רוּת

בֹּעַז במקרא

נָעֳמִי, אלמנת אֱ‍לִימֶלֶךְ, חוזרת מממלכת מוֹאָב לבֵּית לֶחֶם עם רוּת, אלמנת מַחְלוֹן, בן נָעֳמִי. רוּת הולכת ללקט שִּׁבֳּלִים אחר הקוצרים בשדה שמסתבר כשדהו של בֹּעַז, קרוב של נָעֳמִי. בֹּעַז חוקר את הקוצרים לגבי רוּת והוא מרשה לה ללקט אצלו ולשתות מהמים ששואבים נעריו ומזמין אותה לסעוד אצלו בהפסקת העבודה. בעצת נָעֳמִי רוּת חוזרת ומלקטת עד סוף עונת קציר השעורים וגם קציר החטים.

נָעֳמִי מציעה לרוּת להתנקות ולרדת לגורן שם בֹּעַז זורה את השעורים, להמתין עד שישכב לאחר סעודתו, ולבוא לשכב למרגלותיו. כך רוּת עושה וכשבֹּעַז מתעורר בחצי הלילה הוא נבהל. היא מזדהה ומבקשת שיגן עליה בהיותו גואל המשפחה. הוא מברך אותה על שלא הלכה אחרי הקוצרים הצעירים ממנו, ומבטיח לגאול אותה אם הגואל הקרוב יותר לא יבקש זאת בעצמו.

בֹּעַז מזמן את הגואל הקרוב של נָעֳמִי ו10 זקנים כעדים לרחבה הציבורית בשער העיר. הוא שואל את הגואל אם ירצה לגאול את שדה אֱ‍לִימֶלֶךְ שמכרה נָעֳמִי (בחזרה לחזקת בן משפחה) אחרת יגאל הוא את השדה. הגואל מצהיר שיגאל את השדה, אך חוזר בו כשבֹּעַז מבהיר שיאלץ אם כך גם לגאול את משפחת אֱ‍לִימֶלֶךְ (ע"י גאולת בנות משפחתו). מצוות גאולת אֱ‍לִימֶלֶךְ וכל רכושו, כולל רוּת עוברת לבֹּעַז והוא נושא את רוּת לאישה. היא יולדת לו את עוֹבֵד (אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד) ונָעֳמִי "אֹמֶנֶת" את הילד.

פרקים המזכירים את בֹּעַז

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
רות-ב	א	וּלְנָעֳמִי מוֹדַע לְאִישָׁהּ, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ, וּשְׁמוֹ בֹּעַז.
רות-ב	ה	וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים: "לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?".
רות-ב	ח	וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת: "הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי: אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר
רות-ב	י"א	וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו".
רות-ג	ז	וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה, וַתָּבֹא בַלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו.
רות-ד	ט	"עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם כִּי קָנִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן מִיַּד נָעֳמִי. וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ
רות-ד	י"ג	וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן.
רות-ד	כ"א	...וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. כב וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד.

שושלת פָּרֶץ