טבלת הצמחים
חִטָּה

פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Blé tendre hiver, by INRA DIST from France [CC-BY-2.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
גבעול, עלים, ושִׁבּוֹלֶת של חִטָּה, הכוללת את הגרעינים, ומתוכם יוצאים המַלְעָנִים (זיפים נוקשים וחדים)
הצמח במקרא
החִטָּה, מוצריה, והשלבים של גידולה ועיבודה מוזכרים עשרות פעמים במקרא. החִטָּה מופיעה בראש גידולי הארץ בין 7 המינים
[^]דְּבָרִים פרק ח פסוק ח: ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
וברשימת 5 הדגנים של הארץ
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ח פסוק כ"ה: כה הֲלוֹא אִם שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ.
. נזכר גם שגידול החִטָּה היה נפוץ בין עמי האיזור, כמו במִצְרָיִם
[^]שְׁמוֹת פרק ט פסוק ל"ב: לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה.
.

המלאכות ושלבי הגידול הקשורים לחִטָּה והמוזכרים במקרא כוללים את עונת קְצִיר החִטִּים המוזכרת פעמים רבות, למשל ב
בְּרֵאשִׁית פרק ל פסוק י"דבְּרֵאשִׁית פרק ל פסוק י"ד: יד וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ.
. מ
רוּת פרק ב פסוק כ"גרוּת פרק ב פסוק כ"ג: כג וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז לְלַקֵּט עַד כְּלוֹת קְצִיר הַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים וַתֵּשֶׁב אֶת חֲמוֹתָהּ.
משתמע שקציר החִטִּים בא לאחר קציר הַשְּׂעֹרִים, ומסופר על איסוף הלֶקֶט המושאר לעניים (חיטים שנפלו תוך כדי הקציר בשדה); מְלֶאכֶת הדַּיִשׁ
[^]וַיִּקְרָא פרק כ"ו פסוק ה: ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.
בה מפרידים את גרעיני הדגן מהמוץ; נזכרת מְלֶאכֶת הַזּוֹרֶה בגֹּרֶן המפריד ברוח את הקליפות מהגרעינים
[^]רוּת פרק ג פסוק ב: ב וְעַתָּה הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ אֲשֶׁר הָיִית אֶת נַעֲרוֹתָיו הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה.
וגם מלאכת הזרייה הדומה של הַשְּׂעֹרִים).

בראש מוצרי החִטָּה מופיע כמובן הלֶחֶם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ח פסוק ה: ה וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
. מוזכרת רבות גם הסֹלֶת ומוצריה. הסֹלֶת עשוייה מגושים של קמח היוצאים ממרכז הגרעין של החִטָּה בראשית הטחינה, והיא הבסיס לקורבן המִנְחָה - ראו וַיִּקְרָא פרק ב. בפרק זה גם מוזכרים מאכלים שונים מהסֹלֶת ומהחִטָּה, כולל: חַלּוֹת סֹלֶת ורקיקים עם שֶּׁמֶן אפויים בתנור; תערובת סֹלֶת ושֶּׁמֶן העשויה במַּחֲבַת ואז מפוררת (פִּתִּים) עם תוספת שֶּׁמֶן; סֹלֶת מטוגנת בַּשֶּׁמֶן ב"מַרְחֶשֶׁת"; "אָבִיב קָלוּי"
[^]וַיִּקְרָא פרק ב פסוק י"ד: יד וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.
המפורש כגרעיני החִטָּה שנקטפה מוקדם (באָבִיב) והיא עדיין ירוקה, אך כבר רכה מספיק למאכל; כַּרְמֶל גרוס מוזכר באותו מקום, והוא משוער כפְרִיקֶה של היום, כלומר חִטָּה שנקטפה כשהיא כבר צהובה אך לא בשלה לגמרי, ואז נגרסה ואולי גם נקלתה; במקומות אחרים
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ה פסוק י"ח: יח וַתְּמַהֵר אבוגיל [אֲבִיגַיִל] וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן וְחָמֵשׁ צֹאן עשוות [עֲשׂוּיֹת] וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי וּמֵאָה צִמֻּקִים וּמָאתַיִם דְּבֵלִים וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמֹרִים.
מוזכר הקָלִי, המשוער כגרעיני חִטָּה בשלים וקשים שרוככו בקליה; ב
מִשְׁלֵי פרק כ"ז פסוק כ"במִשְׁלֵי פרק כ"ז פסוק כ"ב: כב אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ.
נזכרות "הָרִיפוֹת" המשוערות כתבשיל מחִטִּים כְּתוּשׁוֹת
[1]ילקוט הצמחים, נסים קריספיל, הוצאת כנה ירושלים 1983, כרך ד-ח, עמ 248-249.
, אולי הבּוּרְגוּל.
פרקים המזכירים את החִטָּה
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
זיהוי הצמח
תכונות החִטָּה, תהליך גידולה ועיבודה, החשיבות שלה לאָדָם, והשימוש בה למאכל ולמאפים שונים כפי שהם מפורטים במקרא אינם מותירים שום ספק בזיהוי של החִטָּה במקרא עם מִינֵי החִטָּה של ימינו, למרות שמאז פותחו זנים חדשים כמובן. קיימים ממצאים ארכיאולוגים רבים המעידים על גידול החִטָּה בארץ ובמזרח הקדום, והרוב המכריע שלהם הוא ממין החִטָּה הקשה (דורום)
[2]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 94.
. הזנים הנפוצים ביותר כיום הם ממין חִטַּת הַלֶּחֶם, אך עדיין נפוצים באזורינו מאכלים מסורתיים רבים המבוססים על החִטָּה הקשה (כמו קוסקוס, בורגול, טבולה, וקובה).
חִטַּת הַלֶּחֶם
שם מדעי: Triticum aestivum
משפחה: דגניים
סוג: חיטה
בערבית: קָמֶח
החִטָּה היא בין הגידולים החשובים ביותר לאָדָם, והיא בויתה באֲזוֹרֵנוּ לפני אלפי שנים כך שתהיה בעלת תכונות שימושיות לו. הגרעינים של החִטָּה התרבותית גדולים ואינם מתפזרים באופן טבעי כמו בחִטַּת הבָּר, וכך יבול הקציר גדול יותר. גובה השיבולים האחיד יחסית גם כן מקל על מלאכת הקציר. את הגרעינים ניתן לשמור לזמן ארוך ולנדוד איתם. במהלך ההסטוריה נוצרו אלפי זנים שונים של חִטָּה, בני כ-14 מינים עיקריים, שהותאמו לשימושים שונים. כיום המין הנפוץ ביותר הוא חִטַּת הַלֶּחֶם. הַמִּצְרִים פיתחו את תעשיית האפייה והלחם, ואף ייצרו בִּירָה (למרות שרוב הבִּירָה יוּצְרָה כנראה משְּׂעֹרִים, העתירים יותר בסוכר). ממצאים ארכיאולוגים מראים שבעבר היתה החִטָּה הקשה נפוצה בהרבה (ראו למטה). בתקופה המודרנית פותחו מיני חִטָּה המותאמים ליבולים גדולים במיוחד (כמו החִטָּה הננסית למשל).

החִטָּה היא צמח חד-שנתי, זקוף, בגובה של כמטר, עם שורשים עמוקים יחסית (2 מטר). הגבעול זקוף, וממנו יוצאים מספר קטן של עלים זה מעל זה. העלה עוטף את הגבעול בבסיסו ואז נפרש לגוף העלה הישר והארוך (הטָרָף). הפריחה מופיעה בחודשי מרס-אפריל, עם פרחים קטנים ירוקים, בעלי 3 אבקנים המבצבצים מהשיבולת (ראו צילום). ההַאֲבָקָה נעשית ברוח, אך היא בעיקר הַאֲבָקָה עצמית. רק חלק מהפרחים מבשילים בסופו של דבר לפרי. הפרי (הזירעון) עטוף בקשקשי "מוֹץ" (תחתון ועליון) וב"גְּלוּמוֹת" (מתחת לתפרחת) שאח"כ מתייבשות יחד עם המוֹץ, וכך הם נפרדים בקלות יותר מהגרעין. המוֹץ התחתון מסתיים במַלְעָן - זיף ארוך, קשה, וחד.

בָּאָרֶץ, הגרגרים מבשילים במאי-יוני - היא עונת קציר הַחִטִּים. בשיטה המסורתית החִטָּה הובאה לגורן ושם דשו אותה - עם מוֹרָג (לוח עץ מחוספס) הקשור לבהמה שגררה אותו על השיבולים. המורג הפריד ופורר את השיבולים, ואת התערובת היו זורים ברוח, כך שהמוֹץ עף והגרגרים הנקיים והכבדים יחסית נפלו לקרקע ונאספו
[3]ילקוט הצמחים, נסים קריספיל, הוצאת כנה ירושלים 1983, כרך ד-ח, עמ 246-247.
.

ניתן לקרוא עוד על חִטַּת הַלֶּחֶם באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, וצמחיית ישראל ברשת.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Blé tendre hiver, by INRA DIST from France [CC-BY-2.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
חִטַּת הַלֶּחֶם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
WheatFlower, by Anthere [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
פריחת החִטָּה (עם אבקנים צהובים)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Parcelle de blé tendre à Brouessy, by INRA DIST from France [CC-BY-2.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
שדה חִטָּה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Threshing corn, Scan by NYPL [Public domain], from the New York Public Library, via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
דַּיִשׁ - הפרדת גרעיני הדגן מהמוץ ע"י מעיכתם - כאן בעזרת בָּקָר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
A closeup scene of wheat. by Thamizhpparithi Maari [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
גרעיני החִטָּה
חִטָּה קָשָׁה (דוּרוּם)
שם מדעי: Triticum durum
משפחה: דגניים
סוג: חיטה
בערבית: קָמֶח קאסי
החִטָּה הקָשָׁה היא מין החִטָּה שהיה הנפוץ ביותר באזורנו בימי קדם (כיום המין הנפוץ יותר הוא חִטַּת הַלֶּחֶם). מין זה קשה יותר לטחינה, ומכאן שמו ("דוּרוּם" בלטינית - "קָשֶׁה"). החִטָּה הקָשָׁה בויתה לפני אלפי שנים כדי להתאים לשימושיה השונים. היא בעלת גרעינים גדולים יחסית ועשירים יותר בחלבון. הגרעינים בעלי צבע צהוב כהה, הבולט גם במוצריה.

כדי ליצר את הסולת - גורסים את החִטָּה הקָשָׁה אך לא טוחנים אותה עד דק. הסולת משמשת למאכלים רבים כולל בּוּרְגוּל (המשוער כ"רִיפוֹת" המקראיות) העשוי מסולת שבושלה, יוּבְּשָׁה ונגרסה. מהבּוּרְגוּל מכינים גם מאכלים כמו מג'דרה, טָאבּוּלֶה, או קוּבֶּה. הסולת של החִטָּה הקָשָׁה היא הבסיס המקובל כיום להכנת פסטות. החִטָּה הקָשָׁה גם נטחנת לקמח המשמש לאפיית לחם (אך מתאים פחות לעוגות). הזן ה"אדום" של החִטָּה הקָשָׁה משמש גם למספוא.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Triticum durum, by MarkusHagenlocher [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
שדה של חיטת דוּרוּם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Triticum durum grains on a porcelain plate, by Zerohund [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
גרעיני דוּרוּם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Wheat farina, by Rillke [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
סֹלֶת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Bulgur, by Myself [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
בּוּרְגוּל (רִיפוֹת?) עשוי גרעיני חִטָּה (בד"כ דוּרוּם) אשר בושלה, יובשה, ונגרסה. בבּוּרְגוּל משתמשים אח"כ לתבשילים - כמו מג'דרה או טָאבּוּלֶה.