וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת (שׁוֹפְטִים-ט"ז ל)
|
מקור השם
לכבוד השֶׁמֶשׁ הטהורה והחזקה
בת זוג
אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים
שִׁמְשׁוֹן במקרא
מלאך נגלה לאשת מָנוֹחַ העקרה מצָּרְעָה שבנחלת שבט דָן וציווה עליה שלא לשתות יין או לאכול אוכל טמא כדי שבנה שיוולד (שִׁמְשׁוֹן) יהיה נזיר מלידתו ויושיע את יִשְׂרָאֵל מהפלישתים. אין לספר את הילד ועליו להמנע כל חייו מיין ומאוכל טמא. מָנוֹחַ ביקש מה' לפגוש גם הוא את המלאך, והמלאך הופיע שוב וחזר על הציווי גם לפניו. שִׁמְשׁוֹן נולד ורוח ה' פיעמה בו בין צָרְעָה ואֶשְׁתָּאוֹל.
שִׁמְשׁוֹן ביקש להנשא לאישה פלישתית מתִּמְנָה, ופעם בדרך לשם הוא הרג אריה, ומאוחר יותר הוא מצא בגוויתו כוורת דְּבוֹרִים והביא ממנה דבש להוריו. בחתונה הוא חד חידה ל-30 מהאורחים ("מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק") והתערב איתם על 30 בדים ובגדים שלא יצליחו לפתור את החידה תוך 7 ימי המשתה. ביום השביעי האורחים איימו על הכלה שישרפו אותה ואת אביה אם לא תשיג להם את הפתרון והיא הצליחה לחלץ אותו משִׁמְשׁוֹן (הפתרון הוא האריה). שִׁמְשׁוֹן זעם על אישתו ועל האורחים, הרג 30 איש מאַשְׁקְלוֹן, הביא את בגדיהם לפותרי החידה, וחזר לבית אביו.
הכלה ניתנת בינתיים לאחד מרֵעָיו וכששִׁמְשׁוֹן גילה זאת הוא עזב בזעם, לכד 300 שועלים, הבעיר את זנבותיהם ושחרר אותם בשדות הפלישתים. הם כנקמה שרפו את הכלה ואת אביה והוא הכה אותם בשל כך שׁוֹק עַל יָרֵךְ. כשהפלישתים באו עם צבאם ליהוּדָה כדי ללכוד את שִׁמְשׁוֹן, הוא הסכים להסגיר את עצמו כדי שבני יהוּדָה לא יפגעו, והם הביאו אותו קשור בחבלים לפלישתים השמחים, אבל שם הוא שיחרר את עצמו והכה 1000 איש בִּלְחִי הַחֲמוֹר. הוא נעשה צמא והתלונן על כך לפני ה' שהוציא לו מים משקע בסלע.
שִׁמְשׁוֹן בא לעיר עַזָּה כדי לשהות שם עם זונה והתחמק מהפלישתים בלילה כשהוציא את שַׁעַר הָעִיר ממקומו ולקח אותו עד להר חֶבְרוֹן. אח"כ הוא התאהב בדְּלִילָה ומנהיגי הפלישתים הציעו לה כסף כדי שתגלה את גבול כוחו של שִׁמְשׁוֹן. אחרי 3 הסברים כוזבים שהוא נתן לה (7 מיתרים לחים, חבלים חדשים, ואריגת שיערו למערכת האריגה) הוא גילה לה שאם יגולח שערו אזי יהיה ככל האדם. דְּלִילָה הרדימה את שִׁמְשׁוֹן על בִּרְכֶּיהָ, קראה לאיש לגלח אותו, וכשהוא התעורר אחזו בו הפלישתים וניקרו את עיניו, אסרו אותו בעַזָּה ונתנו לו לסובב את אבני הרחיים במטחנה שם.
שִׁמְשׁוֹן נלקח כדי להיות ללעג בחג שנערך לאל דָגוֹן במבנה גדול מלא באנשים, שכללו את מנהיגי הפלישתים וגם קהל רב שנאסף על הגג. שִׁמְשׁוֹן ביקש מנער להנחות אותו לעמודים שתמכו במבנה, הפיל אותם ועימם את הבית, וכך הרג את כל הפלישתים שהיו שם וגם את עצמו. שִׁמְשׁוֹן נקבר בין צָרְעָה ואֶשְׁתָּאֹל אחרי ששפט את יִשְׂרָאֵל 20 שנה בִּימֵי הפְלִשְׁתִּים.
שִׁמְשׁוֹן ביקש להנשא לאישה פלישתית מתִּמְנָה, ופעם בדרך לשם הוא הרג אריה, ומאוחר יותר הוא מצא בגוויתו כוורת דְּבוֹרִים והביא ממנה דבש להוריו. בחתונה הוא חד חידה ל-30 מהאורחים ("מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק") והתערב איתם על 30 בדים ובגדים שלא יצליחו לפתור את החידה תוך 7 ימי המשתה. ביום השביעי האורחים איימו על הכלה שישרפו אותה ואת אביה אם לא תשיג להם את הפתרון והיא הצליחה לחלץ אותו משִׁמְשׁוֹן (הפתרון הוא האריה). שִׁמְשׁוֹן זעם על אישתו ועל האורחים, הרג 30 איש מאַשְׁקְלוֹן, הביא את בגדיהם לפותרי החידה, וחזר לבית אביו.
הכלה ניתנת בינתיים לאחד מרֵעָיו וכששִׁמְשׁוֹן גילה זאת הוא עזב בזעם, לכד 300 שועלים, הבעיר את זנבותיהם ושחרר אותם בשדות הפלישתים. הם כנקמה שרפו את הכלה ואת אביה והוא הכה אותם בשל כך שׁוֹק עַל יָרֵךְ. כשהפלישתים באו עם צבאם ליהוּדָה כדי ללכוד את שִׁמְשׁוֹן, הוא הסכים להסגיר את עצמו כדי שבני יהוּדָה לא יפגעו, והם הביאו אותו קשור בחבלים לפלישתים השמחים, אבל שם הוא שיחרר את עצמו והכה 1000 איש בִּלְחִי הַחֲמוֹר. הוא נעשה צמא והתלונן על כך לפני ה' שהוציא לו מים משקע בסלע.
שִׁמְשׁוֹן בא לעיר עַזָּה כדי לשהות שם עם זונה והתחמק מהפלישתים בלילה כשהוציא את שַׁעַר הָעִיר ממקומו ולקח אותו עד להר חֶבְרוֹן. אח"כ הוא התאהב בדְּלִילָה ומנהיגי הפלישתים הציעו לה כסף כדי שתגלה את גבול כוחו של שִׁמְשׁוֹן. אחרי 3 הסברים כוזבים שהוא נתן לה (7 מיתרים לחים, חבלים חדשים, ואריגת שיערו למערכת האריגה) הוא גילה לה שאם יגולח שערו אזי יהיה ככל האדם. דְּלִילָה הרדימה את שִׁמְשׁוֹן על בִּרְכֶּיהָ, קראה לאיש לגלח אותו, וכשהוא התעורר אחזו בו הפלישתים וניקרו את עיניו, אסרו אותו בעַזָּה ונתנו לו לסובב את אבני הרחיים במטחנה שם.
שִׁמְשׁוֹן נלקח כדי להיות ללעג בחג שנערך לאל דָגוֹן במבנה גדול מלא באנשים, שכללו את מנהיגי הפלישתים וגם קהל רב שנאסף על הגג. שִׁמְשׁוֹן ביקש מנער להנחות אותו לעמודים שתמכו במבנה, הפיל אותם ועימם את הבית, וכך הרג את כל הפלישתים שהיו שם וגם את עצמו. שִׁמְשׁוֹן נקבר בין צָרְעָה ואֶשְׁתָּאֹל אחרי ששפט את יִשְׂרָאֵל 20 שנה בִּימֵי הפְלִשְׁתִּים.
פרקים המזכירים את שִׁמְשׁוֹן
ציטוטים נבחרים