פרטי היוצר\ת
Zorah, near Beit Shemesh. By Davidbena, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
שרידי גת עתיקה מהתקופה הביזנטית בתל צָרְעָה
פרטי היוצר\ת
Manoach altar. Photo by Daniel Ventura at Hebrew Wikipedia, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
"מזבח מָנוֹחַ" מעט מזרחית לתל צָרְעָה
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
צָרְעָה במקרא
צָרְעָה נזכרת במקרא לרוב ביחד עם אֶשְׁתָּאוֹל, ובד"כ בהקשר של נחלת שבט דָן. היא נזכרת ברשימת ערי הגבול של דָן יחד עם אֶשְׁתָּאוֹל ועם "עִיר שָׁמֶשׁ"
בתקופת השופטים מַחֲנֵה דָן שהה בעיקר בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל. צָּרְעָה היתה עירו של מָנוֹחַ בן שבט דָן
הָאֱמֹרִים דחקו את בני דָן לאזור ההר ולא איפשרו להם להתנחל בכל נחלתם
רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים מ-מ"א: מ
לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי.
מא
וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ.
, המזוהה בד"כ עם בֵּית-שֶׁמֶשׁ. שלוש ערים אלה נזכרות גם בין ערי הַשְּׁפֵלָה שבנחלת יְהוּדָה[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים י, ל"ג: י
וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה.
... לג
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה.
.
בתקופת השופטים מַחֲנֵה דָן שהה בעיקר בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל. צָּרְעָה היתה עירו של מָנוֹחַ בן שבט דָן
[^]שׁוֹפְטִים פרק י"ג פסוק ב: ב
וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה.
שהיה לאביו של שִׁמְשׁוֹן. רוח ה' החלה לפעם בשִׁמְשׁוֹן בימי נעוריו בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל[^]שׁוֹפְטִים פרק י"ג פסוקים כ"ד-כ"ה: כד
וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה.
כה
וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל.
, ולשם גם הביאו אותו בני משפחתו לקבורה לאחר מותו[^]שׁוֹפְטִים פרק ט"ז פסוק ל"א: לא
וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיהוּ וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה.
.
הָאֱמֹרִים דחקו את בני דָן לאזור ההר ולא איפשרו להם להתנחל בכל נחלתם
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים ל"ד-ל"ה: לד
וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק.
לה
וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס.
. לבסוף שלחו בני דָן מרגלים מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל כדי למצוא נחלה חלופית, ואח"כ עזבו את צָּרְעָה ואת אֶשְׁתָּאֹל עם חילותיהם צפונה[^]שׁוֹפְטִים פרק י"ח פסוק י"א: יא
וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה.
כדי לכבוש את לַיִשׁ שהיתה לעיר הראשית של השבט, ונקראה מאז בשם "דָּן". נראה שמאוחר יותר התפשטה נחלת יְהוּדָה מערבה וכללה חלק מערי דָּן לשעבר, כולל כאמור את צָּרְעָה ואת אֶשְׁתָּאֹל, ולכן נזכרו "הַצָּרְעָתִי וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי" כצאציהם של מִשְׁפְּחוֹת קִרְיַת יְעָרִים (בני שובל) מיְהוּדָה[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוקים נ"ב-נ"ג: נב
וַיִּהְיוּ בָנִים לְשׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים הָרֹאֶה חֲצִי הַמְּנֻחוֹת.
נג
וּמִשְׁפְּחוֹת קִרְיַת יְעָרִים הַיִּתְרִי וְהַפּוּתִי וְהַשֻּׁמָתִי וְהַמִּשְׁרָעִי מֵאֵלֶּה יָצְאוּ הַצָּרְעָתִי וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוק ב: ב
וּרְאָיָה בֶן שׁוֹבָל הוֹלִיד אֶת יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת אֲחוּמַי וְאֶת לָהַד אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי.
ושל בְּנֵי שַׂלְמָא מבֵּית לָחֶם[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוק נ"ד: נד
בְּנֵי שַׂלְמָא בֵּית לֶחֶם וּנְטוֹפָתִי עַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב וַחֲצִי הַמָּנַחְתִּי הַצָּרְעִי.
.
רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוקים ב-ד: ב
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה.
ג
בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים.
ד
וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלִָם.
), ובין הערים שבוצרו נזכרו גם צָרְעָה וְאַיָּלוֹן[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה, י: ה
וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה.
... י
וְאֶת צָרְעָה וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת חֶבְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרוֹת.
. צָרְעָה נזכרת עוד פעם ברשימת ערי יְהוּדָה שאליהן חזרו השבים מהגלות בימי נְחֶמְיָה[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים כ"ה, כ"ט: כה
וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ.
... כט
וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת.
.
זיהוי המקום
צָרְעָה נזכרת במכתבי אל עמארנה
באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) נכתב שצָרְעָה שכנה באזור המיל ה-10 בדרך מבית-גוברין לאמאוס. מיקום זהה נמסר שם גם עבור האתר של אֶשְׁתָּאוֹל
תל צָרְעָה נכלל באדמות הכפר הערבי הנטוש "סָרְעַה" אשר שימר את שם העיר המקראית. התל יושב מצפון לנחל שֹׂרֵק באזור הגבול שבין הַשְּׁפֵלָה להרי יְהוּדָה, על צומת דרכים המובילות לצפון הרי יְהוּדָה. אזור זה היה גם זמן רב אזור גבול בין תחום שליטת הפלישתים בשְּׁפֵלָה לבין בני שבט דָן שחנו באזור המוגבל שבין צָרְעָה לאֶשְׁתָּאוֹל, ואח"כ של ממלכת יְהוּדָה שהתפשטה גם עד אזור זה. כך צָרְעָה נכללה לבסוף בנציבות השנייה של ממלכת יְהוּדָה בימי שְׁלֹמֹה
בסקר ארכאולוגי שנערך בתל צָרְעָה ובסביבתו נתגלו מערות מגורים, בורות מים ומתקנים חקלאיים כולל גתות מהתקופה הביזנטית ובית בד. ברחבה שבראש התל ניצבות שתי מצבות המיוחסות לשִׁמְשׁוֹן ולמָנוֹחַ אביו. קבר שִׁמְשׁוֹן בצָרְעָה היה ידוע כנראה כבר במאה ה-14, אך הקבר בראש התל היום נקרא גם על שם "נבי סאמט" במאה ה-19, כך שקדמותו של האתר לא וודאית
[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה.
, מהם משתמע שהעיר היתה תחת שלטון המושל של גֶּזֶר (מִלְכִּאלֻ), יחד עם ערים נוספות בשפלת יְהוּדָה, ושני בניו משלו בערים החשובות של האזור - בצָרְעָה ובאַיָּלוֹן. במכתבים נכתב שבני החַ'בִּרוּ\עפירו (כינוי לקבוצת אנשים מסטטוס חברתי מסוים או נוודים) תקפו את שתי הערים הללו וכמעט הרגו את בני המושל.
באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) נכתב שצָרְעָה שכנה באזור המיל ה-10 בדרך מבית-גוברין לאמאוס. מיקום זהה נמסר שם גם עבור האתר של אֶשְׁתָּאוֹל
[*]שם, בערך על אֶשְׁתָּאוֹל\Esthaol עמוד 62
, ונראה ששני המרחקים קצרים מדי עבור האתרים, ובמיוחד עבור צָרְעָה שזוהתה בסבירות רבה עם תל צָרְעָה[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 772
.
תל צָרְעָה נכלל באדמות הכפר הערבי הנטוש "סָרְעַה" אשר שימר את שם העיר המקראית. התל יושב מצפון לנחל שֹׂרֵק באזור הגבול שבין הַשְּׁפֵלָה להרי יְהוּדָה, על צומת דרכים המובילות לצפון הרי יְהוּדָה. אזור זה היה גם זמן רב אזור גבול בין תחום שליטת הפלישתים בשְּׁפֵלָה לבין בני שבט דָן שחנו באזור המוגבל שבין צָרְעָה לאֶשְׁתָּאוֹל, ואח"כ של ממלכת יְהוּדָה שהתפשטה גם עד אזור זה. כך צָרְעָה נכללה לבסוף בנציבות השנייה של ממלכת יְהוּדָה בימי שְׁלֹמֹה
[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ז-ט: ז
וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל.
ח
וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם.
ט
בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן.
, וכאמור בוצרה בימי בנו רְחַבְעָם.
בסקר ארכאולוגי שנערך בתל צָרְעָה ובסביבתו נתגלו מערות מגורים, בורות מים ומתקנים חקלאיים כולל גתות מהתקופה הביזנטית ובית בד. ברחבה שבראש התל ניצבות שתי מצבות המיוחסות לשִׁמְשׁוֹן ולמָנוֹחַ אביו. קבר שִׁמְשׁוֹן בצָרְעָה היה ידוע כנראה כבר במאה ה-14, אך הקבר בראש התל היום נקרא גם על שם "נבי סאמט" במאה ה-19, כך שקדמותו של האתר לא וודאית
[7]לסייר עם המקורות, בנתיבות השפלה והרי יהודה. איל דודסון. הוצאת יד בן-צבי. 2008, עמוד 107-104
. כ-700 מטר ממזרח לתל (באזור התעשיה הר-טוב) ניצב סלע מסותת עם מדרגות וגומות, המשוער כמזבח עולה קדום, ואשר מיוחס לפי מסורת חדשה למָנוֹחַ[^]שׁוֹפְטִים פרק י"ג פסוקים י"ט-כ: יט
וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַיהוָה וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים.
כ
וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַךְ יְהוָה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה.
[8]לסייר עם המקורות, בנתיבות השפלה והרי יהודה. איל דודסון. הוצאת יד בן-צבי. 2008, עמוד 123-121
.
פרקים המזכירים את צָרְעָה
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
יער צרעה - הנשיא. באתר קק"ל
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.