רְזוֹן – עלמפה

רְזוֹן במקרא

רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע בָּרַח מאדונו הֲדַדְעֶזֶר מלך אֲרַם צוֹבָה אחרי שהֲדַדְעֶזֶר הובס בידי דָּוִד

^{[^]}שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק ג: ג וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר [פְּרָת].

. רְזוֹן קיבץ סביבו צבא והשתלט בעזרתם על דַמָּשֶׂק, והציק משם לממלכת שְׁלֹמֹה כל ימיו

^{[^]}מְלָכִים-א פרק י"א פסוקים כ"ג-כ"ה: כג וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו. כד וַיִּקְבֹּץ עָלָיו אֲנָשִׁים וַיְהִי שַׂר גְּדוּד בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק. כה וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם.

(אולי בפלישות חוזרות ונישנות, ואולי הכוונה ששְׁלֹמֹה סיפח בעצמו את ממלכת אֲרַם דַמָּשֶׂק

^{[^]}מְלָכִים-א פרק ה פסוקים א, ד: א וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו. ... ד כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב.

ורְזוֹן מרד בשלטונו שם).

מקובל לזהות את רְזוֹן מֶלֶךְ דַמָּשֶׂק עם חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם דַמָּשֶׂק, שהיה אבי טַבְרִמֹּן אבי בֶּן הֲדַד ה-1 שמלך באֲרָם דַמָּשֶׂק בימי אָסָא מלך יְהוּדָה

^{[^]}מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ח: יח וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית מלך [הַמֶּלֶךְ] וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר.

^[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 344

פרקים המזכירים את רְזוֹן

ספר	פרק
מְלָכִים-א	י”א	לשְׁלֹמֹה יש אלף נשים, וביניהן נוכריות רבות אשר מדיחות אותו לעבודת אלילים. ה' מעניש אותו באויבים הכוללים את הֲדַד הָאֲדֹמִי ואת רְזוֹן האֲרָמי. הַנָּבִיא אֲחִיָּה מודיע ליָרָבְעָם בֶּן נְבָט שימלוך על 10 משבטי ישראל אחרי מות המלך ושלִבְנוֹ של שְׁלֹמֹה יוותר רק שבט אחד. שְׁלֹמֹה מת ורְחַבְעָם מולך אחריו.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
מְלָכִים-א-י"א	כ"ג-כ"ה	וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו. וַיִּקְבֹּץ עָלָיו אֲנָשִׁים וַיְהִי שַׂר גְּדוּד בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק. וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם.
מְלָכִים-א-ט"ו	י"ח	וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר.