עיר
לִדְבִר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

View of Tel Dover, By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תצפית על תל-דֹבֶר\ח'רבת-דֻּוֵיר הנישא מעל ערוץ נַחַל הַיַּרְמוּךְ (מאחוריו בצילום)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Dover (beyond the fence). By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תל-דֹבֶר\ח'רבת-דֻּוֵיר - התל הנמוך הנראה מיד מעבר לגדר
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : תל-דֹבֶר\ח'רבת-דֻּוֵיר
לִדְבִר במקרא
לִדְבִר נזכרת ברשימת ערי שבט גָד שבעבר הירדן, שהגיעה "עַד גְּבוּל לִדְבִר". לפני לִדְבִר נזכרות חֶשְׁבּוֹן, רָמַת הַמִּצְפֶּה, בְטֹנִים ומַּחֲנַיִם
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים כ"ד-כ"ו: כד וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה גָד לִבְנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם. כה וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן עַד עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי רַבָּה. כו וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד גְּבוּל לִדְבִר.
.

אחרי מות שָׁאוּל ובנו יְהוֹנָתָן בקרב בגלבוע, דָוִד ביקש לעשות חסד עם הנותרים מבית שָׁאוּל וגילה שמְפִיבֹשֶׁת נְכֵה הרַגְלָיִם, בֶּן יְהוֹנָתָן, חי אצל מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל ב"לוֹ דְבָר". דָוִד הביא את מְפִיבֹשֶׁת לביתו ביְרוּשָׁלַיִם והעביר לרשותו את כל רכושו של שָׁאוּל. מאוחר יותר בימי מרד אַבְשָׁלוֹם דָוִד ברח אל מעבר לירדן למַּחֲנַיִם, ותומכיו הביאו לו לשם ציוד ומזון, ובין התומכים נמנה גם אותו מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִ"לֹּא דְבָר" שארח בעבר את מְפִיבֹשֶׁת
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוקים כ"ז-כ"ט: כז וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים. כח מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי. כט וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה וְצֹאן וּשְׁפוֹת בָּקָר הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר.
.

"לֹא דָבָר" נזכרת שוב בנבואת עָמוֹס, המוכיח את הרשעים המתגאים על כיבושם של הערים לֹא-דָבָר וקַרְנָיִם (בימי יָרָבְעָם השני
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק כ"ה: כה הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר.
). עָמוֹס משתמש כאן במשחק מלים על שמות שתי הערים, ואומר שהרשעים "שְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר", ומתגאים שבכוחם לקחו לעצמם "קַרְנָיִם" - סמל של עוצמה ופאר
[^]עָמוֹס פרק ו פסוקים י"ב-י"ד: יב הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה. יג הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר הָאֹמְרִים הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם. יד כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה.
.
זיהוי המקום
לִדְבִר שכנה כאמור בגבול נחלת גָד (עם נחלת חצי המְנַשֶּׁה שמצפונה). לא ברור אם הכוונה ב"עַד גְּבוּל לִדְבִר" שלִדְבִר היתה בתחום נחלת גָד או מעבר לגבול, אך בכל מקרה מקובל לחפש אותה באזור שמדרום לכנרת. כך, יש המזהים אותה עם ח'רבת אֻם א-דַּבַּר כ-16 ק"מ מדרום לכנרת, או עם הכפר הירדני אִבְּדַר כ-11 ק"מ ממזרח לחמת גדר (ראו במפה), המשמרות לכאורה אם שמה של לִדְבִר, אך בינתיים לא נמצאו באתרים אלה ממצאים ארכאולוגים מתאימים
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 410-409
.

הצעת זיהוי נוספת היא עם ח'רבת-דֻּוֵיר שעל נהר הַיַּרְמוּךְ, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לכנרת (ראו במפה)
[2]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 135.
. גם אתר זה משמר לכאורה את השם המקראי, ונמצאו בו עדויות ליישוב בתקופה הכנענית (ברונזה תיכונה ומאוחרת) והישראלית (ברזל), וגם מתקופות מאוחרות יותר (בעיקר מהתקופה הרומית).
פרקים המזכירים את לִדְבִר
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על לִדְבִר באתר של עמוד ענן.