עָמוֹס – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Amos, circa 1896–1902, by James Jacques Joseph Tissot (French, 1836-1902) [Public domain], via Wikimedia Commons

סיכום

עָמוֹס הנביא מתְּקוֹעַ שביְהוּדָה, היה בעל מקנה צאן. עָמוֹס ניבא על יִשְׂרָאֵל בימי עֻזִּיָּהוּ מלך יְהוּדָה ויָרָבְעָם ה-2 מלך יִשְׂרָאֵל, שנתיים לפני רעש האדמה שהתרחש אז.

אחרי שניבא שה' יכה את בית יָרָבְעָם בחרב, אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית-אֵל סיפר זאת ליָרָבְעָם והזהיר שהעם לא יכול להכיל את דברי עָמוֹס. אֲמַצְיָה קרא אז לעָמוֹס לעזוב את יִשְׂרָאֵל ליְהוּדָה ולהתנבא שם. עָמוֹס ענה שלא היה נביא אלא רועה בקר ובוֹלֵס שִׁקְמִים (פעולה העוזרת להבשלת הפרי) וה' שלח אותו להתנבא ליִשְׂרָאֵל. לכן אֲמַצְיָה פועל נגד רצון ה' ולכן יענש (אישתו תיזנה, בניו יפלו בחרב, והוא עצמו ימות בגלות).

נבואות עָמוֹס פותחות בנבואות חורבן לגויים שפשעו (בעיקר כנגד יִשְׂרָאֵל): ארם דַמֶּשֶׂק, עַזָּה, צֹר, אֱדוֹם, בני עַמּוֹן, ומוֹאָב, ואח"כ גם ליְהוּדָה ובעיקר ליִשְׂרָאֵל בשל חטאיהם נגד החלשים בחברה. עיקר הנבואות שבאות אח"כ עם דגש על אי צדק, עושק עניים, שחיתות, ונהנתנות ביִשְׂרָאֵל והעונשים שיינתנו בשל כך. כלולים גם תיאורים בשבח ה' השולט בטבע ומעניש פושעים.

לסיום, עָמוֹס חוזה ב5 מראות: ארבה, אש, ה' עומד על חומה ובידו אֲנָךְ, סל עם פירות קייץ, וה' ניצב על מזבח וקורא לו להכות בכַּפְתּוֹר. לספר סיום אופטימי עם נבואה שהעם ישוב לאדמתו, יהנה מפרייה, ויותר לא יעזוב אותה.

מקומות

מבנה הספר

פרקים
א	ב	הצגת הנביא עָמוֹס. נבואות חורבן לגויים שפשעו (בעיקר כנגד יִשְׂרָאֵל): ארם דַמֶּשֶׂק, עַזָּה, צֹר, אֱדוֹם, בני עַמּוֹן, ומוֹאָב, ואח"כ גם ליְהוּדָה ובעיקר ליִשְׂרָאֵל בשל חטאיהם נגד החלשים בחברה.
ג	ו	סדרת נבואות עם דגש על אי צדק, עושק עניים, שחיתות, ונהנתנות ביִשְׂרָאֵל והעונשים שיינתנו בשל כך. כלולים גם תיאורים בשבח ה' השולט בטבע ומעניש פושעים.
ז	ט	עָמוֹס חוזה ב5 מראות: ארבה, אש, ה' עומד על חומה ובידו אֲנָךְ, סל עם פירות קייץ, וה' ניצב על מזבח וקורא לו להכות בכַּפְתּוֹר. לספר סיום אופטימי עם נבואה שהעם ישוב לאדמתו, יהנה מפרייה, ויותר לא יעזוב אותה.

סיכום פרקים (לחיצה על שם הפרק מובילה לפרוט נוסף ולמפת המקומות המוזכרים בו)

פרק
א	עָמוֹס בעל מקנה צאן מתְּקוֹעַ שביְהוּדָה מנבא ליִשְׂרָאֵל. הוא מנבא גם לגויים - ארם דַמֶּשֶׂק, עַזָּה, צֹר, אֱדוֹם ובני עַמּוֹן שבשל פשעיהם (בעיקר נגד יִשְׂרָאֵל) הם יוכו ע"י ה' - ישרפו החומות, הארמונות ויוכו ויוגלו תושבי הערים ושליטיהם.
ב	הנבואות לגויים ממשיכות בנבואות נגד מוֹאָב, יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל. מפורטים חטאי יִשְׂרָאֵל (בעיקר כנגד חלשים בחברה), למרות החסדים שנתן להם ה' והעונשים שיפלו על יִשְׂרָאֵל (לוחמים יאבדו את כוחם במנוסתם).
ג	סידרת שאלות רטוריות עם תשובה חיובית ברורה (כמו "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ?") ובסופן השאלות הרטוריות על ה'. קריאה לשליטי האזור לבוא לשֹׁמְרוֹן ולהעיד על חטאי העשירים שם. המכות הצפויות לחוטאים ולארץ.
ד	נשות שֹׁמְרוֹן הנהנתניות (פָּרוֹת הַבָּשָׁן) העושקות עניים ייענשו. ה' יעניש בסדרת מכות (רעב, עצירת גשמים, וכו') ובכל פעם העם ימשיך לפשוע. יִשְׂרָאֵל נקראים להתכונן לה' הבא לקראתם להענישם. שבחי ה'.
ה	אין לעבוד את ה' אם פושעים - נוהגים באי צדק, שונאים את נביאי האמת וגוזלים מעניים. יש לעשות צדק ולדרוש טוב ולא רע כדי לחיות. קינות על העונשים שיופלו על יִשְׂרָאֵל בשל חטאיהם. שבחי ה': יוצר קבוצות הכוכבים (כִימָה וּכְסִיל), מאיר חושך ומחשיך אור, הורס מעוזי הרשעים.
ו	קובץ נבואות: קריאה לבוטחים בציון ובשֹׁמְרוֹן ללכת לעמים השכנים לראות חוזק אמיתי. החוטאים השוכבים על מיטות וסועדים בנהנתנות יוגלו ראשונים. ה' מתעב את גאוות וארמונות החוטאים לכן יחרבו בתים גדולים וקטנים. בניגוד להגיון, הפושעים הופכים משפט וצדק לצמחי רעל. המתגאים על נצחונות יילחצו בידי האויב.
ז	עָמוֹס חוזה במראות - ארבה, אש, וה' עומד על חומה ובידו אֲנָךְ. עָמוֹס חוזה שבית יָרָבְעָם ה-2 מלך יִשְׂרָאֵל יוכה בחרב. אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל מספר זאת ליָרָבְעָם וקורא לעָמוֹס לעזוב אך עָמוֹס עונה שנקרא לנבא ע"י ה' ולכן אֲמַצְיָה וביתו ייענשו.
ח	עָמוֹס חוזה במראות - סל עם פירות קייץ וה' מודיע שבא הקץ על יִשְׂרָאֵל. החוטאים סוחרים ברמאות ובכך עושקים את העניים. הארץ תוכה בשל פשעים אלה. יבואו רעב וצמא, לא לאוכל ולמים אלא לדברי ה' אותם יחפשו לשוא.
ט	עָמוֹס חוזה במראות - ה' ניצב על מזבח וקורא לו להכות בכַּפְתּוֹר שגורם לקריסת המבנה ואי אפשר יהיה להמלט מיד ה'. אם יִשְׂרָאֵל חוטאים הרי הם ככל הגויים. אך ה' יקים מחדש את ממלכת דָּוִד הנופלת, העם ישוב לאדמתו, יהנה מפרייה, ויותר לא יעזוב אותה.

ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

פרק	פסוק
א	א	דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ, אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ.
ב	ו	עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.
ג	ג	הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ.
ד	א	שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה. נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם, וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.
ה	ז	הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ.
ה	ח	עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ
ה	י"ג	לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא.
ה	ט"ו	שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט
ה	כ"ד	וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן.
ו	ד	הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק. הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר. הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ
ז	י"ב	וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא.
ט	י"ג	וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע, וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה.
ט	י"ד	וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם

נפשות פועלות