עַלַמַּפָּה

ה' דיבר אל הנביא אֵלִיָּהוּ במערה בהר חורב\סִינַי וציווה עליו למשוח את חֲזָהאֵל\חֲזָאֵל למלך על אֲרַם דַמָּשֶׂק, את יֵהוּא למלך על יִשְׂרָאֵל, ואת אֱלִישָׁע לנביא במקומו של אֵלִיָּהוּ עצמו. כך, מי שימלט מחֲזָאֵל יומת ע"י יֵהוּא, ומי שימלט ממנו יומת ע"י אֱלִישָׁע, ורק 7000 שלא עבדו את הבַּעַל יוותרו ביִשְׂרָאֵל.

בסופו של דבר היה זה אֱלִישָׁע שהביא לעליית חֲזָאֵל למלוכה ואח"כ גם להמלכת יֵהוּא. כך, גם חֲזָאֵל וגם יֵהוּא, אשר לא היו במקור ממשפחת המלוכה, עלו למלוכה אחרי רצח המלך הקודם בעידודו של אֱלִישָׁע. אֱלִישָׁע בא לדַּמֶּשֶׂק, ובֶן הֲדַד החולה, מלך אֲרַם, שלח את חֲזָהאֵל עם מנחה כדי לשאול את אֱלִישָׁע אם יחיה. אֱלִישָׁע ביקש מחֲזָהאֵל להשיב לבֶן הֲדַד שיחיה אבל אמר לו שבעצם ה' הודיע לו שימות. אֱלִישָׁע בכה והסביר לחֲזָהאֵל שהוא בוכה בשל החורבן שחֲזָהאֵל צפוי להביא על יִשְׂרָאֵל. חֲזָהאֵל התפלא איך אדם פשוט כמוהו יעשה כך, אבל אֱלִישָׁע ניבא שהוא עוד צפוי למלוך. חֲזָהאֵל מסר לבֶן הֲדַד שיחיה אך למחרת חנק אותו בבגד רטוב על פניו, ועלה למלוכה אחריו.

יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל ואֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה יצאו יחדיו להלחם בחֲזָהאֵל ברמות גִּלְעָד. יוֹרָם נפצע בקרב ובא להחלים ביִזְרְעֶאל ואֲחַזְיָהוּ בא לבקרו שם. אֱלִישָׁע שלח בן נביאים לרָמֹת גִּלְעָד למשוח שם בהחבא את יֵהוּא, אחד משרי הצבא, למלך יִשְׂרָאֵל. מאוחר יותר הגיע יֵהוּא ליִזְרְעֶאל והרג את יוֹרָם יחד עם כל שאר בית אַחְאָב, וגם הרג את אֲחַזְיָהוּ ורבים מבני משפחתו. ה' הבטיח ליֵהוּא בני נינים מלכים בגלל שהפסיק את פולחן הבַּעַל בארץ, אשר טופח שם מאז בימי אַחְאָב. אבל יֵהוּא לא הסיר את פולחן העגלים שיסד יָרָבְעָם בבֵּית-אֵל ודָן, ולכן חֲזָאֵל מלך אֲרָם הצליח לכבוש מיִשְׂרָאֵל את כל השטחים שממזרח ליַּרְדֵּן - בשטחי נחלות גָד, רְאוּבֵן וחצי המְנַשֶּׁה שכללו את כל הארץ שמצפון לעֲרוֹעֵר שעל נחל אַרְנוֹן, וצפונה עד לגִּלְעָד ולבָּשָׁן. יֵהוּא מת ונקבר בשֹׁמְרוֹן אחרי 28 שנות מלוכה ובנו יְהוֹאָחָז מלך אחריו.

חֲזָהאֵל המשיך לתקוף את הארץ בימי יְהוֹאָחָז מלך יִשְׂרָאֵל ויְהוֹאָשׁ מלך יְהוּדָה. כשחֲזָהאֵל כבש את גַּת ועלה משם לכוון יְרוּשָׁלַיִם, מסר לו יְהוֹאָשׁ את אוצרות הבית (כולל את אלה שהוקדשו בידי אבותיו יְהוֹשָׁפָט, יהוֹרָם, ואֲחַזְיָהוּ) וחֲזָאֵל עזב והניח ליְרוּשָׁלַיִם. חֲזָהאֵל ובנו בֶּן הֲדַד ה-3 המשיכו להכות את ממלכת יִשְׂרָאֵל עד שיְהוֹאָחָז התפלל לה', וה' החזיר את השלום לְיִשְׂרָאֵל בעזרת "מוֹשִׁיעַ" . אך העבודה הזרה לא סרה לגמרי מיִשְׂרָאֵל ולכן נשארו ליְהוֹאָחָז רק מעט פרשים, רכבים וחיילים אחרי המכות שהכה בו חֲזָהאֵל. חֲזָהאֵל בכל אופן המשיך להכות את יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז, אך יִשְׂרָאֵל החזיקה מעמד כיוון שה' רצה לקיים את הברית עם האבות. אחרי מות חֲזָאֵל, עלה בנו בֶן הֲדַד (ה-3) למלוכה על אֲרַם דַמָּשֶׂק.

יוֹאָשׁ בן יְהוֹאָחָז כבש בסופו של דבר בחזרה מבֶּן הֲדַד את אֶת הֶעָרִים שכבש בֶּן הֲדַד מידי יְהוֹאָחָז. הנביא עָמוֹס שניבא ליִשְׂרָאֵל בימי יָרָבְעָם ה-2 בן יוֹאָשׁ, ניבא נבואות זעם על ארם דַמֶּשֶׂק בעקבות העינויים שעינו את תושבי הַגִּלְעָד, וחזה שלכן יִשָּׂרְפוּ "בֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד", ייפרץ שער העיר דַּמֶּשֶׂק, ותושבים ושליטים באֲרָם יצאו לגלות.

מממלכת ארם דמשק עמדה בראש מדינות האזור שהתנגדו להתפשטות האימפריה האַשּׁוּרית מערבה. שלמנאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר ערך מספר מסעות לסוריה עוד בימי בֶּן הֲדַד ה-2, וכתובת שהשאיר מזכירה את עליית חֲזָהאֵל למלוכה בדַמֶּשֶׂק אחרי מות המלך הקודם, ומזכירה גם את יֵהוּא שמלך באותם ימים. בזמן מסע נוסף של שלמנאסר לסוריה (841 לפנה"ס) עמד חֲזָהאֵל כנגדו ללא בעלי ברית נוספים ושלמנאסר הצליח להכות את ממלכת ארם אך כנראה לא הצליח לכבוש את דַמֶּשֶׂק, וחֲזָהאֵל אינו נזכר יחד עם צֹר, צִידֹן ויֵהוּא מממלכת יִשְׂרָאֵל בין מעלי המס לאַשּׁוּר (ראו להלן צילום תחריט המציג את יֵהוּא משתחווה לפני שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-3 מתוך ה"אובליסק השחור"). שלמנאסר ערך מאוחר יותר מסע נוסף כנגד חֲזָהאֵל, אבל שוב לא הצליח לכבוש את דַמֶּשֶׂק, וחזר לעסוק בעניני ממלכתו. כך יכל חֲזָהאֵל לחזור ולהתמקד במאבקו בממלכת יִשְׂרָאֵל, ועל פי הכתוב במקרא, כבש חֲזָהאֵל עוד בימי יֵהוּא את חבלי ממלכת יִשְׂרָאֵל שממזרח לירדן, ובימי יְהוֹאָחָז בנו המשיך לפלוש לארץ והגיע עד גַּת ואיים אף על יְרוּשָׁלַיִם.

חֲזָהאֵל נזכר בשמו בכתובות נוספות שנמצאו באתרים ארכאולוגים באזור:

• שנהבים מהארמון האַשּׁוּרי בארסלאן-טאש: ארסלאן-טאש שבצפון סוריה היתה במקור מרכז שלטון של ממלכת ארם בימי חֲזָהאֵל ומאוחר יותר נכבשה ע"י אַשּׁוּר. בין פיתוחי השנהב שנמצאו בארמון האַשּׁוּרי שבמקום נמצאה גם פיסת שנהב שעליה מוצגת דמות מלך המשוערת כשל חֲזָהאֵל ושנהב נוסף ובו כתובת "למראן חזאל" (ראו צילומים).

• רתמות הסוסים של חֲזָהאֵל: בשני מקדשים יווניים נמצאו לוּחִיות ברונזה מעוטרות בכרכרות סוסים ועליהן כתובות לכבודו של חֲזָהאֵל, וההשערה היא שהלוחות שמקורן ברתמות הסוסים של חֲזָהאֵל מצאו את דרכן, לאחר סדרת כיבושים שונים, למקדשים היווניים שאליהם הובאו כמנחה.

• המצבה מתל דָּן: בשנת 1993 התגלתה כתובת בשפה הארמית הקדומה בשער העיר שבתל דָּן, ושנה אח"כ התגלו בסמוך עוד זוג שברים של הכתובת המקורית. הכתובת שבורה ומקוטעת ורק חלקי משפטים ממנה ניתנים לקריאה, אך מהם ניתן בכל זאת להבין שמציב המצבה מתפאר בהריגתם של "(יהו)רם.בר(אחאב.)מלך.ישראל" ושל "(אחז)יהו.בר (יהורם.מל)ך.בית דוד." הקטעים המופיעים בסוגריים הינם הצעות הַשְׁלָמָה מקובלות של הטקסט. ההשערה המקובלת שמציב המצבה הוא חֲזָהאֵל אחרי שהביס את יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל ואת אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה בקרב בְּרָמות גִּלְעָד. דברי המצבה אם כך סותרים את הכתוב במְלָכִים-ב פרק ט, שם מסופר כיצד יֵהוּא (ולא חֲזָהאֵל) הרג את יוֹרָם ואת אֲחַזְיָהוּ, וקיימות השערות רבות המנסות להסביר סתירה זו. בכל מקרה, הכתוב במצבה הוא כנראה האיזכור החוץ מקראי המוקדם ביותר שנמצא לדָוִד.

• כתובת זַכּוּר: זַכּוּר מלך חֲמָת, כמו יֵהוּא מלך יִשְׂרָאֵל, שמר על הברית עם אַשּׁוּר ולא נפגע ממנה בעת פלישתה לאזור. אך עם נסיגת האשורים עלה בֶּן הֲדַד ה-3 בן חֲזָהאֵל למצור על חַדְרָךְ שבממלכת חֲמָת עם 17 מבעלי בריתו, כפי שמתואר בכתובת זַכּוּר (המתוארכת לסביבות 775-805 לפנה"ס). הכתובת מציינת שהמצור של בֶּן הֲדַד נכשל בזכות עזרת האלים של זַכּוּר.