פרטי היוצר\ת
נפילת נינוה, John Martin,1829 [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
|
סיכום
נַחוּם מאשים את נִינְוֵה על פשעיה לאוּמוֹת. היא תיענש עונש זונה, ותיכבש כמו שנכבשה נֹּא אָמוֹן (העיר תבאי שבמצרים) החזקה ממנה. שליחיה המזיקים יעלמו כמו ארבה, והיא תיהרס לשמחת הכל, כי רעתה פגעה בכולם.
תקציר
נַחוּם מאשים את נִינְוֵה על היותה עיר דמים מלאת ביזה מקורבנותיה. עכשיו אויביה ידהרו בתוכה בסוסים ובמרכבות וירעישו בקולות שוט וגלגלים. פרשים ירבו בחרב ובחנית את חלליה וימלאו את העיר בפגרים עד שיקשה ללכת בה. |
א הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף. ב קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה. ג פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה יכשלו [וְכָשְׁלוּ] בִּגְוִיָּתָם. |
נִינְוֵה נמשלת לזונה מפתה ומוכרת עמים שלמים בכשפים. כעת תיענש כזונה - שולי בגדיה יורמו כדי לחשוף את ערוותה, וישליכו עליה זבל לעיני כל. כולם ירתעו ממנה ולא יימצאו לה מנחמים כי היא שנואה בהיותה שודדת עמים. |
ד מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה טוֹבַת חֵן בַּעֲלַת כְּשָׁפִים הַמֹּכֶרֶת גּוֹיִם בִּזְנוּנֶיהָ וּמִשְׁפָּחוֹת בִּכְשָׁפֶיהָ. ה הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ וְהַרְאֵיתִי גוֹיִם מַעְרֵךְ וּמַמְלָכוֹת קְלוֹנֵךְ. ו וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים וְנִבַּלְתִּיךְ וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי. ז וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ. |
נִינְוֵה לא חזקה מנֹּא אָמוֹן (העיר תבאי שבמצרים) שנכבשה (ע"י אַשּׁוּר) למרות שהיתה מוגנת על ידי חומת מים (היאור), ועזרו לה צבאות כּוּש, פּוּט, ולוּב. תושבי נֹּא הוגלו, עולליה רוטשו בחוצות העיר, ועל נכבדיה האזוקים הטילו גורל (כדי לחלק אותם כשלל). |
ח הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ. ט כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ. י גַּם הִיא לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים. |
גם נִינְוֵה תתעלף כשיכורה ותחפש מחסה מהאויב. מבצריה יפלו כמו תְּאֵנִים בשלות הנופלות לפה עם הנעה קלה של הענף. העם, נפחד כנשים, יפתח בעצמו לאויב את השערים, שמנעוליהם יישרפו. היא תאגור מים למצור ותחזק את מבצריה בלבני טיט וחימר, אך האש תשמיד הכל כמו ארבה. |
יא גַּם אַתְּ תִּשְׁכְּרִי תְּהִי נַעֲלָמָה גַּם אַתְּ תְּבַקְשִׁי מָעוֹז מֵאוֹיֵב. יב כָּל מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם בִּכּוּרִים אִם יִנּוֹעוּ וְנָפְלוּ עַל פִּי אוֹכֵל. יג הִנֵּה עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ לְאֹיְבַיִךְ פָּתוֹחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִך. יד מֵי מָצוֹר שַׁאֲבִי לָךְ חַזְּקִי מִבְצָרָיִךְ בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן. טו שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה. |
סוחרי נִינְוֵה, כמריה וסופריה שהתרבו ככוכבים ופשטו על הארץ כמו ארבה החונה על גדרות ביום קר, יעלמו משם כלא היו כמו הארבה הנודד עם עלות השמש. |
טז הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף. יז מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם. |
שרי המלך, שהיו אמורים לשמור על הממלכה כמו רועים, יָשְׁנוּ והעם פוזר כמו צאן אובד על ההרים. אין רפואה למכה וכל מי שישמע על נפילת נִינְוֵה ישמח על הדבר כי רעת אַשּׁוּר פגעה בכולם. |
יח נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר יִשְׁכְּנוּ אַדִּירֶיךָ נָפֹשׁוּ עַמְּךָ עַל הֶהָרִים וְאֵין מְקַבֵּץ. יט אֵין כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ נַחְלָה מַכָּתֶךָ כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ב | קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן, וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה. |
ח | הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ, אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ. |
י"ב | כָּל מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם בִּכּוּרִים, אִם יִנּוֹעוּ וְנָפְלוּ עַל פִּי אוֹכֵל. |
ט"ז | הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף. |