פרטי היוצר\ת
קָנֶה, By Schilfrohr, Darkone [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
קָנֶה מָצוּי
הצמח במקרא
הקָנֶה צומח בקרבת מָיִם בסמוך לגֹמֶא
לקָנֶה יש גבעול ישר וארוך והוא משמש בזכות זאת למדידת אורך ("קְנֵה הַמִּדָּה"
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ה פסוק ז: ז
וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.
, ובמיוחד ביְאֹר בסמוך לסוּף (שהוא צמח שונה מהקָנֶה[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ט פסוק ו: ו
וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ.
), ולעתים הוא אף מסמל בשל כך את מִצְרַיִם עצמה[^]מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק כ"א: כא
עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו.
. הוא צומח גם בבִּצּוֹת, ושם שוכן תחתיו יצור ה"בְהֵמוֹת" האגדי[^]אִיּוֹב פרק מ פסוקים ט"ו, כ"א: טו
הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל.
... כא
תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.
וחיות אחרות[^]תְּהִלִּים פרק ס"ח פסוק ל"א: לא
גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ.
.
לקָנֶה יש גבעול ישר וארוך והוא משמש בזכות זאת למדידת אורך ("קְנֵה הַמִּדָּה"
[^]יְחֶזְקֵאל פרק מ פסוק ה: ה
וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד.
), ונמשלו אליו בשל כך הגבעול של השִׁבֳּלִים[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוק ה: ה
וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.
והַ"קָּנִים" של המְּנוֹרָה[^]שְׁמוֹת פרק ל"ז פסוק י"ט: יט
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
. הוא מתנדנד במָיִם[^]מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק ט"ו: טו
וְהִכָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם מַכְעִיסִים אֶת יְהוָה.
ובשל כך הוא משמש משל לחוסר יציבות. הקָנֶה גם דומה למקל מִשְׁעֶנֶת - אך הוא מתכופף ונשבר בקלות ("מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ" [^]מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק כ"א: כא
עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו.
).
פרקים המזכירים את הקָנֶה
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
התרגומים הקדומים מזהים את הקָנֶה עם הקָנֶה המָצוּי או עם צמחים דומים, כמו העַב-קָנֶה. קיימות גם עדויות לצמיחת שני מינים אלה במצרים הקדומה
[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 111-112.
.
קָנֶה מָצוּי
| שם מדעי: | Phragmites australis |
| משפחה: | דגניים |
| סוג: | קָנֶה |
| בערבית: | קָצָבּ |
הקָנֶה המָצוּי הוא צמח רב-שנתי הגדל בקרבת מָיִם או בתוכם, והוא נפוץ ברוב אזורי העולם (באמריקה הוא נחשב כמין פולש). הגבעול חלול (בין המִפְרָקִים), זקוף, וארוך (קוטר 1-3 ס"מ, גובה 3-5 מטר) ואינו מסתעף לגבעולי משנה. בתחילה הוא גמיש אך בהמשך הוא מתקשה. כל עלה מחובר לגבעול ב"נדן" החובק את הגבעול, וציצית שיערות יוצאות בנקודת החיבור (ראו צילום). העלים עצמם שטוחים וארוכים מאוד (באורך כחצי מטר). הם מתרחבים לקראת שליש אורכם (עד לרוחב של כ-4 ס"מ) ואז מְצֵרִים שוב עד לקצה מחודד. העלים הירוקים מצהיבים בסתיו ואז גם רובם נושרים.
לקָנֶה יש "קְנֵה שורש"\"ריזום"
הקָנֶה הקשה והחלול משמש ככלי כתיבה או נגינה, לבניית גדרות או גגות, וּלְיִצּוּר של סלים, מחצלות, וחבלים, ומהתפרחות ניתן גם לִיצוֹר מטאטאים רכים. צמח העַב-קָנֶה קרוב לקָנֶה המָצוּי ודומה לו מאוד. ההבדלים הקלים ביניהם כוללים את גוון הכתמים הקטנים שבאיזור חיבור העלים לגבעול, ונקודת שיא הרוחב של העלים, הקרובה יותר לבסיסם אצל העַב-קָנֶה.
לקָנֶה יש "קְנֵה שורש"\"ריזום"
[*]גבעול צמוד קרקע, ממנו יורדים השורשים ועולים הגבעולים של הצמח
הזוחל לאורך ולעומק לכוון אזור המָיִם. קְנֵה השורש מוציא שורשים בעומק של עד כמטר, ודרכו הקָנֶה גם מתרבה לקנים נוספים ברבייה "וֶגֶטָטיבית". הפריחה מופיעה בחודשי יוני-ינואר ב"מַכְבֵּד"[*]מקבץ של אשכולות פרחים המסתעפים מציר משותף
סגלגל בגודל 20-60 ס"מ בראש הגבעול, והיא דומה למברשת שעירה ומפוזרת ומרובת שיבולים. כל "שיבולת" כוללת עד 7 פרחים - התחתון זכרי והשאר דו-מיניים[*]כלומר פרחים הכוללים איברי רבייה זכריים (עם כ-3 אבקנים) ונקביים (שַׁחֲלָה)
. בין הפרחים יוצאות שיערות משי לבנות וארוכות הנותנות לתפרחת את המראה השעיר שלה, ומסייעות להפצת הזרעים ברוח. הזרעים מבשילים מאוגוסט ונפוצים ברוח וכך תורמים להפצת הצמח (בנוסף, כאמור, לריבוי הוֶגֶטָטיבי שבאזור קְנֵה השורש המקורי).
הקָנֶה הקשה והחלול משמש ככלי כתיבה או נגינה, לבניית גדרות או גגות, וּלְיִצּוּר של סלים, מחצלות, וחבלים, ומהתפרחות ניתן גם לִיצוֹר מטאטאים רכים. צמח העַב-קָנֶה קרוב לקָנֶה המָצוּי ודומה לו מאוד. ההבדלים הקלים ביניהם כוללים את גוון הכתמים הקטנים שבאיזור חיבור העלים לגבעול, ונקודת שיא הרוחב של העלים, הקרובה יותר לבסיסם אצל העַב-קָנֶה.
פרטי היוצר\ת
Schilfrohr (Phragmites australis) am Schalkenmehrener Maar, by AnRo0002 / [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication Universal Public Domain Dedication]. Original image size reduced by Allon Adir.
צמחי קָנֶה צעירים - חלקם על שפת המים וחלקם בתוכם
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Harry Rose from South West Rocks, Australia / CC-BY-2.0. Original image size reduced by Allon Adir.
העלים יוצאים על "נדן" החובק את הגבעול, עם ציצית שיערות היוצאת בנקודת החיבור
פרטי היוצר\ת
No machine-readable author provided. MatthiasKabel assumed (based on copyright claims). / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
תפרחת דמויית מברשת שעירה יוצאת מראש הקנה
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Harry Rose from South West Rocks, Australia / CC-BY-2.0. Original image size reduced by Allon Adir.
אבקנים
פרטי היוצר\ת
AnRo0002 / [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication Universal Public Domain Dedication]. Original image size reduced by Allon Adir.
הזרעים בשלים ומוכנים להפצה ברוח
פרטי היוצר\ת
Ddeveze / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
בסתיו הקָנֶה המָצוּי מצהיב ורוב העלים נושרים