הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ (ט"ו).. תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה? (כ"ה)
|
|
סיכום
ה' מבקש שאִיּוֹב יענה על שאלותיו (מהפרקים הקודמים), ואִיּוֹב עונה שהוא קל ערך אל מול ה', ואת כל דבריו כבר אמר. ה' קורא לו להתחזק ולענות לו. האם איּוב חושב שהוא דומה לה' בחוזקו, בהדרו, ובמלחמתו ברשעים? ה' מתאר כאן את החיות האגדתיות שברא - את "בְהֵמוֹת" הרובצת בנחל, ואת ה"לִוְיָתָן", מפלצת הים האגדית.
תקציר
| ה' פונה אל אִיּוֹב ושואל האם מי שיש לו ריב עם ה' יוכל לקבל ממנו מוּסָר, והאם מי שמוכיח את ה' בתוכחות יוכל גם לענות לשאלותיו? (אִיּוֹב עדיין לא השיב לשאלותיו הרבות של ה' בפרקים הקודמים) |
| א וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב וַיֹּאמַר. ב הֲרֹב עִם שַׁדַּי יִסּוֹר מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ יַעֲנֶנָּה. |
| אִיּוֹב עונה לה' שהוא קל ערך מאוד יחסית לה', ולכן אין לו מה להשיב לו והוא שם את ידו על פיו. את דבריו לה' הוא כבר אמר פעם אחת ואפילו פעמיים, כך שאין לו עוד מה להוסיף. |
| ג וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר. ד הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי. ה אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִיף. |
| ה' ממשיך לדבר לאִיּוֹב מתוך הַסְּעָרָה, וקורא לו שוב לחגור את מותניו\חֲלָצָיו (כחַיָּל היוצא לקרב, וראו פרק ל"ח פסוק גאיּוב פרק ל"ח פסוק ג: ג
אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי.
) ולענות לשאלותיו. האם באמת אִיּוֹב מכחיש את הצדק שבמשפט ה', והוא מרשיע את ה' כדי להצדיק את עצמו? |
| ו וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב מן סערה [מִן סְעָרָה] וַיֹּאמַר. ז אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי. ח הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק. |
| אם לאִיּוֹב יש באמת, כמו לה', זרוע חזקה וקול כקול הרעם, אז ה' מזמין את איּוב (בציניות) ללבוש נא כמוהו הדר (גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר), ולהפיץ את כעסו כדי להשפיל ולהכניע את הגאים, למעוך\הֲדֹךְ את הרשעים ולטמון אותם בעפר ובמקום נסתר\טָּמוּן (הקבר). אז גם ה' ינהג כלפי איּוב כמו שבני האָדָם נוהגים כלפי ה' (יודה לו על שהושיע בזרוע יד ימינו). |
| ט וְאִם זְרוֹעַ כָּאֵל לָךְ וּבְקוֹל כָּמֹהוּ תַרְעֵם. י עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ. יא הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ וּרְאֵה כָל גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ. יב רְאֵה כָל גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם. יג טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמוּן. יד וְגַם אֲנִי אוֹדֶךָּ כִּי תוֹשִׁעַ לְךָ יְמִינֶךָ. |
| ה' מציג את החיה (האגדית) "בְהֵמוֹת" שברא יחד עם האָדָם. בְהֵמוֹת אוכל חָצִיר, בדומה לבָּקָר. כוחו\אֹנוֹ במָתְנָיו ובשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. הוא זוקף את זנבו כמו אֶרֶז, וגידי פַחֲדָיו (בערבית - יְרֵכָיִים, ובארמית - אֲשָׁכִים) מסתבכים\משתרגים זה בזה. עצמותיו\גְּרָמָיו דומות לצינורות\אֲפִיקֵי נחושת, ולגוש\מְטִיל בַּרְזֶל. ה' עשה אותו מלכתחילה כדי שישמש כנושא חַרְבּוֹ. |
| טו הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. טז הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יז יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. יח עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. יט הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. |
| יִשְׂאוּ לבְהֵמוֹת לאכול את כל יבול ההָרִים, בהם משחקות חיות הַשָּׂדֶה. הוא רובץ בביצה בְּסֵתֶר קְנֵי הנחל, כשצמחי הצֶאֱלִים מְסוֹכְכִים עליו ונותנים לו צל, ועַרְבֵי נָחַל מקיפים אותו. הוא ישדוד\יעשוק את הנָהָר (המים והדָּגָה) ללא חפזון, ולא יפחד לשתות את מי היַרְדֵּן שיזרמו לפיו. הצַיָּד יכוון עליו את עיניו וינקב את אפו בוָוֵי מלכודת\מוקש. |
| כ כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. כא תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה. כב יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלֲלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי נָחַל. כג הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ. כד בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמוֹקְשִׁים יִנְקָב אָף. |
| האם ניתן למשוך מהמים בחכה את ה"לִוְיָתָן" (מפלצת הים האגדית), או להטביע אותו בחבל קשור ללשונו? האם אפשר לתפוש אותו באפו או בלֶחֱיוֹ בעזרת וָוִים מצמח האַגְמוֹן (ראו פרק נ"ח פסוק היְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ח פסוק ה: ה
הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה.
) או החוֹחַ? האם הלִוְיָתָן יתחנן על חייו בפני הצַיָּד (איּוב), ויציע להיות לו לְעֶבֶד לעוֹלָם? האם אפשר לשחק איתו כמו עם ציפור קשורה, כמנהג המשרתות\נַעֲרוֹת? (לא!) |
| כה תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ. כו הֲתָשִׂים אַגְמוֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקּוֹב לֶחֱיוֹ. כז הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת. כח הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָם. כט הַתְשַׂחֶק בּוֹ כַּצִּפּוֹר וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרוֹתֶיךָ. |
| האם הסוחרים\חַבָּרִים\כְּנַעֲנִים יקנו\יִכְרוּ אותו ויחלקו ביניהם את בשרו? האם ימלאו את עורו בְּסִכּוֹת כדי להרימו, וישימו את ראשו בסיר\צִלְצַל, כאילו היה דג רגיל? (לא!) הרי תידרש ממש מלחמה עם הלִוְיָתָן רק כדי לשים עליו את כף היד, ואם תעשה כך אז תזכור את הדבר, ולא תוסיף לעשות זאת שוב. |
| ל יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים. לא הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ. לב שִׂים עָלָיו כַּפֶּךָ זְכֹר מִלְחָמָה אַל תּוֹסַף. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ו | הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. |
| כ"ה | תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ. |
פרטי היוצר\ת
אֶרֶז (י"ז)
פרטי היוצר\ת
הוא האַגְמוֹן של היום, המשוער כאַגְמוֹן המקראי בשל כפיפות ראשו - Scirpus, By Fredlyfish4 [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
צמח הסקירפוס הוא האַגְמוֹן של היום המשוער כאַגְמוֹן המקראי בשל כפיפות ראשו - וראו ביְשַׁעְיָהוּ-נ"ח (וכאן בפסוק כ"ו)
