תֵּל כִּיסוֹן - הזיהוי המקובל לאַכְשָׁף
תל רֶגֶב (בכניסה לכפר חסידים) - אחת מהצעות הזיהוי הנוספות לאַכְשָׁף
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים
: תֵּל כִּיסוֹן
אַכְשָׁף במקרא
כשיָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר שמע על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ בכנען, הוא כינס ברית של מלכי ערים בצפון הארץ, כולל מלך אַכְשָׁף, ויצא איתם "אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוקים א, ד-ה: א
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף.
... ד
וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד.
ה
וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל.
. יְהוֹשֻׁעַ הביס את המלכים, וכבש את עריהם, ומֶלֶךְ אַכְשָׁף נזכר שוב ברשימת 31 המְלָכִים שהובסו ע"י יְהוֹשֻׁעַ[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, כ: ז
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם.
... כ
מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן מְראוֹן אֶחָד מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד.
. אַכְשָׁף נכללה בנחלת שבט אָשֵׁר, והיא נזכרת ברשימת ערי הגבול הדרומי והמזרחי של אָשֵׁר, יחד עם חֶלְקַת, חֲלִי, ובֶטֶן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד-כ"ה: כד
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
כה
וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף.
.
זיהוי המקום
אַכְשָׁף הכנענית נזכרת בכמה כתבים ממִצְרַיִם הקדומה, בתקופות בהן היה האזור תחת השפעה או שלטון מצרי. מהכתבים השונים משתמע שאַכְשָׁף היתה עיר ממלכה באזור עַכּוֹ. אלה כוללים את כתבי המְאֵרוֹת המִצְרִיִים
האתר של אַכְשָׁף לא זוהה בוודאות, וקיימות מספר הצעות לזיהוי במזרח ובדרום עמק עַכּוֹ. הזיהוי המקובל בד"כ הוא עם תֵּל כִּיסוֹן (ראו במפה) שם נמצאו שרידים החל מהתקופה הכלקוליתית, ונראה שהישוב הכנעני כבר היה מפותח מאוד בתקופת הברונזה התיכונה, אז הוקמה מערכת הביצורים שכללה חפיר וסוללה שנתנו לתל את צורתו הנוכחית. בתקופת הברזל נראה שהישוב התרכז על התל בלבד, ומתקופה זו נמצאו גם ממצאים רבים מהתרבות הפניקית אז היה האזור תחת השפעה או שליטה צידונית (וראו על כך גם בעמוד על כָּבוּל). הישוב הגיע לשיא גודלו מאוחר יותר בתקופות הפרסית וההלניסטית.
ישנן כאמור הצעות זיהוי נוספות לאַכְשָׁף בתלים שונים בעמק עַכּוֹ, שנמצאו בהם ממצאים מתאימים לתקופות הכנענית והישראלית, כולל בתל ביר אלע'רבי
[*]כתבים מאגיים מתחילת האלף השני לפנה"ס במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים
, רשימות הגיאוגרפיות מאמצע האלף השני לפנה"ס של תחותמס השלישי ובנו אמנחותפ השני (שם נזכרת אַכְשָׁף בין הערים שזכו לאספקה עבור הנציגים המצרים שם), מכתבי אֶל-עַמַארְנָה[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה
(שם נזכר מושל אַכְשָׁף שעזר למושל גת להלחם ב"עפירו"), ופפירוס אנאסטאזי[*]פפירוס מהמאות ה-14 או ה-13 לפנה"ס ששימש לאימון סופרים, והכולל גם דיון על הגאוגרפיה של חופי מזרח הים התיכון
(שם התלמיד נשאל "מאין תבוא הדרך לאכשף? באיזו עיר היא תעבור?").
האתר של אַכְשָׁף לא זוהה בוודאות, וקיימות מספר הצעות לזיהוי במזרח ובדרום עמק עַכּוֹ. הזיהוי המקובל בד"כ הוא עם תֵּל כִּיסוֹן (ראו במפה) שם נמצאו שרידים החל מהתקופה הכלקוליתית, ונראה שהישוב הכנעני כבר היה מפותח מאוד בתקופת הברונזה התיכונה, אז הוקמה מערכת הביצורים שכללה חפיר וסוללה שנתנו לתל את צורתו הנוכחית. בתקופת הברזל נראה שהישוב התרכז על התל בלבד, ומתקופה זו נמצאו גם ממצאים רבים מהתרבות הפניקית אז היה האזור תחת השפעה או שליטה צידונית (וראו על כך גם בעמוד על כָּבוּל). הישוב הגיע לשיא גודלו מאוחר יותר בתקופות הפרסית וההלניסטית.
ישנן כאמור הצעות זיהוי נוספות לאַכְשָׁף בתלים שונים בעמק עַכּוֹ, שנמצאו בהם ממצאים מתאימים לתקופות הכנענית והישראלית, כולל בתל ביר אלע'רבי
[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 282
(ראו במפה) שם שכן אחד הישובים הגדולים באזור בתקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברזל ב', וממזרח לו נמצאו גם קברים חצובים מתקופת הברזל. יש לעומת זאת יש המזהים את תל ביר אלע'רבי עם העיר בֶּטֶן או עם רְחֹב המקראיות[9]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 185.
(שתיהן גם כן ערים בנחלת אָשֵׁר[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד-כ"ה, כ"ח: כד
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
כה
וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף.
... כח
וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה.
). אתר נוסף שהוצע כמקומה של אַכְשָׁף הוא תל רֶגֶב[10]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 282
(ראו במפה), שגם שם נמצאו ממצאים מתקופות הברונזה והברזל הקדומה כולל שרידי ביצורים. אך בד"כ מקובל לזהות את תל רֶגֶב עם חֶלְקַת, עיר הלויים המקראית.
פרקים המזכירים את אַכְשָׁף
ציטוטים נבחרים