פרטי היוצר\ת
Tombeau du prophète Jonas a El-Mechhed, L'ancienne Gath-ha-Hepher. By Harry Fenn (1845–1911)/Victor Guérin (1821-1891), Bibliothèque nationale de France, from Victor Guérin's La Terre Sainte. Gallica Digital Library. [Public domain], via Wikimedia Commons
קבר יוֹנָה הַנָּבִיא בכפר משהד. ציור מסוף המאה ה-19.
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
גת חֵפֶר במקרא
גַּת חֵפֶר (או גַּת הַחֵפֶר) היתה עיר באזור הגבול המזרחי של נחלת שבט זְבוּלֻן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק י"ג: יג
וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה.
. העיר נזכרת שוב כמקום מוצאו של יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק כ"ה: כה
הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר.
.
זיהוי המקום
על פי היירונימוס (מאבות הכנסייה שפעל וכתב בארץ במאות ה-5-4 לספירה) גת חֵפֶר שכנה 2 מילין מציפורי בדרך לטבריה, ושם גם נמצא קברו של יוֹנָה הַנָּבִיא
[*]Liber De Situ Et Nominibus Locorum Hebraicorum. By Hieronymus.
. בהתאם לכך מקובל לזהות את גת החֵפֶר עם חִרבת א-זֻרַאעַ שליד העיר מַשְׁהַד (קיצור ל"מַשְׁהַד יונס", כלומר "עֵדוּת יוֹנָה")[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 206
, כ-4 ק"מ דרומית-מזרחית לציפורי העתיקה (ראו במפה). קבר יוֹנָה מוצג במערה במסגד הישן שבעיר (אך גם באתרים אחרים בארץ). בתל נמצאו חרסים ויסודות קירות חזקים המשוערים כשרידי ביצורים מהתקופה הכנענית (ברונזה).
שרידים משמעותיים יותר נמצאו מהתקופה הישראלית (ברזל)[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 572
, וגם אלה כוללים בין השאר יסודות של חומה.
פרקים המזכירים את גת חֵפֶר
ציטוטים נבחרים