אֶרֶז – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Forest of The cedars of God. By BlingBling10 at English Wikipedia (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons

אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן בשלג

הצמח במקרא

האֶרֶז נזכר במקרא יותר מכל צמח אחר (כ-70 פעמים), בד"כ כסמל לגודל ולעוצמה. הוא מתואר כגדול שבצמחים , כבעל ענפים רחבים, כעץ חזק, מפואר ומאריך ימים ורענן גם בגילו המתקדם.

המקרא מפרט בכמה מקומות את השימוש באֶרֶז הַלְּבָנוֹן לצורך בְּנִיָּה מונומנטלית: דָּוִד קיבל עצי אֶרֶז מחִירָם מֶלֶךְ צֹר לצורך בניין ארמונו ביְרוּשָׁלַיִם. אח"כ גם בְּנוֹ שְׁלֹמֹה יִיִבָא אֲרָזִים מחִירָם ובנה בהם את המקדש ואת חצרותיו, וגם את מבני הארמון - אשר כּוּנָּה בשם "בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן" בגלל ריבוי האֲרָזִים שבו. האֲרָזִים נכרתו בהרי הַלְּבָנוֹן והובלו על רפסודות עד נמל יָפוֹ, ומשם הובלו ליְרוּשָׁלַיִם. שנים רבות אח"כ, חזרו שוב על מבצע זה כשיובאו מלבנון עצי אֶרֶז לצורך בניית בית המקדש השני תחת הנהגת יֵשׁוּעַ וזְרֻבָּבֶל, בימי כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס.

מ משתמע שגם אַשּׁוּר השתמשה בעצי אֶרֶז לבניית ארמונותיה, וב מסופר שתושבי צוֹר השתמשו באַרְזֵי הַלְּבָנוֹן לבניית ספינות.

פרקים המזכירים את האֶרֶז

ספר	פרק
וַיִּקְרָא	י”ד	ה' מוסר למֹשֶׁה את הלכות טקס ההִטָּהֲרוּת מהצָּרַעַת (אחרי שהַכֹּהֵן מאבחן שהאָדָם החלים ממנה). נמסרים גם תסמיני צָרָעַת הפוגעת בקירות הבָּיִת, וטקס ההִטָּהֲרוּת ממנה הדומה לטקס ההִטָּהֲרוּת של האָדָם מהצָּרַעַת.
בַּמִּדְבָּר	י”ט	ה' מוסר למֹשֶׁה ולאַהֲרֹן את הלכות פָרָה אֲדֻמָּה: יש לשרוף אותה מחוץ למחנה, ולשמור את האֵפֶר שלה. את האֵפֶר יש לערבב עם מַיִם חַיִּים ועם אֵזוֹב כדי להכין "מֵי נִּדָּה". מֵי הנִּדָּה הם מַיִם מְחַטְּאִים המְשַׁמְּשִׁים לטהר אנשים שנטמאו מקִרְבָה למֵתִים.
בַּמִּדְבָּר	כ”ד	בִּלְעָם חוזה עוד נבואה המברכת את עתיד יִשְׂרָאֵל, ובָּלָק מגרש אותו ללא המַתָּנוֹת שהבטיח לו. לפני שבִּלְעָם עוזב הוא מַמְשִׁיל עוד 4 מְשָׁלִים החוזים את נצחונות עַם יִשְׂרָאֵל על מוֹאָב, אֱדוֹם, עֲמָלֵק, ואת תבוסת בני הַקֵּינִי בידי אַשּׁוּר, ותבוסת אַשּׁוּר בידי צִי מכִּתִּים.
שׁוֹפְטִים	ט	אֲבִימֶלֶךְ רוצח את 70 אֶחָיו בני גִּדְעוֹן ומשתלט על שְׁכֶם והאזור, ורק יוֹתָם הצעיר מצליח להתחבא וממשיל את משל יוֹתָם על גורלם הצפוי של אֲבִימֶלֶךְ ושל אנשי שְׁכֶם. כעבור 3 שנים, אֲבִימֶלֶךְ הורס את שְׁכֶם ומת בקרב על תֵּבֵץ כשאישה מפילה עליו מהגג שבר של אבן רחיים כבדה.
שְׁמוּאֵל-ב	ה	דָוִד כובש את יְרוּשָׁלַיִם מהיבוסים ומקים בה את עיר דָוִד סביב המצודה. הוא בונה בה את ביתו מארזים שקיבל מחִירָם מלך צור. נולדים לדָוִד ביְרוּשָׁלַיִם עוד 11 בנים. הפלישתים מנסים לתקוף בעמק רְפָאִים אך דָוִד מביס אותם בעזרת ה'.
שְׁמוּאֵל-ב	ז	דָוִד אומר לנָתָן הנביא שהוא נח בבית אֲרָזִים בעוד ה' שוהה באוהל. ה' נגלה לנָתָן ואמר לו שאין לו צורך בבית, ושלמעשה ה' זה שיָקִים את ביתו של דָוִד עד עולם. דָוִד מתפלל ומודה לה' על חסדיו עימו ועם ישראל.
מְלָכִים-א	ה	שְׁלֹמֹה מולך בחוכמה והעם חי בעושר ובשלום. שְׁלֹמֹה כורת ברית עם חִירָם מלך צוֹר ורוכש ממנו אֲרָזִים ובְּרוֹשִׁים מהַלְּבָנוֹן לצורך בניית המקדש. מגוייסים אלפי פועלים למלאכת הכנת העצים והאבנים למקדש.
מְלָכִים-א	ו	בניית המקדש אורכת כ-7 שנים. תוכנית מבנה בית המקדש כוללת אוּלָם כניסה, הֵיכַל, ודְּבִיר ובו קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים - אֲרוֹן הבְּרִית וזוג כרובים מכונפים. פנים המבנה מכוסה בעץ ובזהב ובקישוטים.
מְלָכִים-א	ז	מבני הארמון - בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, אוּלָם הָעַמּוּדִים, אוּלָם כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט, בָּיִת לשְׁלֹמֹה ובָּיִת לבת פַּרְעֹה. חִירָם מִצֹּר עושה את כלי הנחושת של המקדש (העַמּוּדִים, היָּם, המְּכֹנוֹת, הכִּיֹּרוֹת, הסִּירוֹת, היָּעִים, והמִּזְרָקוֹת). שְׁלֹמֹה מכין את כלי הזהב - את המזבח, שולחן לחם הַפָּנִים, המנורות וכליהם, ומביא את קודשי דָוִד למקדש.
מְלָכִים-א	ט	שְׁלֹמֹה נותן לחִירָם 20 ערים בגליל אבל חִירָם מאוכזב מהן. אבל שיתוף הפעולה ממשיך כשספני שְׁלֹמֹה וחִירָם יוצאים לאוֹפִיר להביא זָּהָב. שְׁלֹמֹה בונה את גֶּזֶר, חָצוֹר, מְגִדּוֹ, בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן, בַּעֲלָת ותַּדְמֹר, וביְרוּשָׁלַיִם הוא בונה את המִּלּוֹא ואת החומה.
מְלָכִים-ב	י”ד	בממלכת יְהוּדָה, אֲמַצְיָה עולה למלוכה ונוקם ברוצחי אביו יְהוֹאָשׁ. הוא מצליח נגד אֱדוֹם אך מובס וְנִשְׁבָּה בידי יוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל שבוזז את יְרוּשָׁלַיִם (ומַמְשִׁיל את מָשָׁל החוֹחַ ואֶרֶז הַלְּבָנוֹן). אֲמַצְיָהוּ נרצח במהלך קֶשֶׁר כנגדו, ובנו עֻזִּיָּהוּ מולך אחריו. בממלכת יִשְׂרָאֵל, יָרָבְעָם ה-2 מולך אחרי אביו יוֹאָשׁ במשך 41 שנה, ואחריו מולך בנו זְכַרְיָה.
מְלָכִים-ב	י”ט	חִזְקִיָּהוּ נועץ ביְשַׁעְיָהוּ שמציע לו לא לפחוד מגידופי הרַב שָׁקֵה. הַמֶּלֶךְ מתפלל לה' ומציג לפניו במקדש מכתב מהרַב שָׁקֵה עם נאצות כלפי ה', וה' עונה שהוא עומד לנקום בסַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר. בלילה מכה מלאך ה' במחנה אַשּׁוּר, וסַנְחֵרִיב חוזר לנִינְוֵה ונרצח שם בידי שני בניו.
יְשַׁעְיָהוּ	ב	חזון אחרית הימים: כל הגויים ינהרו לציון לעבוד את ה' וישרור שלום כללי ונצחי. כיום, כל עוד יש שפע, העם עוד עובד אלילים שהוא יוצר בעצמו. ביום ה' (שלפני אחרית הימים) ייענשו הגאים, העבודה הזרה תוסר והחוטאים ימלטו למקומות מסתור מפחד ה'.
יְשַׁעְיָהוּ	ט	נבואת ישועה: ההולכים בחושך יראו אור ואצל האויב תרבה המהומה. מהעם יִוָּלֵד ילד פלא שיביא שלום וימלוך בצדק לעד. נבואות תּוֹכָחָה וחורבן ליִשְׂרָאֵל: תושביה הגאים מאמינים רק בכוחם וזונחים את ה' ולכן יענשו בפלישות אויב, מכות לראשי העם ולחלשים. הם ילחמו איש באחיו. אך ה' לא יסתפק בעונשים אלה.
יְשַׁעְיָהוּ	י”ד	נבואה על שיבת בני יִשְׂרָאֵל לציון שתבוצע על ידי עמים אחרים שיתלוו אליהם. מָּשָׁל על מֶלֶךְ בָּבֶל שחשב למלוך בשמיים, אך ימות וירד לַשְׁאוֹל ויזכה שם ללעגם של שאר המלכים המתים. נבואת חורבן לאַשּׁוּר שתובס בארץ יִשְׂרָאֵל. נבואת תבוסה לפְּלִשְׁתִּים שיובסו בעוד שעם יִשְׂרָאֵל אמנם יהיה עני אך ישרוד לבטח בחסות ה'.
יְשַׁעְיָהוּ	ל”ז	חִזְקִיָּהוּ נועץ ביְשַׁעְיָהוּ שמציע לא לפחוד מגידופי הרַבשָׁקֵה. המלך מתפלל לה' ומציג לפניו במקדש מכתב מהרַבשָׁקֵה עם נאצות כלפי ה', וה' עונה שינקום בסַנְחֵרִיב. בלילה מכה מלאך ה' במחנה אַשּׁוּר, סַנְחֵרִיב חוזר לנִינְוֵה שם הוא נרצח בידי שני בניו. (רוב הפרק תואם את מְלָכִים-ב י”ט)
יְשַׁעְיָהוּ	מ”א	אומות העולם נקראות להקשיב ולהתכונן להתכנס למִּשְׁפָּט, בין אליליהם לה'. הוא יעיר ממזרח (את כוֹרֶשׁ\עבד ה'?) שיכה את הגויים. נביאי האלילים לא מסוגלים לנבא את העתיד בעוד נביאי ה' בישרו את שיבת ציון המתרחשת כעת. ה' יחזיר את העם מכל קצוות הארץ, יתן מקורות מים לצמאים, ויפריח את השממה עם עצים.
יְשַׁעְיָהוּ	מ”ד	ה' מעודד את עם ישראל שיעזור לו במים וגשם. הוא מצהיר שהוא האל היחידי ורק הוא יכול לנבא את הבאות, כגון חזרת עמו לארץ. לעג ליוצרי פסילי אלילים, המשתמשים באותו גדע עץ, הן לחימום, לאור, ולבישול, והן ליצירת פסל אל אליו הם מתפללים אח"כ.
יִרְמְיָהוּ	כ”ב	יִרְמְיָהוּ מנבא בשער שאם בית דָוִד ימלוך בצדק אז ימשיך למלוך, אך אם לא אז ארצו תחרב. נבואות למלכי יהודה: לשַׁלֻּם שימות בגלות (במצרים), ליְהוֹיָקִים שלא נהג בצדק כמו אביו יֹאשִׁיָּהוּ, ובנה את ארמונו תוך עושק, וייקבר "קְבוּרַת חֲמוֹר", וליְהוֹיָכִין שיוגלה עם אימו (לבבל) וצאצאיו לא יֵשְׁבוּ עוד על כס המלכות.
יְחֶזְקֵאל	י”ז	יְחֶזְקֵאל חד חידה ליִשְׂרָאֵל: נֶּשֶׁר גדול קוצץ צמרת של עץ אֶרֶז מהלבנון ולוקח אותה (הגליית יְהוֹיָכִין לבָּבֶל), ואח"כ לוקח מזרע הארץ ושותל אותו במקום מוּשְׁקֶה היטב (המלכת צִדְקִיָּהוּ על העם בארץ). מהזרע יוצאת גֶפֶן, אך היא אח"כ מפנה את ענפיה ושורשיה לכוון של נֶּשֶׁר אחר (צִדְקִיָּהוּ כורת ברית נגד בָּבֶל עם פַּרְעֹה). הנֶּשֶׁר הראשון כועס ועוקר אותה (החורבן והגלות). אך בעתיד ה' ישתול את צמרת הארז שישגשג על הר גבוה (משל לגאולת ישראל והר הבית).
יְחֶזְקֵאל	כ”ז	קינה על צֹּר: העיר כְּלִילַת היֹפִי הסוחרת בימים, נמשלת לאוניה מפוארת שכל מרכיביה (לוחות, תורן, משוטים, קרשים, מפרשים, ודגל) הם ממיטב אוצרות העולם. גם חברי צוות הספינה והסחורות שבה (מתכות, אריגים, אבנים יקרות, תבואות, ומקנה) באו מכל העולם. רוח מזרחית שפכה מים רבים על השייטים ושברה את האוניה בלב ים, וכל האוצרות והצוות טבעו. כל תושבי האיים איתם סחרה נסערו לשמע האסון, וצֹּר נעלמה ללא שוב.
יְחֶזְקֵאל	ל”א	בשנה 11 (לגלות יְהוֹיָכִין) יְחֶזְקֵאל מנבא לפַּרְעֹה. הוא נמשל לאֶרֶז הלְּבָנוֹן הגבוה והיפה שענפיו הרבים נותנים מחסה לציפורים ולחיות (משל למדינות החסות של מצרים). אך ה' יעניש אותו על גאוותו. הוא יִכָּרֵת ע"י החזקים שבגויים, העמים שישבו לצילו יינטשו אותו, שְׁבָרָיו יושלכו ברחבי הארץ והוא ירד לשְׁאוֹל.
עָמוֹס	ב	הנבואות לגויים ממשיכות בנבואות נגד מוֹאָב, יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל. מפורטים חטאי יִשְׂרָאֵל (בעיקר כנגד חלשים בחברה), למרות החסדים שנתן להם ה' והעונשים שיפלו על יִשְׂרָאֵל (לוחמים יאבדו את כוחם במנוסתם).
צְפַנְיָה	ב	צְפַנְיָה קורא ליְהוּדָה לחזור במהרה בתשובה. הוא מנבא חורבן לפלישתים, לבני מוֹאָב ועַמּוֹן, לצבא מצרים ולאַשּׁוּר ובירתה נִינְוֵה, על שהשמיצו ופגעו בבני יְהוּדָה.
זְכַרְיָה	י”א	יער הלְבָנוֹן (משל לגויים החזקים?) יפתח את שעריו ותיכנס האש שתשרוף את עצי האֶרֶז שבו. שאר העצים יְיַלְּלוּ, וכך גם האריות שנהרס משכנם בגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן. ה' מצווה על הנביא לרעות צאן המיועד לטבח ולהזניחו (סמל למושלי הארץ הרעים). הוא עושה זאת בעזרת שני מקלות הנקראים "נֹעַם" ו"חֹבְלִים". אחרי שהוא גורם נזק, הוא מקבל שכר, שה' מצווה עליו להשליך לכור היתוך במקדש. ה' יכה בחרב את זרוע ועין ימין של הרועה המזניח.
תְּהִלִּים	כ”ט	דָוִד קורא לפמליית המלאכים של ה' להלל את כבודו וכוחו. קוֹל ה' מרְעִים על היַמִּים, שובר את אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, מרקיד הרים, חֹצֵב לַהֲבוֹת, מרעיד את המדבר, חושף יערות, ונשמע גם במקדש. ה' שפט את הארץ כבר בימי המַּבּוּל הַקְּדוּמִים, ועוד ימשיך למלוך לַנֶּצַח.
תְּהִלִּים	פ	הקהל מבקש מה' להופיע ולהושיע שוב את העַם (וכאן הכוונה כנראה לממלכת יִשְׂרָאֵל הצפונית, בימים שבהם הותקפה ע"י אויב אכזר). העַם נמשל לגֶפֶן שה' נטע, פינה עבורה את האָרֶץ מהגויים, וְאִפְשֵׁר לה לגדול ולהתפשט בָּאָרֶץ. אבל אז ה' פרץ את גדר החלקה של הגֶּפֶן, וְאִפְשֵׁר לכל עובר אורח או חייה לאכול ולכרסם אותה. הקהל מבקש שה' ישיב לתמוך בעַם וּבְמַלְכּוֹ, ואז העַם יוכל לשוב ולעבוד אותו.
תְּהִלִּים	צ”ב	מִזְמוֹר לשַּׁבָּת. המשורר שמח להלל את ה' בשירה ובנגינה ביום ובלילה. מחשבותיו של ה' עמוקות, וקשה לכְּסִילִים להבין את תוכניותיו. נדמה כאילו הָרָשָׁע פורח, אבל הוא יִבֹּל במהירה, ואילו הצדיקים יפרחו וישגשגו כמו תָּמָר או האֶרֶז בלבנון. גם את קרנו של המשורר ה' ירים, ויראה לו את נפילת אויביו. הצדיקים יהיו פוריים ורעננים גם בשֵׂיְבָתָם, ויזכו להלל את הצדק של ה'.
תְּהִלִּים	ק”ד	המשורר מלא התפעלות מההדר של הבריאה, וכיצד כל חלק בה משתלב ותורם לחלקים האחרים. האוֹר, המַּיִם, העננים, הרוּחַ והאֵשׁ משרתים את ה'. מי הַמַּעְיָנוֹת והגשם מַשְׁקִים את החיות וההָרִים (שם חיים היְּעֵלִים), ומצמיחים את העצים שבהם מקננות הציפורים, וגם גידולי מאכל לאָדָם ולבהמה. הגשם מאפשר את ייצור היַיִן, השמן, והלֶחֶם המשמחים את האָדָם. היָרֵחַ שומר על הזמנים, והשֶׁמֶשׁ שומר על היום והלילה. הַיָּם משמש את הדגים, האוניות, ואת הלִוְיָתָן - מִשְׂחָקוֹ של ה'.
אִיּוֹב	מ	ה' מבקש שאִיּוֹב יענה על שאלותיו (מהפרקים הקודמים), ואִיּוֹב עונה שהוא קל ערך אל מול ה', ואת כל דבריו כבר אמר. ה' קורא לו להתחזק ולענות לו. האם איּוב חושב שהוא דומה לה' בחוזקו, בהדרו, ובמלחמתו ברשעים? ה' מתאר כאן את החיות האגדתיות שברא - את "בְהֵמוֹת" הרובצת בנחל, ואת ה"לִוְיָתָן", מפלצת הים האגדית.
שִׁיר-הַשִּׁירִים	א	פתיחה - ייחוס שיר השירים למלך שְׁלֹמֹה. שיר: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. שיר: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה. שיר: לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה. שיר: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים.
שִׁיר-הַשִּׁירִים	ה	שיר: אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר.
שִׁיר-הַשִּׁירִים	ח	שיר: מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי. שיר: מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר. שיר: אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ. שיר: כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה. שיר: הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים!
עֶזְרָא	ג	בחודש תִּשְׁרֵי שאחרי השיבה לציון נערכת אסיפת עם בה יֵשׁוּעַ וזְרֻבָּבֶל מקימים את מזבח המקדש ומתחילה מלאכת הקרבת הקורבנות בו. כמה חודשים אחר כך הם מפקחים על בניית היסודות למקדש לקול תרועות חצוצרות, מצילתיים וקריאות הלל ובכי של זקני העם הזוכרים את הבית הראשון.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י”ד	דָוִד בונה בירוּשָׁלַ‍ִם את ביתו מאֲרָזִים שקיבל מחִירָם מלך צור. נולדים לו שם עוד בנים. הפְלִשְׁתִּים מנסים לתקוף בעמק רפאים אך דָוִד מביס אותם פעמיים, אחרי שהתייעץ עם ה'.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י”ז	דָוִד אומר לנָתָן הנביא שהוא נח בבית אֲרָזִים בעוד שה' שוהה באוהל. נָתָן מספר שה' נגלה לו ואמר שאין לו צורך בבית ושהוא זה שיקים את בית דָוִד עד עולם. דָוִד מתפלל ומודה לה' על חסדיו עימו ועם ישראל.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	כ”ב	דָוִד מצהיר על גורן אֲרַוְנָה היבוסי בתור מקום המזבח של העַם. הוא מכין חומרים להקמת המקדש (אבנים, מתכות, כסף, ואֲרָזִים מלבנון). דָוִד מצווה על שְׁלֹמֹה לבנות את המקדש, כיוון שהדבר נמנע ממנו בשל הדם ששפך. אבל שְׁלֹמֹה יזכה בשקט מכל שכניו, ויוכל להקים את המקדש, בעזרת השַׂרִים של דָוִד.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	א	שְׁלֹמֹה יוצא עם מנהיגי העַם לזבוח בבָּמָה שבְּגִבְעוֹן. שם נגלה לו ה' ושְׁלֹמֹה מבקש כושר לשפוט בצדק את העם, וה' עושה אותו חכם, עשיר ומכובד מכל שאר המלכים. מתואר עושרו של שְׁלֹמֹה: סוסיו ומרכבותיו הרבים, הַכֶּסֶף, הַזָּהָב ואֲרָזִים הרבים, והמסחר הבינלאומי של סוחריו.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	ב	ההכנות לבנין המקדש: שְׁלֹמֹה מונה את פועלי הבניה למִקְדָּשׁ - סַבָּלִים, חוצבים, ומנהלי עבודה. הוא מבקש עזרה מחִירָם מלך צור בעצים, חוטבי עצים, ומבקש גם אומן מומחה. חִירָם מסכים ושולח לו אומן ששמו גם כן חִירָם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	ט	מַלְכַּת שְׁבָא מבקרת אצל שְׁלֹמֹה. שְׁלֹמֹה מקבל זהב ועושר רב ממיסים ומסחר ומכין כלי זהב רבים בהם כסאו ומגינים מצופים זהב, ואוסף גם סוסים רבים. שְׁלֹמֹה מת ורְחַבְעָם מולך אחריו.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	כ”ה	אֲמַצְיָהוּ מולך ביְהוּדָה ונוקם ברוצחי אביו יְהוֹאָשׁ. הוא שוכר גדוד חיילים מישראל אבל משתכנע לשחרר אותו בעצת איש ה'. הגדוד פושט ובוזז ערים ביהודה. אֲמַצְיָה מצליח בקרב נגד אֱדוֹם אך חוטא בפולחן לאלילי אֱדוֹם בניגוד לעצת נביא. הוא מובס ונשבה בידי יוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל (משל החוֹחַ ואֶרֶז הלבנון) שבוזז את יְרוּשָׁלַ‍ִם. אֲמַצְיָהוּ נרצח בקשר בלָכִיש ונקבר בעִיר דָּוִד.

ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

פרק	פסוק
שׁוֹפְטִים-ט	ט"ו	וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
שְׁמוּאֵל-ב-ה	י"א	וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד.
מְלָכִים-א-ה	י"ג	וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר.
מְלָכִים-א-ה	כ"ד	וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ.
מְלָכִים-א-ו	י	וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִיעַ עַל כָּל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים.
מְלָכִים-א-ז	ב	וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים.
מְלָכִים-ב-י"ד	ט	וַיִּשְׁלַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: "הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר 'תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה', וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ.
יְשַׁעְיָהוּ-ב	י"ג	וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן.
יְשַׁעְיָהוּ-מ"א	י"ט	אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו.
תְּהִלִּים-צ"ב	י"ג	צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה.

זיהוי הצמח

אֶרֶז הַלְּבָנוֹן מזוהה בוודאות עם אֶרֶז הַלְּבָנוֹן של היום, בעיקר בשל רצף הזיהוי הזה והשימוש התעשייתי בעץ מימי קדם ועד ימינו. מחקר ארכיאולוגי מצא שימוש באֶרֶז במִצְרַיִם העתיקה בבניית ארמונות, ספינות, ורהיטים, וגם בארץ יִשְׂרָאֵל נמצאו שימושים דומים באֶרֶז לצרכי בנייה.

האֶרֶז הוא באמת הגדול שבעצים באזור ארץ יִשְׂרָאֵל, והוא בעל גזע חזק, ענפים רחבים, והוא משגשג גם בגיל מופלג כפי שתואר בפסוקים שצוטטו למעלה.

אֶרֶז הַלְּבָנוֹן

שם מדעי:	Cedrus libani
משפחה:	אורניים
סוג:	ארז
בערבית:	ארז

אֶרֶז הַלְּבָנוֹן הוא עץ יָרוֹק-עַד בעל עלים מחטניים, הגדל בעיקר בלְּבָנוֹן, מערב סוריה ודרום טורקיה, בהרים בגובה של עד כ-2000 מטר, ובתְּנָאֵי קור. העץ נישא לגובה רב (בד"כ עד 40 מטר, אך ידועים גם פריטים גבוהים בהרבה). הגזע הראשי חזק, ישר, וארוך מאוד. חומר העץ בעל ריח נעים, וכולל חומרים מונעי רקבון, ודוחי מזיקים. בשל תכונות אלה, האֶרֶז מתאים במיוחד לתעשיית העץ. עֲמִידוּתוֹ זו של האֶרֶז מאפשרת לו גם להאריך ימים. הוא מגיע לרוב גובהו כעבור כ-30 שנה, האִצְטְרֻבָּלִים מופיעים בערך בגיל 40, והעץ מתחיל להאט את גדילתו בהגיעו לגיל 70 לערך. האֶרֶז יכול להגיע לגיל מופלג של מאות רבות של שנים (ויש פריטים שגילם מוערך ביותר מ-2000 שנים).

מהגזע מסתעפים ענפים אופקיים ארוכים מאוד הנותנים לעץ מראה רחב בעל שכבות אופקיות זו מעל זו. על הענפים הארוכים גדלים עלים מחטניים בנפרד זה מזה. מהענפים הארוכים יוצאים ענפים קצרים ובהם מִקְּבָצִים צפופים של עלים מחטניים. בקיץ מתחילים להתפתח האִצְטְרֻבָּלִים הזכריים הגמישים. בעונת הסתיו הם נעים ברוח ומפזרים את האבקנים שבהם. האבקנים מפרים את האִצְטְרֻבָּלִים הנקביים הגדלים על אותו העץ (החַד-בֵּיתִי). האִצְטְרֻבָּלִים הנקביים גדולים וקשיחים, וכעבור כשנה של הבשלה - הקשקשים שלהם נפתחים ומשחררים לרוּחַ את הזרעים בעלי הכנפיים.

ניתן לקרוא עוד על אֶרֶז הַלְּבָנוֹן באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, וכלנית.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Cedrus libani shoot, By Wikimedia user MPF (see link for author information) [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

ענפים ארוכים צעירים של אֶרֶז, מהם יוצאים עלי מחט עצמאיים. הענפים יתארכו ויתפצלו במישור אופקי המאונך לגזע

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

New spring needles on a Horstmann Blue Atlas Cedar along Tranquility Court in the Franklin Farm section of Oak Hill, Fairfax County, Virginia. By Famartin [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.

ענפים קצרים יוצאים מענף ארוך, ומסתיימים במִקְבָּץ של עלים מחטניים

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Cedrus libani A. Rich., Cedar of Lebanon; male cones, by H. Zell [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.

אִצְטְרֻבָּל זכרי של אֶרֶז - האִצְטְרֻבָּלִים הגמישים נעים ברוח הסתיו ומפזרים את האבקנים שבהם

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Lebanon Cedar; cones., by Jerzy Strzelecki [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.

אִצְטְרֻבָּל נקבי של אֶרֶז - האִצְטְרֻבָּלִים הנקביים קשיחים, וכעבור כשנה של הבשלה - הקשקשים נפתחים ומשחררים את הזרעים

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Cedrus wood- photo User:MPF, No machine-readable author provided. Brodo assumed (based on copyright claims). [CC-BY-SA-3.0]

חתך של עץ אֶרֶז

עַלַמַּפָּה

טבלת הצמחים
אֶרֶז