פרטי היוצר\ת
TEL EL KHUWEILFE - view from south. By Danny Gershoni, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
תל חליף, בסמוך לקיבוץ להב
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: תל חליף\חווילפה
עֵין רִמּוֹן במקרא
"עַיִן וְרִמּוֹן" נזכרות ברשימת ערי מחוז הַנֶּגֶב שבנחלת שבט יְהוּדָה
עַיִן וְרִמּוֹן אם כן נזכרות בד"כ יחדיו ברצף (למרות שכאמור ביְהוֹשֻׁעַ-ט"ו נוספת וְ-החיבור לפני רִמּוֹן) וההשערה המקובלת היא שמדובר בעיר אחת ששמה "עַיִן רִמּוֹן". ברשימת ערי הלויים בנחלת שבט שִׁמְעוֹן נזכרת "עַיִן" ללא התוספת "רִמּוֹן"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ"א, ל"ב: כא
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.
... לב
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
. אח"כ נאמר ששבט שִׁמְעוֹן קיבל כ-17 ערים, כולל את "עַיִן רִמּוֹן", בתוך נחלת יְהוּדָה כי יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים א, ז: א
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה.
... ז
עַיִן רִמּוֹן וָעֶתֶר וְעָשָׁן עָרִים אַרְבַּע וְחַצְרֵיהֶן.
, וכך עַיִן רִמּוֹן גם נזכרת ברשימה המקבילה של ערי שִׁמְעוֹן בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים כ"ד, ל"ב: כד
בְּנֵי שִׁמְעוֹן נְמוּאֵל וְיָמִין יָרִיב זֶרַח שָׁאוּל.
... לב
וְחַצְרֵיהֶם עֵיטָם וָעַיִן רִמּוֹן וְתֹכֶן וְעָשָׁן עָרִים חָמֵשׁ.
. עֵין רִמּוֹן נזכרת גם ברשימת ערי יְהוּדָה שאליהן חזרו השבים מהגלות בימי נְחֶמְיָה[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים כ"ה, כ"ט: כה
וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ.
... כט
וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת.
. הנביא זְכַרְיָה תאר את גבולות הארץ הגדולה שסביב לירושלים מאזור צפון יהודה (העיר גֶּבַע) לדרומה (העיר רִמּוֹן) שמדרום לירושלים[^]זְכַרְיָה פרק י"ד פסוק י: י
יִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ.
, ויש המשערים שמדובר גם כאן בעַיִן רִמּוֹן[1]עולם התנ"ך, ספר זְכַרְיָה עמ' 255.
.
עַיִן וְרִמּוֹן אם כן נזכרות בד"כ יחדיו ברצף (למרות שכאמור ביְהוֹשֻׁעַ-ט"ו נוספת וְ-החיבור לפני רִמּוֹן) וההשערה המקובלת היא שמדובר בעיר אחת ששמה "עַיִן רִמּוֹן". ברשימת ערי הלויים בנחלת שבט שִׁמְעוֹן נזכרת "עַיִן" ללא התוספת "רִמּוֹן"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים ט, ט"ז: ט
וַיִּתְּנוּ מִמַּטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם.
... טז
וְאֶת עַיִן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יֻטָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים תֵּשַׁע מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה.
, אך ההשערה היא שמדובר בשיבוש כיוון שברשימה המקבילה בדִּבְרֵי-הַיָּמִים נזכרת "עָשָׁן" במקום "עַיִן"[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוק מ"ד: מד
וְאֶת עָשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
.
זיהוי המקום
שמה של רִמּוֹן\עֵין-רִמּוֹן נשתמר כמשוער בח'ירבת אֻם-רַמַמִין ליד קיבוץ להב, באזור המתאים לאתרים המשוערים של שאר הערים הנזכרות ברשימת ערי שִׁמְעוֹן. באֻם-רַמַמִין נמצאו ממצאים המעידים על יישוב יהודי מהתקופה הרומית-ביזנטית, כולל שרידי בית-כנסת מהמאה ה-3 לספירה אך ללא ממצאים מתקופת ההמקרא. ההשערה המקובלת לכן היא שעֵין-רִמּוֹן המקראית ישבה על תל חליף\חווילפה, פחות מ-ק"מ מצפון לח'ירבת אֻם-רַמַמִין, ושהיישוב נדד דרומה בתקופה מאוחרת
בתל חליף אמנם נמצאו ממצאים המעידים על יישוב שהתקיים ברציפות על התל כמעט לאורך כל הדורות החל בתקופה הכלכוליתית והברונזה המקודמת (כלומר הכנענית הקדומה), דרך תקופת הברזל (התקופה "הישראלית") והתקופה הפרסית (ימי שיבת ציון), וגם בדורות שאחר כך, אפילו עד המאה ה-20. העיר שעל התל היתה מבוצרת לתקופה מוגבלת בתקופת הברונזה המקודמת, אך יישוב זה חרב בסופו של דבר ואח"כ נמצאו בעיקר שרידים של מבני ציבור, מגורים, ותעשייה, וחרסים רבים ומערות קבורה ומגורים מהתקופות השונות. היישוב התדלדל בתקופה הביזנטית ונראה שנדד כאמור לח'ירבת אֻם-רַמַמִין הסמוכה.
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 201
(ראו במפה).
בתל חליף אמנם נמצאו ממצאים המעידים על יישוב שהתקיים ברציפות על התל כמעט לאורך כל הדורות החל בתקופה הכלכוליתית והברונזה המקודמת (כלומר הכנענית הקדומה), דרך תקופת הברזל (התקופה "הישראלית") והתקופה הפרסית (ימי שיבת ציון), וגם בדורות שאחר כך, אפילו עד המאה ה-20. העיר שעל התל היתה מבוצרת לתקופה מוגבלת בתקופת הברונזה המקודמת, אך יישוב זה חרב בסופו של דבר ואח"כ נמצאו בעיקר שרידים של מבני ציבור, מגורים, ותעשייה, וחרסים רבים ומערות קבורה ומגורים מהתקופות השונות. היישוב התדלדל בתקופה הביזנטית ונראה שנדד כאמור לח'ירבת אֻם-רַמַמִין הסמוכה.
פרקים המזכירים את עֵין רִמּוֹן
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
יער להב. באתר קק"ל
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.