עיר
תִּמְנַת-סֶרַח
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The view of the hill of Hirbet Tibne. By Amos1947, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
התל עליו נמצאת חירבת תיבנה, אשר יש המזהים אותה עם תִּמְנַת-סֶרַח
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
תִּמְנַת-סֶרַח במקרא
אחרי שיהוֹשֻׁעַ הוביל את העם בימי ההתנחלות בארץ, הוא ביקש וקיבל לעצמו נחלה בתִּמְנַת סֶרַח שבהר אֶפְרָיִם, והוא בנה את המקום ועבר לגור בו
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים מ"ט-נ: מט וַיְכַלּוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ לִגְבוּלֹתֶיהָ וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נַחֲלָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בְּתוֹכָם. נ עַל פִּי יְהוָה נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל אֶת תִּמְנַת סֶרַח בְּהַר אֶפְרָיִם וַיִּבְנֶה אֶת הָעִיר וַיֵּשֶׁב בָּהּ.
. יְהוֹשֻׁעַ מת בגיל 110 שנים, והוא נקבר "בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"ד פסוקים כ"ט-ל: כט וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים. ל וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.
. פסוק דומה מופיע גם בספר שׁוֹפְטִים, אך שם נקראת הנחלה בשם "תִמְנַת חֶרֶס" במקום "תִּמְנַת סֶרַח"
[^]שׁוֹפְטִים פרק ב פסוקים ח-ט: ח וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים. ט וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.
.
זיהוי המקום
תִּמְנַת סֶרַח\חֶרֶס שכנה כאמור בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ, המפורש כאזור עשיר במעיינות גועשים
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 603
. אוסביוס זיהה אותה (בטעות) עם תִּמְנָה של נחלת דָן (הנזכרת בסיפורי יְהוּדָה), ומיקם אותה בתחום העיר לֹד על הדרך לירושלים, והוסיף שעדיין היו מצביעים שם בימיו על אתר קבר יהוֹשֻׁעַ, וכוונתו כנראה לתִּמְנָה שהיתה בירת מחוז באזור זה בתקופה הרומית. לפי מפת מֵידְבָא המציינת (פחות או יותר במקומם היחסי) אתרים מקראיים שונים בארץ ישראל בתקופה הביזנטית
[*]ראו בעמוד על העיר מֵידְבָא
נמצאת תִּמְנַת סֶרַח\תִּמְנָה מצפון לאמאוס (מצפון לצומת לטרון של היום) וממזרח ללוד.

הזיהוי המסורתי והמקובל של תִּמְנַת סֶרַח הוא עם ח'רבת תִבְּנָה במערב הַר אֶפְרָיִם. החורבה משתרעת על פני כ-50 דונם על ראש תל השולט מצפון (גם כיום) על אחת הדרכים העולות ממערב לכוון גופנא וירושלים. מצפון מערב לתל נבעו בעבר שני מעיינות קטנים (מהם נובע כיום רק "עין תִבְּנָה" המזרחי), ומדרום לתל התגלה מקווה טהרה ציבורי גדול מאוד ובור מים. מדרום לתל נמצא גם בית קברות (נקרופוליס) ובו נראים עדיין כמה קברים מפוארים במיוחד. היישוב באתר התקיים כמעט ברציפות מהתקופה הכנענית (ברונזה) ועד ימי הביניים, אך היה בשיא גודלו ושיגשוגו בימי בית שני, ולתקופה זו שייכים המקווה ובית הקברות. היישוב היהודי התקיים במקום גם לאחר המרד הגדול ברומאים, אך נחרב בימי מרד בר-כוכבא ולא נושב עוד באופן משמעותי כבעבר.
פרקים המזכירים את תִּמְנַת-סֶרַח
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על תִּמְנַת-סֶרַח באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.