עיר
חָנֵס
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Column of the great temple of Herishaf from Herakleopolis Magna, time of Ramses II - now on display at South Australian Museum, Adelaide. By Vincent Brown, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
עמוד מהמקדש לאל חרשֶף בחָנֵס (כאן הוא מוצג במוזיאון באדלייד שבאוסטרליה)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Golden statuette of the god Hershef with the name of Neferkare Peftjauawybast, local kinglet of Henen-nesut (Herakleopolis Magna) during the third intermediate period. Flinders Petrie (1853-1942), [Public domain], via Wikimedia Commons
פסלון זהב של האל חרשֶף כפי שנמצא בחָנֵס ע"י הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי, שחפר את האתר בסוף המאה ה-19
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : היראקליופוליס מאגנה
חָנֵס במקרא
הנביא יְשַׁעְיָהוּ כעס בשם ה' על הָעָם שביקש ברית הגנה עם מִצְרַיִם (כנראה הברית שהיתה לחִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה עם מִצְרַיִם כהגנה נגד אַשּׁוּר) בלי לסמוך או להתייעץ עם ה'. פַּרְעֹה לא יוכל לתת הגנה לעם. שליחי יְהוּדָה שיצאו לצֹעַן ולחָנֵס שבמִצְרַיִם לא יביאו תועלת
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל פסוקים ב-ה: ב הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם. ג וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה. ד כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ. ה כֹּל הבאיש [הֹבִישׁ] עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה.
(גם הרַב-שָׁקֵה של סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר הזכיר את אותה הברית וטען, מסיבותיו הוא, שמִצְרַיִם היא "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ"
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ו פסוקים ד-ו: ד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. ה אָמַרְתִּי אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי. ו הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו.
ושאין לסמוך על תמיכתה).
זיהוי המקום
יש המפרשים את הפסוק ב
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל פסוק דיְשַׁעְיָהוּ פרק ל פסוק ד: ד כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ.
כאילו השליחים מיְהוּדָה יצאו "לחִנָּם" למשימתם, ויש המשערים שמדובר בעיר תַּחְפַּנְחֵס, אך בד"כ מקובל שיְשַׁעְיָהוּ מתכוון כאן לעיר חָנֵס שבמצרים התיכונה. שם העיר במצרית היה "חננ-נשות" אשר נגזר מ"חות-ננ-נשות" שמשמעו בית צאצא המלך. בעיר התקיים הפולחן לאל המצרי חרשֶף בעל ראש האַיִל. בני יָוָן שישבו בעיר בתקופה ההלניסטית זיהו את חרשֶף עם היראקליס ולכן כינו את העיר היראקליאופוליס מאגנה\הגדולה (כדי להבחין בינה לבין ערים אחרות על שם היראקליס).

חָנֵס נזכרת בתעודות מימי הממלכה הקדומה של מִצְרַיִם (בתחילת האלף ה-3 לפנה"ס), אך לשיא תהילתה הגיעה בימי השושלות ה-9 וה-10 (2040-2160). מִצְרַיִם חולקה אז לממלכות מִצְרַיִם העליונה (באזור הגבוה של הנילוס בדרום) והתחתונה (באזור הנמוך של הנילוס והדלתא בצפון) וחָנֵס היתה אז לבירה של מִצְרַיִם התחתונה. חָנֵס היתה מסוכסכת לעתים קרובות עם העיר המובילה של מִצְרַיִם העליונה - היא נֹּא אָמוֹן\תֶבַּאי ועם הפרעונים ששלטו בה (מהשושלת ה-11 במִצְרַיִם התחתונה המקבילה לשושלת ה-10 במִצְרַיִם העליונה). אחרי שמלכי חָנֵס חיללו את עיר המתים המלכותית באֶבּידוֹס שבמצרים העליונה, תקף פרעה מנתוחותפ השני בתגובה את מִצְרַיִם התחתונה, כבש אותה ובכך איחד שוב את ממלכת מִצְרַיִם, והשיב את הבירה לנֹּא אָמוֹן (לקראת סוף האלף ה-3 לפנה"ס)
[1]הערך על חָנֵס בויקיפדיה האנגלית
. מלכי השושלת ה-12 (1802-1991 לפנה"ס) הרבו לבנות בחָנֵס. המקדש לחרשֶף הוקם בתקופה זו והעיר שבה להיות מרכז דתי ותרבותי חשוב. פרעה רעמסס ה-2 (1279–1213 לפנה"ס) מהשושלת ה-19 הרבה לבנות בכל רחבי ממלכתו, ובנה גם בחָנֵס תוך שימוש באבני הבנייה של המבנים הקודמים במקום
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 220
.

אֵסַרְחַדּוֹן מלך אַשּׁוּר כבש את מִצְרַיִם התחתונה (671 לפנה"ס) והציב נציב מטעמו בחָנֵס. העיר המשיכה להיות מרכז חשוב גם בתקופה ההלניסטית של מִצְרַיִם תחת בית תַּלְמַי, ומהתקופה הרומית נמצאה בתי מגורים ועיר המתים הגדולה של היישוב. חָנֵס שוקמה בימי הקיסר הרומי אנטונינוס (150 לספירה), אך כעבור כ-100 שנים אתר העיר כבר היה נטוש
[3]הערך על חָנֵס בויקיפדיה האנגלית
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 220-219
.
פרקים המזכירים את חָנֵס
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על חָנֵס באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Egyptian antiquities in the Archeological Museum of Bologna. By Sailko, [CC-BY-3.0];, via Wikimedia Commons
פסל של אדם יושב מחָנֵס. מוצג כיום במוזיאון בבולוניה שבאיטליה.