עַלַמַּפָּה

סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר עלה על יְהוּדָה ושם מצור על יְרוּשָׁלַיִם. הרַבשָׁקֵה (שר המשקים) של סַנְחֵרִיב איים על חִזְקִיָּהוּ ועל כל העם ששמע את דבריו מהחומות שאין לסמוך "עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם" או על עזרת ה' ושעדיף להם להכנע ולצאת לחיים טובים יותר בגלות. העם שתק כמצוות חִזְקִיָּהוּ, ושליחי חִזְקִיָּהוּ קרעו את בגדיהם לאות אבל.

מאוחר יותר גילה הרַבשָׁקֵה שסַנְחֵרִיב עזב את לָּכִישׁ שביְהוּדָה ונלחם על לִבְנָה ושגם תִּרְהָקָה מלך כּוּשׁ יצא להלחם בו. הרַבשָׁקֵה שלח מכתב לחִזְקִיָּהוּ בו הוא הזהיר אותו שוב שלא יחשוב שה' יעזור לו, כמו שאלוהי שאר העמים שאַשּׁוּר כבשו לא עזרו להם. לבסוף המצור האשורי על יְרוּשָׁלַיִם נכשל בדרך פלא כשמלאך ה' הכה בלילה את מחנה אַשּׁוּר, וסַנְחֵרִיב שב לבירתו נִינְוֵה שם נרצח בידי בניו.

תִּרְהָקָה (תאהרוק בשפה הנוּבִּית) היה בנו של פרעה פי\פִּ-עָנְחִ'י מייסד שושלת הפרעונים השחורים\הנוּבִּים שמוצאם מכּוּשׁ שבאזור הנילוס העליון\הדרומי באזור סודאן של ימינו, ואשר מלכו על כּוּשׁ ועל מִצְרַיִם. אחרי פי עלו למלוכה שַׁבַּתַכַּא ושַׁבַּאכַּא בסדר שיש חילוקי דיעות לגביו אך כיום מקובל ששַׁבַּתַכַּא בנו של פי ואחי תִּרְהָקָה מָלַךְ ראשון ואחריו מָלַךְ שַׁבַּאכַּא בשנים 705–690 לפנה"ס, כלומר בימי מסע סַנְחֵרִיב ליְהוּדָה (701 לפנה"ס). תִּרְהָקָה יצא אז בראש הכח המצרי שבא לעזור למורדים באַשּׁוּר וביניהם לחִזְקִיָּהוּ שהיה נתון תחת המצור ביְרוּשָׁלַיִם. תִּרְהָקָה עוד לא מָלַךְ כאמור בתקופה זו, והוא נזכר במקרא כ"מֶלֶך כּוּשׁ" בגלל כנראה עתידו. סַנְחֵרִיב בכל אופן הביס את תִּרְהָקָה בקרב שנערך באזור אֶלְתְּקֵה, אך נטש בסופו של דבר את המצור על יְרוּשָׁלַיִם, ונרצח ע"י בנו בנִינְוֵה כ-20 שנים אח"כ (681 לפנה"ס). שאבאכא עצמו מת בשנת 690 לפנה"ס ותִּרְהָקָה עלה אחריו על כס השלטון בכּוּשׁ ובמִצְרַיִם.

תקופת מלכותו של תִּרְהָקָה נחשבת לפחות בראשיתה כתקופת שגשוג במִצְרַיִם, בעקבות גאות נדיבה יחסית של הנילוס ופריחה תרבותית. תִּרְהָקָה זכר את מצבו הרעוע של מקדש אמון בקווה שבכּוּשׁ שאותו ביקר בצעירותו עם אחיו שַׁבַּתַכַּא, ותרם זהב לשיקומו כשעלה למלוכה. הוא הרחיב גם את המקדש הגדול בכַּרְנָכּ שבנֹּא אָמוֹן\תֶבַּאי, והחל בהשראת נֹּא אָמוֹן להקים מוקד דומה של מקדשים וקברי פאר בארץ כּוּשׁ בג'בל ברקל ובנורי הסמוכה, שם הקים את הפרמידה שבה נקבר מאוחר יותר.

תִּרְהָקָה ניצל את ההעדרות הנמשכת של מלכי אַשּׁוּר מהאזור כדי לחזק את צבא מִצְרַיִם ולכרות בריתות עם ערים בחוף הפניקי ובפְלֶשֶׁת שעל גבול מִצְרַיִם. אחרי שאֵסַרְחַדּוֹן מלך אַשּׁוּר (בנו של סַנְחֵרִיב) השיג יציבות יחסית באימפריה הוא החליט לפנות ולטפל גם במִצְרַיִם שעודדה ותמכה במרידות השונות שהטרידו את ממלכת אַשּׁוּר בסוריה ובארץ ישראל. נסיון הפלישה הראשון של אֵסַרְחַדּוֹן למִצְרַיִם (4\673 לפנה"ס) נכשל כשתִּרְהָקָה הביס את צבא אַשּׁוּר המותש ממסעו המואץ דרומה (כמשוער באזור קנטרה של ימינו). בשנת 671 לפנה"ס חזר אֵסַרְחַדּוֹן לנסות ולכבוש את מִצְרַיִם עם צבא גדול יותר. כשהצבא עבר בחָרָן בדרכו למִצְרַיִם קיבל אֵסַרְחַדּוֹן נבואה שחזתה את נצחונו, ואמנם 3 חודשים אח"כ ניצח צבא אַשּׁוּר את צבא מִצְרַיִם באזור הצפוני של הדלתא, ואחרי שתי קרבות מכריעים נוספים נכבשה הבירה הצפונית בנֹף\ממפיס. תִּרְהָקָה אמנם הצליח להמלט אך משפחתו, כולל אישתו ויורש העצר, נשבו והוצאו לגלות לאַשּׁוּר יחד עם רבים מתושבי מִצְרַיִם. יורש העצר מוצג משתחווה לפני אֵסַרְחַדּוֹן כשחבל כרוך על צווארו במצבת הנצחון שהקים אֵסַרְחַדּוֹן בשָׂמָאל שבצפון סוריה.

בשנת 669 חזר תִּרְהָקָה צפונה בנסיון להתנגד לשלטון האַשּׁוּרי החדש והצליח להשתלט שוב על נֹף שבאזור הדלתא וחיזק את הבריתות שלו עם צֹר ועם אַשְׁקְלוֹן. אֵסַרְחַדּוֹן יצא שוב עם צבאו למִצְרַיִם, ומת במפתיע כשעבר בחָרָן, כנראה בנסיבות טבעיות. השלטון בבָּבֶל ובאַשּׁוּר עבר במסודר לבניו שמש-שום-אוכין ואשורבניפל כפי שתכנן. אשורבניפל המשיך את המלחמה עם מִצְרַיִם (6\667), והביס שוב ליד נֹף את צבא תִּרְהָקָה, אשר נס דרומה לנֹּא אָמוֹן בירת מצרים העליונה\הדרומית. צבא אשורבניפל הגיע בסופו של דבר גם לנֹּא אָמוֹן ותִּרְהָקָה ברח מפניו לגדה הנגדית של הנילוס שם. אשורבניפל המליך על מִצְרַיִם את פרעה נֶכוֹ (הראשון) כמלך ווסאל נאמן לאַשּׁוּר, אך נאלץ לשוב צפונה לאזור הדלתא שם התעוררו מרידות חדשות. כך ניצל תִּרְהָקָה מידי אשורבניפל אך מת בנֹּא אָמוֹן לא זמן רב אח"כ (664 לפנה"ס) והוריש את ממלכתו לתְּנוּת-אָמוֹן בנו של שַׁבַּאכַּא או של שַׁבַּתַכַּא.