תל לָכִישׁ
פרטי היוצר\ת
Assyrian siege-engine attacking the city wall of Lachish., By Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg) [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
תבליטי לָכִיש בארמון סַנְחֵרִיב בנינוה, בהם מתוארים מהלכי כיבוש העיר בידי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים
: תל א-דֻּוֵיר
לָכִישׁ במקרא
חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי - מלכי יְרוּשָׁלַיִם, חֶבְרוֹן, יַרְמוּת, עֶגְלוֹן, ויָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ נבהלו כששמעו על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ ועל הברית שכרת עם הַגִּבְעֹנִים, ועלו להלחם בגִּבְעוֹן
רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
אחרי שחִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה הפסיק לשלם מס לאַשּׁוּר, עלה סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר על יְהוּדָה וכבש את כל הערים הבצורות, כולל את לָכִיש. חִזְקִיָּהוּ שלח התנצלות ומס גדול לסַנְחֵרִיב שהמשיך עוד לשבת עם צבאו בלָכִיש, אך סַנְחֵרִיב שלח בכל זאת את צבאו בפיקוד "הרַבשָׁקֵה" לצור על יְרוּשָׁלַיִם. בשלב כלשהו גילה הרַבשָׁקֵה שסַנְחֵרִיב עזב את לָּכִישׁ ועבר להלחם על לִבְנָה, ושגם מלך כּוּשׁ יוצא להלחם בו
בימי המצור הבָּבְלִי על יְרוּשָׁלַיִם, הבבלים שמו מצור גם על עָרֵי המִבְצָר הַנּוֹתָרוֹת ביְהוּדָה, כולל על לָכִישׁ ועֲזֵקָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים א-ג: א
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם.
ב
וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים.
ג
וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר.
. יְהוֹשֻׁעַ קיים את הברית עם הַגִּבְעֹנִים והביס את 5 המלכים בעזרת נסים שעשה ה'. הוא לכד את המלכים שהסתתרו במערה במַקֵּדָה ושם הוציא אותם להורג[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים כ"ג-כ"ד, כ"ו-כ"ז: כג
וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן.
כד
וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם.
... כו
וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב.
כז
וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
. 5 המלכים נזכרו אח"כ גם ברשימת 31 המלכים שהִכָּה יְהוֹשֻׁעַ ממערב לירדן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, י-י"ב: ז
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם.
... י
מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶחָד.
יא
מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶחָד מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶחָד.
יב
מֶלֶךְ עֶגְלוֹן אֶחָד מֶלֶךְ גֶּזֶר אֶחָד.
. אחרי כיבוש לִבְנָה עבר
יְהוֹשֻׁעַ לכבוש את לָכִישׁ ולהשמיד את כל תושביה. מלך גֶּזֶר בא לעזור ללָכִישׁ אך יְהוֹשֻׁעַ הביס גם את צבאו. אחרי כיבוש לָכִישׁ המשיך יְהוֹשֻׁעַ וכבש את עֶגְלוֹן ועוד ערים נוספות[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים ל"א-ל"ד: לא
וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ.
לב
וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה.
לג
אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד.
לד
וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.
. לָכִישׁ נכללה בסופו של דבר בנחלת יְהוּדָה, והיא נזכרת ברשימת ערי הַשְּׁפֵלָה של נחלת יְהוּדָה יחד עם ערים כמו מגדל גָד עֶגְלוֹן, ומַקֵּדָה וערים נוספות[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ל"ג, ל"ז, ל"ט-מ"א: לג
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה.
... לז
צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד.
... לט
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן.
מ
וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ.
מא
וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
.
רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוקים ב-ד: ב
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה.
ג
בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים.
ד
וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלִָם.
), ובין הערים שבוצרו נזכרת לָכִישׁ יחד עם ערים נוספות בשְּׁפֵלָה כמו מָרֵאשָׁה, עֲזֵקָה, צָרְעָה ועוד[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה, ח-י: ה
וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה.
... ח
וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה וְאֶת זִיף.
ט
וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה.
י
וְאֶת צָרְעָה וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת חֶבְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרוֹת.
. על אֲמַצְיָה מלך יְהוּדָה מסופר שברח ללָכִישׁ מיְרוּשָׁלַיִם מפני הקושרים עליו, אך הם השיגו אותו בלָכִישׁ והרגו אותו שם[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוקים י"ח-י"ט: יח
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲמַצְיָהוּ הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
יט
וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וַיָּנָס לָכִישָׁה וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָׁה וַיְמִתֻהוּ שָׁם.
.
אחרי שחִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה הפסיק לשלם מס לאַשּׁוּר, עלה סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר על יְהוּדָה וכבש את כל הערים הבצורות, כולל את לָכִיש. חִזְקִיָּהוּ שלח התנצלות ומס גדול לסַנְחֵרִיב שהמשיך עוד לשבת עם צבאו בלָכִיש, אך סַנְחֵרִיב שלח בכל זאת את צבאו בפיקוד "הרַבשָׁקֵה" לצור על יְרוּשָׁלַיִם. בשלב כלשהו גילה הרַבשָׁקֵה שסַנְחֵרִיב עזב את לָּכִישׁ ועבר להלחם על לִבְנָה, ושגם מלך כּוּשׁ יוצא להלחם בו
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוק ח: ח
וַיָּשָׁב רַב שָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ.
. הרַבשָׁקֵה ניסה לשכנע את חִזְקִיָּהוּ להכנע אך הנביא יְשַׁעְיָהוּ עודד אותו ובסופו של דבר המצור נכשל וצבאות אַשּׁוּר שבו לארצם. הנביא מִיכָה שניבא גם הוא בימי חִזְקִיָּהוּ, התייחס כנראה לימי הכיבוש האַשּׁוּרי של ערי יְהוּדָה כשקרא ללָכִישׁ לרתום את המרכבה לסוסים (לקראת האויב) כי היא מקור החטא בעַם. לכן היא תתן מס על הערים הכבושות בשְּׁפֵלָה - כולל מוֹרֶשֶׁת, אַכְזִיב, מָרֵשָׁה ועֲדֻלָּם[^]מִיכָה פרק א פסוקים י"ג-ט"ו: יג
רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ יוֹשֶׁבֶת לָכִישׁ רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת צִיּוֹן כִּי בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל.
יד
לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
טו
עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל.
.
בימי המצור הבָּבְלִי על יְרוּשָׁלַיִם, הבבלים שמו מצור גם על עָרֵי המִבְצָר הַנּוֹתָרוֹת ביְהוּדָה, כולל על לָכִישׁ ועֲזֵקָה
[^]יִרְמְיָהוּ פרק ל"ד פסוק ז: ז
וְחֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל נִלְחָמִים עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת אֶל לָכִישׁ וְאֶל עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר.
. תושבי לָכִישׁ יצאו לגלות מן הסתם יחד עם שאר ערי יְהוּדָה, אך שבו אליה בימי שיבת ציון ונְחֶמְיָה, יחד עם תושבי זָנוֹחַ, עֲדֻלָּם, ועֲזֵקָה[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים כ"ה, ל: כה
וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ.
... ל
זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם.
.
זיהוי המקום
לָכִישׁ היתה כאמור עיר מלוכה חשובה בנחלת יְהוּדָה, והיא נכבשה בין לִבְנָה ועֶגְלוֹן, ונזכרת גם יחד עם ערים נוספות בשְּׁפֵלָה כמו מגדל גָד. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה נאמר שלָכִישׁ שכנה באותם ימים במרחק 7 מילין מדרום לבית-גוברין. ההשערה המקובלת היא שבימי אוסביוס לָכִישׁ שכנה באתר של ח'רבת א-דֻּוֵיר לשם נדדה קודם לכן מהאתר של לָכִישׁ המקראית בתל א-דֻּוֵיר (ראו במפה). זיהוי זה התחזק ע"י אחד ממכתבי לכיש שנמצאו באתר ואשר מזכיר את לָכִישׁ בִּשְׁמָהּ
תל א-דֻּוֵיר\לָכִישׁ שוכן בלב אזור פורה על הגדה הדרומית של נחל לָכִישׁ, שבו זורמים מעט מים גם בחודשי הקיץ. בצפון התל בתחום החומות נחצבה גם באר בתקופת הברזל שהמשיכה לשמש את תושבי הסביבה גם בתקופה המודרנית
בראשית האלף ה-3 לפנה"ס (ברונזה קדומה) עברו יושבי המערות שבסביבות התל לשכון על התל עצמו, ובחלק הראשון של האלף ה-2 (ברונזה תיכונה) לָכִישׁ כבר היתה עיר חשובה ומבוצרת, וניכרה בה השפעת מִצְרַיִם. תחת השלטון המצרי במאות ה-13-15 לפנה"ס (יחד עם שאר הארץ) לָכִישׁ היתה העיר החשובה ביותר בדרום הארץ, והיא נזכרת בכמה כתבים מצרים עתיקים. מכתבי אֶל-עַמַארְנָה
לָכִישׁ נותרה נטושה עוד זמן רב לאחר החורבן, עד תקופת המלוכה ביְהוּדָה (המאה ה-10 לפנה"ס) שבה נבנתה לָכִישׁ כעיר המבצר הגדולה ביותר ביְהוּדָה, אולי ע"י רְחַבְעָם (כמסופר במקרא - ראו למעלה). מערכת הביצורים כללה שתי חומות - פנימית וחיצונית, ושער מבוצר עם באסטיון\בַּחַן ומגדלים, אליו הובילה הדרך אל העיר במעלה המדרון ובמקביל לחומה המערבית (ראו בצילום). בתקופה זו נבנה גם מצודה או ארמון מלבני גדול (כ-3000 מ"ר) בפסגת התל, ולצידו רחבה גדולה.
בתל נמצאו מאות חותמות "למלך" המתוארכות לימי חִזְקִיָּהוּ
בתי העיר והמצודה נחרבו לגמרי במהלך הכיבוש האשורי, אך היישוב התחדש אח"כ שוב בעיקר באזור השער, והחומות והשער שופצו מחדש. באחד מחדרי המשמר של השער התגלה מקבץ של 18 ממכתבי לָכִישׁ הידועים המתוארכים לימי סוף בית-ראשון. רוב המכתבים נכתבו ע"י "הושעיהו" לאדונו "יאוש" ועוסקים בגורלו של נביא כלשהו המאויים ע"י המלך והשרים, ואשר נרדף על ידיהם עד מצרים. אחת ההשערות היא שמדובר בנביא אוּרִיָּהוּ שדברים דומים נכתבו עליו בספר יִרְמְיָהוּ
לָכִישׁ ניזוקה ונחרבה סופית במהלך שני מסעות הכיבוש של נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל ביְהוּדָה (597, 587 לפנה"ס) וחורבן בית ראשון. העיר נשארה חריבה ונטושה עד שהוקם באתר יישוב קטן בימי שיבת ציון תחת השלון הפרסי (מאה 5 לפנה"ס). בתקופה זו גם נבנה שוב הארמון ששימש כמשוער כמרכז השלטון הפרסי באזור, והוקם מקדש נוכרי ממזרח לארמון ("מקדש השמש") ששימש לפולחן עד המאה ה-2 לפנה"ס. האתר ניטש אז סופית, ומָרֵאשָׁה ירשה את לָכִישׁ כבירת האזור.
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 505
.
תל א-דֻּוֵיר\לָכִישׁ שוכן בלב אזור פורה על הגדה הדרומית של נחל לָכִישׁ, שבו זורמים מעט מים גם בחודשי הקיץ. בצפון התל בתחום החומות נחצבה גם באר בתקופת הברזל שהמשיכה לשמש את תושבי הסביבה גם בתקופה המודרנית
[4]לסייר עם המקורות, בנתיבות השפלה והרי יהודה. איל דודסון. הוצאת יד בן-צבי. 2008, עמוד 162,147
. מלָכִישׁ יצאה בימי קדם דרך אורך חשובה שהובילה צפונה לעֵמֶק אַיָּלוֹן ודרך נוספת מזרחה לחֶבְרוֹן[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 46,44
.
בראשית האלף ה-3 לפנה"ס (ברונזה קדומה) עברו יושבי המערות שבסביבות התל לשכון על התל עצמו, ובחלק הראשון של האלף ה-2 (ברונזה תיכונה) לָכִישׁ כבר היתה עיר חשובה ומבוצרת, וניכרה בה השפעת מִצְרַיִם. תחת השלטון המצרי במאות ה-13-15 לפנה"ס (יחד עם שאר הארץ) לָכִישׁ היתה העיר החשובה ביותר בדרום הארץ, והיא נזכרת בכמה כתבים מצרים עתיקים. מכתבי אֶל-עַמַארְנָה
[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה.
כוללים כמה מכתבים שנשלחו לפרעה ואשר מזכירים את לָכִישׁ, ובהם מכתבים המאשימים את זִמְרִדַ מלך לָכִישׁ במרידה, מכתבים מזִמְרִדַ ומיַבְנִאִלֻ (גם הוא מלך בלָכִישׁ בזמן כלשהו) אשר מכריזים על נאמנותם לפני פרעה, ומכתב מעבדח'פה מלך ירושלים המדווח על קשר של תושבי לָכִישׁ כנגד זִמְרִדַ[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 504
. מתקופה זו שרד מקדש באזור החפיר המערבי, ששופץ כמה פעמים במהלך התקופה. העיר הכנענית והמקדש נחרבו בסוף המאה ה-13 לפנה"ס, אולי בימי התנחלות בני ישראל בארץ.
לָכִישׁ נותרה נטושה עוד זמן רב לאחר החורבן, עד תקופת המלוכה ביְהוּדָה (המאה ה-10 לפנה"ס) שבה נבנתה לָכִישׁ כעיר המבצר הגדולה ביותר ביְהוּדָה, אולי ע"י רְחַבְעָם (כמסופר במקרא - ראו למעלה). מערכת הביצורים כללה שתי חומות - פנימית וחיצונית, ושער מבוצר עם באסטיון\בַּחַן ומגדלים, אליו הובילה הדרך אל העיר במעלה המדרון ובמקביל לחומה המערבית (ראו בצילום). בתקופה זו נבנה גם מצודה או ארמון מלבני גדול (כ-3000 מ"ר) בפסגת התל, ולצידו רחבה גדולה.
בתל נמצאו מאות חותמות "למלך" המתוארכות לימי חִזְקִיָּהוּ
[9]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 302
. החותמות טבועות על ידיות כדים, ואחת ההשערות היא שמדובר במאגרי מזון שהוכנו לקראת המרד באַשּׁוּר והפלישה הצפויה של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ליְהוּדָה (701 לפנה"ס). האשורים שפכו סוללת מצור כנגד הפינה הדרומית של התל והעלו עליה כלים להבקעת החומה (ראו צילום), ותושבי העיר הנצורים שפכו סוללת עפר נגדית בפנים החומה מול סוללת האשורים[10]לסייר עם המקורות, בנתיבות השפלה והרי יהודה. איל דודסון. הוצאת יד בן-צבי. 2008, עמוד 160-157
. תולדות מסע סַנְחֵרִיב מסופרות גם בכתובות אשוריות של התקופה[11]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 297
, וגם בתבליטים שנחרטו על קירות ארמון סַנְחֵרִיב שבנִינְוֵה אשר מתארים את מסע סַנְחֵרִיב ובמיוחד את מהלך המצור והכיבוש של לָכִישׁ ואת תוצאותיו (ראו תמונה). התבליטים מתארים בין השאר את עצי הפרי השונים שטיפחו באזור לכיש, כולל גֶפֶן, תְּאֵנָה, ושִׁקְמִים.
בתי העיר והמצודה נחרבו לגמרי במהלך הכיבוש האשורי, אך היישוב התחדש אח"כ שוב בעיקר באזור השער, והחומות והשער שופצו מחדש. באחד מחדרי המשמר של השער התגלה מקבץ של 18 ממכתבי לָכִישׁ הידועים המתוארכים לימי סוף בית-ראשון. רוב המכתבים נכתבו ע"י "הושעיהו" לאדונו "יאוש" ועוסקים בגורלו של נביא כלשהו המאויים ע"י המלך והשרים, ואשר נרדף על ידיהם עד מצרים. אחת ההשערות היא שמדובר בנביא אוּרִיָּהוּ שדברים דומים נכתבו עליו בספר יִרְמְיָהוּ
[^]יִרְמְיָהוּ פרק כ"ו פסוקים כ-כ"ג: כ
וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהוָה אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ.
כא
וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם.
כב
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם אֵת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל מִצְרָיִם.
כג
וַיּוֹצִיאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִבְלָתוֹ אֶל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם.
, ושהמכתבים נאספו בשער העיר לקראת משפטו במקום[15]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 522
.
לָכִישׁ ניזוקה ונחרבה סופית במהלך שני מסעות הכיבוש של נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל ביְהוּדָה (597, 587 לפנה"ס) וחורבן בית ראשון. העיר נשארה חריבה ונטושה עד שהוקם באתר יישוב קטן בימי שיבת ציון תחת השלון הפרסי (מאה 5 לפנה"ס). בתקופה זו גם נבנה שוב הארמון ששימש כמשוער כמרכז השלטון הפרסי באזור, והוקם מקדש נוכרי ממזרח לארמון ("מקדש השמש") ששימש לפולחן עד המאה ה-2 לפנה"ס. האתר ניטש אז סופית, ומָרֵאשָׁה ירשה את לָכִישׁ כבירת האזור.
פרקים המזכירים את לָכִישׁ
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
גן לאומי תל לכיש. באתר רשות הטבע והגנים.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
פרטי היוצר\ת
סֹלְלָת מצור אשורית על חורבות לכיש, By Wilson44691 [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
סֹלְלָת מצור אשורית על חורבות לכיש
