ציור של אל-בִּירֶה מהמאה ה-19
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים
: אל-בִּירֶה\ראס-א-טּאחוניה
צְמָרַיִם במקרא
צְמָרַיִם נזכרת ברשימת ערים במחוז הצפוני של נחלת בִנְיָמִן יחד עם בֵית-אֵל ועָפְרָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוקים כ"א-כ"ג: כא
וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ.
כב
וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית אֵל.
כג
וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה.
אשר שייכות למעשה לתחום נחלת אֶפְרָיִם שמצפון לבִנְיָמִן[*]כנזכר בתיאור נחלת אֶפְרָיִם
. במסגרת סיפור תולדות המלחמה שבין אֲבִיָּם\אֲבִיָּה מלך יְהוּדָה לבין יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל מסופר שאֲבִיָּה עלה על הר צְמָרַיִם, אחת הפסגות של הַר אֶפְרָיִם כנראה על הגבול שבין ממלכות יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל, ונאם משם ליָרָבְעָם ולצבאו
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז פסוקים א-ג: א
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר בֵּית אֵל.
ב
וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה וְעָבַר אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי עֲטָרוֹת.
ג
וְיָרַד יָמָּה אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן וְעַד גָּזֶר וְהָיוּ תצאתו [תֹצְאֹתָיו] יָמָּה.
. הסבר אפשרי לסתירה זאת היא שרשימת ערי בִנְיָמִן היא מאוחרת לתיאור הגבולות וכוללת ערים שנספחו לממלכת יְהוּדָה בעקבות מלחמות אֲבִיָּם מלך יְהוּדָה ביָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ג פסוק י"ט: יט
וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יְשָׁנָה וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת עפרון [עֶפְרַיִן] וּבְנֹתֶיהָ.
[*]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 175.
- וראו להלן.[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ג פסוק ד: ד
וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל.
. מאוחר יותר מסופר שאֲבִיָּה הצליח לכבוש ערים באזור הגבול שבין הממלכות, כולל את בֵּית אֵל ואת "עֶפְרַיִן"[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ג פסוק י"ט: יט
וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יְשָׁנָה וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת עפרון [עֶפְרַיִן] וּבְנֹתֶיהָ.
.
זיהוי המקום
מהאיזכורים של צְמָרַיִם במקרא משתמע שהעיר צְמָרַיִם שכנה על הַר צְמָרַיִם שבהַר אֶפְרָיִם, באזור הגבול שבין נחלות בִנְיָמִן ואֶפְרָיִם, ואח"כ בין ממלכות יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל, כנראה באזור בֵית-אֵל ועָפְרָה. ברשימת הערים שבהם עבר פרעה שִׁישַׁק במהלך מסע המלחמה שלו בארץ
צְמָרַיִם אינה נזכרת במקורות קדומים נוספים כך שאתרה המדויק אינו ידוע. מקובל לחפש אותה בסמוך לדרך ההר באזור אל-בִּירֶה שליד רמאללה
[*]כפי שהיא מופיעה בתבליט על קיר במקדש לאל אָמוֹן שבכַּרְנָכּ - ראו בעמוד על שִׁישַׁק
נזכרת צמרים בין גִּבְעוֹן לבין (גו)פנה, וההשערה היא ששִׁישַׁק חצה את הגבול לממלכת יִשְׂרָאֵל על דרך ההר אחרי המשא ומתן שלו עם רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה באזור גִּבְעוֹן[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 250-249
.
צְמָרַיִם אינה נזכרת במקורות קדומים נוספים כך שאתרה המדויק אינו ידוע. מקובל לחפש אותה בסמוך לדרך ההר באזור אל-בִּירֶה שליד רמאללה
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 250
[3]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 99.
, והאתרים שהוצעו כוללים את ראס-א-טּאחוניה ואת ח'רבת א-רדּ'נה (ראו במפה) שבשניהם נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הישראלית[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 743-742
.
פרקים המזכירים את צְמָרַיִם
ציטוטים נבחרים