עַלַמַּפָּה

עָפְרָה נזכרת ברשימת ערי שבט בִנְיָמִן, אחרי בֵּית-אֵל, הָעַוִּים וְהַפָּרָה. יש להבחין בין עָפְרָה זו לבין עָפְרָה אֲבִי הָעֶזְרִי, עירו של השופט גִּדְעוֹן ממשפחת אֲבִיעֶזֶר של שבט מְנַשֶּׁה. בימי מאבקי שָׁאוּל בפלישתים, מסופר ששָׁאוּל ואנשיו חנו בְּגֶבַע בִּנְיָמִן והפלישים חנו במִכְמָשׂ, ויצאו משם במסע הרס ל-3 כוונים - צפונה לעָפְרָה, מערבה לבֵּית-חוֹרֹן, ובגֵּי הַצְּבֹעִים לכוון המדבר. האזור שסביב עָפְרָה נקרא כאן אֶרֶץ שׁוּעָל, ואֶרֶץ שַׁעֲלִים גם נזכרת בין המקומות בהם עבר שָׁאוּל כשחיפש את הָאֲתֹנוֹת של אֲבִיו.

בימי רְחַבְעָם פוצלה הממלכה בינו לבין יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל, והקרבות על עיצוב הגבולות שבין ממלכות יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל המשיכו גם בימי אֲבִיָּם בן רְחַבְעָם. אֲבִיָּם הצליח להרחיב את גבול יהודה צפונה להרי אפרים וכבש את בֵּית-אֵל, את יְשָׁנָה ואת עפרון\עֶפְרַיִן המזוהה עם עָפְרָה (אח"כ האזור שב לידי ממלכת יִשְׂרָאֵל בימי בַּעְשָׁא). הנביא מִיכָה, שניבא בימי יוֹתָם, אָחָז, וחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה, ניבא חורבן לממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה (כפי שאמנם התרחש כשסַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עלה על יְהוּדָה בימי חִזְקִיָּהוּ). מִיכָה מזכיר ערים שיחרבו, וקורא (תוך משחק מלים) "לְעַפְרָה עָפָר הִתְפַּלָּשִׁי".

עָפְרָה הייתה על פי המקרא כאמור בשלב כלשהו בנחלת בִנְיָמִן אך שכנה בהרי אפרים מצפון למִכְמָשׂ ובאזור בֵּית-אֵל, והחליפה ידיים בין ממלכות יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל. ספר מכבים מזכיר את מחוז "עפריים", וספר מלחמות היהודים של יוספוס מספר על הכיבוש של "הערים הקטנות בית-אל ועפרים" בידי אספסיאנוס. אוסביוס כתב באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) שכפר בשם עָפְרָה התקיים עוד בימיו במרחק 5 מילים ממזרח לבֵּית-אֵל.

באזור זה שוכנת העיירה אֶ-טַּייבֶּה המזוהה כמקובל עם עָפְרָה המקראית. עִפְרִית משמעו "שֵׁד" בערבית, ולכן מקובלת ההשערה שהשם עָפְרָה הוחלף ל"אֶ-טַּייבֶּה", כלומר "הטובה" בעברית. "דֶּרֶךְ עָפְרָה" היתה כנראה דרך מקומית שחיברה בין מִכְמָשׂ לעָפְרָה ולבַעַל חָצוֹר בתקופת המקרא. בעיירת אֶ-טַּייבֶּה הנוצרית ברובה, נחשפו שרידים של כנסייה ביזנטית מהמאה ה-5, וכיום נמצאת במקום כנסייה צלבנית על שם ג'ורג' הקדוש.