אֲבִיָּה מלך יְהוּדָה
יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל
|
|
סיכום
אֲבִיָּה מולך על יְהוּדָה 3 שנים ויש מלחמה בין צבאו לצבא יָרָבְעָם מלך ישראל (הכפול בגודלו). אֲבִיָּה עולה על הר לנאום ליָרָבְעָם ולצבאו: יָרָבְעָם מרד באדונו עם צבא אספסוף, הדיח את כוהני האמת ושָׂם במקומם כוהנים לא חוקיים, בעוד יְהוּדָה ממשיכים לעבוד את ה' כראוי. יָרָבְעָם בינתיים מכתר את אֲבִיָּה, אבל ה' מכה אותו ואֲבִיָּה ממשיך לנצחו ולכבוש ערי גבול. אֲבִיָּה מת ובנו אָסָא מולך אחריו.
תקציר
| אֲבִיָּה מולך על יְהוּדָה 3 שנים (נאמר שהוא בן מִיכָיָהוּ, בניגוד ל פרק י"א פסוק כ"בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוק כ"ב: כב
וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת אֲבִיָּה בֶן מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ.
ומְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק במְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק ב: ב
שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם.
שם הוא מופיע כבנה של מַעֲכָה). אֲבִיָּה יוצא עם צבא של 400,000 למלחמה ביָרָבְעָם, אשר לו צבא כפול. |
| א בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה. ב שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם. ג וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל. |
| אֲבִיָּה עולה על הר (צְמָרַיִם) לנאום ליָרָבְעָם ולצבאו. הוא מזכיר להם שה' נתן את המלוכה לבית דָוִד בברית "מֶלַח" (שמורה לאורך זמן). יָרָבְעָם מרד באדונו רְחַבְעָם יחד עם מורדים עלובים נוספים, בעוד רְחַבְעָם היה מלך צעיר ועדיין לא מבוסס (אֲבִיָּה אומר שרְחַבְעָם היה עוד נער, למרות שהיה כבר בעצם בן 40 - ראו פרק קודם). |
| ד וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל. ה הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח. ו וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד וַיִּמְרֹד עַל אֲדֹנָיו. ז וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ עַל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם. |
| (המשך הנאום) עכשיו יָרָבְעָם וצבאו חושבים לנצח את בית דָוִד, למרות שהם סתם אספסוף, עובדי פסלים שעשה להם יָרָבְעָם. הרי הם הדיחו את הכוהנים והלויים, ומינו לכהונה במקומם כָּל דִּכְפִין שבא ועבר את טקס המינוי ("מילוי יד" בזבחים). זאת בעוד בני יְהוּדָה לא עזבו את ה', והכוהנים והלויים שם ממשיכים לעבוד אותו כראוי במקדש. לצבא יָרָבְעָם לא יהיה סיכוי מול צבא יְהוּדָה שאיתו נמצאים ה' וכוהניו. |
| ח וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהוָה בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים. ט הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת כֹּהֲנֵי יְהוָה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כָּל הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים. י וַאֲנַחְנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַיהוָה בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת. יא וּמַקְטִרִים לַיהוָה עֹלוֹת בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ. יב וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל תִּלָּחֲמוּ עִם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ. |
| יָרָבְעָם בינתיים העביר חלק מצבאו למארב מאחורי צבא אֲבִיָּה, שגילה פתאום שהוא מכותר משני צדדיו. הם זעקו לה' וה' הכה את צבא יָרָבְעָם, שברח, הוכה עוד בידי צבא אֲבִיָּה (500,000 חללים) ונכנע. צבא אֲבִיָּה ממשיך לכבוש ערים באזור הגבול שבין הממלכות (בֵּית אֵל, יְשָׁנָה, ועֶפְרַיִן). יָרָבְעָם לא עומד עוד בכל המכות הללו ומת. |
| יג וְיָרָבְעָם הֵסֵב אֶת הַמַּאְרָב לָבוֹא מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּהְיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם. יד וַיִּפְנוּ יְהוּדָה וְהִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּצְעֲקוּ לַיהוָה וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים [מַחְצְרִים] בַּחֲצֹצְרוֹת. טו וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה. טז וַיָּנוּסוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם. יז וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר. יח וַיִּכָּנְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. יט וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יְשָׁנָה וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת עפרון [עֶפְרַיִן] וּבְנֹתֶיהָ. כ וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ יְהוָה וַיָּמֹת. |
| אֲבִיָּה מתחזק במלכותו, נושא 14 נשים, יולד 22 בנים ו16 בנות. תולדותיו תועדו בכתבי הנביא עִדּוֹ. הוא מת ונקבר בעיר דוד, ובנו אָסָא מולך אחריו למשך 10 שנים של שלום ושלווה. |
| כא וַיִּתְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא לוֹ נָשִׁים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בָּנִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בָּנוֹת. כב וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ. כג וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל. |
| י"ב | וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל תִּלָּחֲמוּ עִם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ. |