פרטי היוצר\ת
Clay oven. By Moheen Reeyad [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
תנור חֵמָר בוער
סיכום
ה' יופיע במקדש ויטהר את הלְוִיִּים כמו באש ובחומר כביסה מנקה, ויבוא למשפט נגד החוטאים. מתקיים דו-שיח בין ה' לעַם, שבו הוא מְצַוֶּה להקפיד בתרומות הכוהנים, ואז הוא יביא עליהם גשם ברכה ויגרש את האַרְבֶּה. יום ה' יבער כמו תנור, וכל הרשעים יִשָּׂרְפוּ בו כמו קש. לעומתם, הצדיקים יזכו בשמש צְדָקָה שתזרח עליהם ותרפא אותם בקרניה. סיום הספר: ה' קורא לזכור את תּוֹרַת מֹשֶׁה, ואומר שישלח לעַם את אֵלִיָּהוּ הנביא לקראת בוא יום ה'.
תקציר
| ה' שולח מלאך לפניו, ואז ה' (הוא מלאך הברית?) יופיע במקדש. מי יוכל לעמוד בפני יום בואו של ה', שיופיע כמו אש מְצָרֶפֶת (מתכות) וכחומר (כביסה) מטהר. ה' יטהר בהם את הלְוִיִּים, ויְזַקֵּק מהם את הטובים לעבוד אותו כמו שמזקקים זָּהָב וכָּסֶף. ה' יקבל ברצון אז את מנחות העַם, כמו שקיבל בעבר. הוא יבוא למשפט להעיד כנגד הרשעים שאינם יְרֵאִים את ה', וחוטאים בכישוף, ניאוף, שבועת שקר, עושק שכירים, אלמנות, יתומים, וגרים. |
| א הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ב וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים. ג וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיהוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. ד וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. ה וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ו כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם. |
| כבר אבות העַם עזבו את חוקי ה', ועכשיו הוא קורא להם לשוב אליו. הם שואלים איך ישובו? ה' שואל האם בן אדם יְרַמֶּה\יִקְבַּע את אלוהיו כפי שהם מרמים אותו? העם שואל כיצד הם מרמים אותו? ה' עונה שהם מזניחים את המנחות לכוהנים (המַּעֲשֵׂר והתְּרוּמָה). למרות שהם מקוללים על כך, הם ממשיכים לרמות את ה'. הם מְצֻוִּוים להביא תרומות (טֶרֶף\מזון) אלה לאוצר המקדש. כך הם יבחנו את ה' ויראו שהוא יוריד להם הרבה גשם וברכות. הוא יגער ויגרש את הארבה (האֹכֵל) כדי שלא יפגע בגידולי השָּׂדֶה. הגויים אז יכירו באוֹשֶׁר של העַם ובטוּב הארץ. |
| ז לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב. ח הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה. ט בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ. י הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי. יא וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל וְלֹא יַשְׁחִת לָכֶם אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. יב וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. |
| דברי העַם (הצדיקים לגבי הצלחת הרשעים - ראו סוף פרק קודם) מטרידות את ה'. העַם שואל אילו דברים? ה' עונה שהם אמרו שהם עובדים אותו לשוא וללא תמורה, ומצבם נותר קודר. ולעומת זאת, הם רואים את אושר הרשעים, הבודקים את כוחו של ה', ומתחמקים מעונש. כך דיברו הצדיקים, וה' שמע ומסר את תשובתו להם בכתב (בסֵפֶר זִכָּרוֹן). ביום ה', הצדיקים יהיו לו כאוצר (סְגֻלָּה), והוא ירחם עליהם כמו שאב מרחם על בנו העובד בשבילו. אז הם יראו את ההבדל בגורל הצדיקים והרשעים. |
| יג חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר יְהוָה וַאֲמַרְתֶּם מַה נִּדְבַּרְנוּ עָלֶיךָ. יד אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאוֹת. טו וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ. טז אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. יז וְהָיוּ לִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. יח וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. |
| כי יום ה' יבער כמו תנור, וכל הרשעים יִשָּׂרְפוּ בו כמו קש, עד שלא יישארו מהם שורשים או ענפים. לעומתם, הצדיקים יזכו בשמש צְדָקָה שתזרח עליהם ותרפא אותם בקרניה, עד שיצאו שמנים ובריאים כמו עגל מפוטם\מַרְבֵּק. הם ירמסו את הרשעים כמו אֵפֶר תחת רגליהם. |
| יט כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. כ וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק. כא וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. |
| סיום הספר: ה' קורא לזכור את חוקי התּוֹרָה שנמסרה למֹשֶׁה בסיני\חֹרֵב עבור העַם. הוא ישלח לעַם את אֵלִיָּהוּ הנביא לקראת בוא יום ה' הנורא. אז הוא ישלים בין אָבוֹת לבָּנִים (העַם ואלוהיו?), כדי שלא יבוא להכות את הארץ. |
| כב זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
אַרְבֶּה אוכל
פרטי היוצר\ת
Moses by Michelangelo Buonarroti (1475-1564), Tomb (1505-1545) for Julius II, San Pietro in Vincoli (Rome), photo By Jörg Bittner Unna [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
מֹשֶׁה
.jpg){kind=link}
